|
|
|
''מה המלחמה הזאת לכם ?''
ד''ר ישראל בר-ניר
נוסח זה של השאלה, המיוחס לבן הרשע בהגדה של פסח, מתאר יפה את קו החשיבה המרכזי בחוגי השמאל הנאור בישראל במיסגרת האפולוגטיקה שבאה להצדיק את סרבני השרות, ולהצדיק (סליחה, ''להבין'') את מסע הטרור שהערבים מנהלים במיסגרת מה שהם מגדירים כמילחמה. זו ''מילחמתו של שרון'', זו ''מילחמה להנצחת הכיבוש'', זו ''מילחמת שלום ההתנחלויות'', הן רק מעטות מצורות ההיתבטאות בהן אנחנו נתקלים חדשות לבקרים.
מעשה מהחיים, לו הייתי שותף לפני הרבה שנים, כשעוד הייתי צעיר ויפה ושרתתי במילואים ביחידה קרבית, ממחיש יותר מכל את האבסורדיות של השקפת עולם זאת.
הגענו למקום בו היינו אמורים לשרת, ואחרי שהסתיימה ההיערכות, וכל החיילים נכנסו לעמדות מפקד המקום עשה ביקורת שנועדה לוודא שהחיילים מודעים לנוהלי הפתיחה באש.
בין השאר הוא הגיע לאחד החיילים שלצורך העניין נקרא לו בוזגלו (זה לא שמו האמיתי, אבל זה על מנת להמחיש שמדובר במי שהוא שאיננו שייך לשמאל הנאור). לשאלה הראשונה שהיתה: ''מתי אתה פותח באש?'' החייל השיב ''כאשר אני מקבל פקודה''. לשאלה הבאה ''מתי עוד?'' התשובה היתה ''כאשר פותחים עלי באש''. ''יפה'', אמר המפקד, ''ומתי עוד?'' על כך השיב בוזגלו ''כאשר יורים על חברי'', וכאן הוא הוסיף מייד: ''אבל לא כשיורים על משה כי הוא לא חבר שלי''.
למותר לציין שכשהדברים נאמרו (זה היה הרבה לפני מילחמת ששת הימים), הם הפכו להיות אחת הבדיחות המוצלחות של אותה תקופת שרות. היום, משפט קצר זה, ''הוא לא חבר שלי'', ממצה בתוכו את כל מה שנאמר היום ע''י השמאל הישראלי ביחס לחרדים, להתנחלויות ולימין בכלל, ומשקף מצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים את פשיטת הרגל המוסרית אליה הוא הגיע.
וכפי שנאמר בהגדה של פסח, גם על שמאלנינו ניתן לאמר ''לפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר . . .'' וגומר.
ובאותו הקשר ראוי להזכיר שצ'מברליין, על מנת להצדיק את הפקרת צ'כוסלובקיה במיסגרת הסכמי מינכן ב 1938, השתמש בטעון ש''אף בריטי לא יהיה מוכן להילחם בעבור איזו ארץ נידחת במרכז אירופה''. וגם שכל אלה שעושים השוואות עם מלחמת וייטנאם מתעלמים מכך שהווייטקונג לא פעל בניו מכסיקו ובטקסאס מבסיסים במכסיקו.
יהודה ושומרון ועזה אינן בדיוק ''ארץ נידחת במרכז אירופה'', או איזו ארץ רחוקה בג'ונגלים של אסיה.
|
|
|
''מה המלחמה הזאת לכם ?''
