בדרך כלל אנו מסווגים אנשי עבודה בשני סוגים. הסוג האחד הוא זה שכאשר סיים את יום עבודתו, הוא מתנתק מהנושא שהעסיק אותו במשך היום, וחוזר הביתה כאדם משוחרר. הסוג האחר הוא כזה שאינו מסוגל להתנתק מעבודתו, גם לאחר שסיים את יום עבודתו. אנשים כאלה סוחבים עמם את עבודתם בכל אשר ילכו. פעם, לפני הרבה שנים, המשכורת של רבי-סמלים היתה נמוכה, וכתוצאה מכך גם הפנסיה שלהם היתה בהתאם. כדי לאפשר לרס''ר הפורש לגימלאות ליהנות מפנסיה סבירה, אחת לשנה צה''ל היה מארגן ''קורס רס''רים לקצונה''. וכך הרס''ר נעשה קצין. אבל ראה זה פלא. הקצין המשיך לחשוב ולהתנהג כרס''ר לכל דבר – כאילו דבר לא השתנה.
היו ימים שכאשר
אהוד ברק ו
בנימין נתניהו התחרו ביניהם על ראשות הממשלה, אהוד ברק נהג לכנות את מתחרהו ''סרן מיל. נתניהו''. הדבר נעשה כמובן כדי להמעיט בערכו של מתחרהו, ולהבליט את עצמו כרמטכ''ל. היו שכעסו על כך ואני ביניהם. אבל קורות הימים הוכיחו, שראש הממשלה בנימין נתניהו עדיין לא השתחרר מסיירת מטכ''ל. בדומה לאותו רס''ר שנעשה קצין, אבל לא עיכל את השינוי, כך גם בנימין נתניהו שנעשה ראש ממשלה, הוא לא השתחרר מסיירת מטכ''ל. כאשר הוא עמד השבוע על במת האו''ם ודיבר בשם עם ישראל, הוא לא נאם כראש ממשלה, אלא כמפקד סיירת מטכ''ל.
מנהיג מדינה שנואם בשם עמו בפורום בינלאומי חשוב, צריך לדעת שאם נאומו הוא תוקפני ומאיים, זה מעיד על חולשתו. זו לא הצגת כח אלא הבעת חולשה. במיוחד שכאשר ענה לו אחר כך איש המשלחת האירנית לאו''ם באומרו: לדעתי מתקפה של חיוכים עדיפה על מתקפה של איומים. וחוץ מזה אל תאיים עלינו. בכך הוא רוקן מתוכן את נאומו של נתניהו.
הנשיא האירני החדש נאם באו''ם, והציג מדיניות חדשה, עם פנים מחייכות, המעניקה עדיפות לדיפלומטיה במקום למלחמה. כולנו יודעים שהנשיא האירני שיקר במצח נחושה. ממשלת אירן משכה באף את כל המדינאים המערביים, ושיטתה בהם במשך עשור של דיונים – אבל תכנית הגרעין שלה התקדמה בצעדי ענק במשך אותה תקופה. אז כיצד צריך להגיב ראש ממשלת ישראל?
ראש הממשלה היה צריך למנות את חטאיה של אירן. אבל לאחר מכן היה צריך לדחוק את הנשיא האירני לפינה, ולהודיע שהוא מוכן לקבל את היוזמה האירנית החדשה. ''אני מוכן לעזור לנשיא האירני, אדרבה, אני מזמין אותו לירושלים שיבוא לכנסת ויסביר לנו בפרוטרוט כיצד בכוונתו לעשות זאת. באם ישכנע אותנו, אולי יביא הדבר לחידוש היחסים בין ירושלים לטהרן. או לחילופין, שנשיא אירן יזמין את נשיא ארה''ב, ברק אובמה, לטהרן ויראה לו את המתקנים הגרעיניים המלחמתיים שבכוונתו לפרק'' – כך צריך היה ראש הממשלה להשיב לאירנים. וכך העולם ינשום לרווחה. המתיחות הבינלאומית תבוטל. העם האירני יוכל להמשיך לחיות באופן נורמלי ללא הסנקציות.
תפקידו של מנהיג מדיני לזהות סדק במדיניות של יריבו ולנסות להבקיע ולהרחיב אותו. ואז יקרה אחת משתים: אולי השינוי בכוונת האירנים הוא אמיתי. ואם לאו, זה יחשוף את פרצוף הזאב המורכב על גוף הכבש. זה לא צריך להפריע לראש הממשלח להמשיך להכין את העתודה הצבאית לטיפול במצב.
מפקד סיירת מטכ''ל נואם באו''ם
