אינני מתכוון לעסוק בבעיית היחס המספרי שבין יהודים לערבים בגבולותיה של ארץ ישראל. זה נושא נדוש, ואיני רואה סיכוי שהרואים בחומרה סכנה זו ישכנעו את הממעיטים בה, ולהיפך.
אני מבקש לדון בנעשה בקהילה היהודית האמריקאית, ובמעמדה בארצות הברית. בשל הזיקה ואף התלות שיש לנו בארה''ב, איננו יכולים להתעלם מתהליכים העלולים להיות גורליים עבורנו.
לפני מספר חודשים פרסם מכון המחקר PEW הוושינגטוני סקר על התהליכים והמגמות הפוקדים את הקהילה היהודית בארה''ב. המגמה בקרב יהדות ארה''ב דומה ומקבילה למגמה הפוקדת את העם היהודי כאן, בישראל. המסקנות מן הסקר ברורות – החוגים היהודיים הלא-אורתודוכסים מצויים בתהליך של הצטמקות מהירה, ולעומתם – הקהילה האמריקאית החרדית מתרבה וגדלה במהירות יוצאת דופן.
לתהליך זה תהיינה ככל הנראה השלכות מרחיקות לכת גם על ישראל.
הניתוח שלהלן נשען במידה רבה על מאמר שפרסם בעניין זה הד''ר
אלכסנדר יפה, היסטוריון וארכיאולוג יהודי אמריקאי.
מאז הקמת מדינת ישראל, סייעה לה יהדות ארה''ב בשלושה תחומים עיקריים – סיוע כלכלי נדיב שהתבטא במיליארדי דולרים, סיוע מדיני אינטנסיבי אשר השפיע על מדיניות החוץ של ארה''ב ועל מימדי הסיוע הצבאי לישראל, ו''מכירת'' ישראל לעם האמריקאי כמדינה ''אחות'' ושותפה לדרך החיים הייחודית האמריקאית. המגמות הדמוגרפיות בקהילה היהודית עלולות להשליך על שלושת התחומים גם יחד.
בתחום הפילנתרופי, עלול השינוי הדמוגראפי להשפיע בשני כיוונים – תהליך ההתחרדות של הקהילה היהודית יגביל את יכולת חברי הקהילה לתרום כספים ובה בעת, יגדיל משמעותית את הצורך להפנות משאבים פנימה, לתפעול מוסדות המקומיים, כמו בתי ספר ובתי מדרש, מוסדות בריאות ורפואה, פעילות סעד וכיו''ב. זאת ועוד – התרומות שתעביר קהילה זו לישראל תופנינה ככל הנראה, יותר ויותר, לסיוע ישיר למוסדות דת חרדיים על חשבון סיוע כללי למדינה.
התוצאה בעשורים הקרובים תתבטא ככל הנראה, בפחות ופחות סיוע כספי לישראל.
אנו משלים את עצמנו אם נסביר את התמיכה המדינית של ארה''ב בישראל על בסיס אידיאולוגי ובשל ''עינינו היפות''. תמיכה זו מוכתבת ע''י רוב המכריע של חברי הסנט וחברי בית הנבחרים המצביעים שוב ושוב, במליאה ובוועדות השונות של הבית, למען ישראל. אלפי פוליטיקאים אמריקאים, ברמת המדינות וברמה הפדראלית, הם ''תומכי ואוהבי'' ישראל במידה רבה בזכות השדולה היהודית הפרוסה בכל רחבי המדינה. אינני יודע מה היקף המשאבים אותם משקיעה היום הקהילה היהודית למימון פעילותה של שדולה זו, אולם השינוי הדמוגראפי יגביל בהכרח את היכולת להפנות משאבים למטרות אלו, והתוצאה הפוליטית לגבינו תהיה בלתי נמנעת.
למגמות דמוגרפיות אלה תהיה השלכה גם על המעורבות היהודית בבעיות המרכזיות של החיים הפוליטיים והתרבותיים של האומה האמריקאית. הקהילה היהודית החרדית מעדיפה להסתגר בבעיותיה הפנימיות, היא מבקשת למנוע כניסה והשפעה של החברה הכללית על אורח חייה, ובודאי שלא תעמוד בחזית המאבק לחרות ולדמוקרטיה בארה''ב.
הכתובת היא על הקיר. אלה מגמות שלא נראה את ביטוין מהיום למחר, אך עלינו להיערך גם לעשור הבא והבא-הבא. על ישראל להתכונן ולהיערך לקראת היום בו לא נוכל עוד לסמוך על תמיכה אמריקאית כמעט אוטומטית.
איום דמוגראפי אסטרטגי
