|
|
|
אחד מבעלי הטורים המשתתף באתר ידיעות אחרונות,תאר מצב חיילי מילואים שגוייסו בתוקף צו 8.
הכותב הוא סא''ל וסמח''ט מיל. העיד על עצמו וקונן על מחסור מסויים בציוד פרט,למשל דובונים.
עוד מספר הכותב על יחידה שקצין המבצעים שלה שלח מישהוא לקנות בירושלים ''שקיות חימום'' כדי להקל על ''החבר'ה'' ומתאר מצב של ''צריבות קור'' שפגעו בכמה מהחיילים (כתושב צפון קנדה, החשוף לטמפרטורה חרפית של עד 35 מעלות צלסיוס מתחת לאפס ,התפלאתי מאד על המקרה, המוכר לי כמפגע מחשיפת עור בטמפרטורות שלפי העדות-המקוונת אפשר להעריך שלו היה צ.ה.ל נחשף לה כי אז היה נעלם כבר בטמפרטורה של 2 מינוס....)
בעל הטור מלין''ששום דבר לא השתנה'' ועוצר בלי לקבוע בוודאות מי אשם במה שמתואר אצלו כמחדל,למעט הכנסת,שחבריה (לדעתו) אינם עושים מלאכתם כהלכה ואינם דואגים לצרכי המילואימניקים האומללים.
העובדה שבין המגוייסים,החשופים לתלאות הדובון והקור הצורב נמצאים גם ח.כ (שניהם קצינים ואחד מהם סמח''ט) נעלמה כנראה מעדות בעל הטור ומכל מקום ברור שבין המגוייסים הרבים נמצאים כאלה שבוודאי לא יבליגו על כך שחיילים ''נאלצו'' להשתמש בפלא-פונים,לנסוע לבסיסים ולשטח בכלי רכב פרטיים ועוד ''זוועות'' שונות ומשונות,המחזקות את דעתי שצ.ה.ל ,כולל הדרג המסתער המשרת במילואים...פשוט התפנק.
לפני שגיבשתי עמדה סופית בעניין,התקשרתי עם בן דודתי,ששניים מבניו משרתים בחזית ''המלחמה'' (שלמען האמת אינה אלא פעולה מורחבת.)האחד יוצא גולני והיום איש מילואים והשני בשרות סדיר במסגרת חטיבת הנח''ל.שמעתי שבסך הכל ''אין בעיות וקיטורים היו וישארו חלק מהשירות בצבא''.....חבר מרמת-הגולן המשרת בתפקיד פיקודי, שוחח אתי באמצעות הפלא פון שלו וכששמע על הטענות שאל היכן קראתי את הסיפור? אחרי שהסברתי אמר שלו הייתי מצוייד ''בטלפון רואה'' יכולתי להבין את תגובתו החייכנית-סלחנית.
ידיד נוסף,קצין מילואים בן העדה הדרוזית, הסביר בשיחה אחרת ''שצבא בלי בכי זה לא צבא''....
הטור פורסם שעות אחדות אחרי שבמסוף המחשב שלי התקבלה הודעה ממטעם גוף המכנה עצמו ''מטה חיפה'' שמנהיגו החליט להעניק לרמטכ''ל ''צל''ש'' בגין הצלחת צ.ה.ל לפעול נגד הרש''פ....הכותב שדאג להפיץ את ''הצל''ש'' לאורך ולרוחב האינטרנט- התפעם מהצלחות התכנון והאירגון של המטכ''ל והתלהב כל כך ממעשי ראש המטה הכללי עד שלו הייתי,על ''דרך הכאילו'' שאול מופז, כי אז הייתי מסמיק מבושה ''ומגרד'' מעט מהטפלון האלקטרוני.....
האמת,כך אני מניח,נמצאת אי שם באמצע....אין לי ספק שהמטכ''ל עושה כמייטב יכולתו וממלא את יעודו ,אין לי ספק שיש אנשי מילואים שבלילות בית-לחם או שכם נחשפים לקור ובוודאי שבקהל לובשי המדים אפשר לזהות יותר ממתלונן אחד....כל אלה אינם מצדיקים את ההתפנקות האנדמית המאפיינת את הצבא של 2002 והשאלה הנדרשת היא איך יתנהגו החיילים במצב מלחמה מלאה?
בעוונותי,ערכתי השוואה קצרה עם הצבא הגרמני, שבין השנים 1941-45 לחם החזית המזרחית והתמודד עם הרוסים....המסמך שקראתי לצורך ההשוואה נכתב על ידי גנרלים גרמנים שישבו בשבי האמריקאי וכתבו לקחים שאחר כך הופצו בקרב כל דרגי הפיקוד של צבא ארצות-הברית.
החיל הגרמני,כך מסתבר,הגיע לחזית הרוסית כלוחם מפונק ''שהתרגל '' לנצחונות ונאלץ ללמוד על בשרו את זוועות החזית המזרחית,כולל תהפוכות מזג-אויר,שלמעשה שיבש את מכונת המלחמה הגרמנית וסייע לרוסים להכריע את הפולש.דוגמא לכך מצאתי בתאור הגרמני של קרבות בגבול פינלנד רוסיה (גזרת לנניגראד) ובאיזור הוולגה (סטלינגרד) כשהגנרלים מאשימים את המטכ''ל בברלין בכך ''שלא התכונן להלחם בתנאי קור איום ומצב של שיתוק מערכות ממוכנות'' אם משווים את תאורי הגרמנים למצוקת המילואימניקים והפלא-פון מזהים מייד את גודל מזלם של חיילי ישראל, המשרתים בתנאי מזג אויר סביר,קשר הביתה ושאר זוטות מהיותר נוחות בתולדות המלחמות בכלל.....כל אלה יחד הזכירו לי מעמד מרתק מיום גשום,קר ובוצי ערב ''מבצע ליטאני'' (1978) כאשר ראש אגם דאז,אלוף רפאל ''רפול'' איתן בא לבקר בקו.
''רפול'' ידע שהוא עומד לפגוש חיילים מבוססים בבוץ,נרגנים ומיללים מכעס על רוע מזלם וכשנפגשתי אתו במנחת המסוקים של מטולה, ביקש לנסוע בגי'פ פתוח דוקא ליחידה ''הרטובה והבוצית ביותר'' ראש אגם דרש שאסיר את הדובון שלי וכך נהג בעצמו וכשהגענו לחניון ח''יר והלוחמים נקהלו מסביב לגי'פ והתכוננו להתלונן- שאל ''קר לכם?'' החיילים ,שראו אלוף בחולצת עבודה,ללא דובון הנוסע בג'יפ פתוח - לא יבבו וכשהתלוננו עשו כך בעיקר בשאלות מבצעיות מובהקות.
המעמד לימד אותי פרק נוסף בשאלת מנהיגות-שדה וערך דוגמא אישית ויותר משמעותית מזו של קצין נחמד, השולח בראשית האביב, מישהוא לקנות ''שקיות חימום''.....אפשר,כך חשבתי שהצבא התפנק מפני שהעם מפונק יותר מאשר בעבר ויכלתו לעמוד בתלאות הביטחון-סובלת מכירסום קבוע,אך כך או אחרת אין למצוא הצדקה בעצם התופעה,מה עוד שאיש אש''פ או חמאס וכיו''ב -פועל בדיוק באותם תנאי מזג-אויר עם פחות נוחיות ברמה האישית מאשר זו של חיילי צ.ה.ל...
עצם תופעת ההתפנקות,אינה ראויה לצבא לוחם והיא מעידה על פן נוסף במה שלדעתי מצטייר באחרונה כמטכ''ל לא כל כך מוכשר עם הנהגה עליונה לא כל כך מוצלחת.הדברים מטשטשים כשלונות בולטים של הדרג הפיקודי הבכיר,כפי שקרה במחסום עין-עריכ,במארבי המרכבות ברצועה וכשלונות אחרים שמן הראועי היה לדון בהם באופן המחמיר והקשוח ביותר,דבר שלט נעשה וכנראה לא יעשה כל עוד בראש צ.ה.ל עומד רמטכ''ל עטוף טפלון הקורץ בשתי עיניו למפלגות הימין בחזקת ''הנה אני כבר בא''....הרמטכ''ל שגייס מילואים בקנה מידה נרחב,חייב לראות ולהראות בחברת המגוייסים,לשמש דוגמא אישית ולהורות לראשי המטכ''ל ''לרדת לעם'' ולהתחכך עם האזרחים שגוייסו במטרה לעבות את טורי הצבא הסדיר ולהשתתף במבצע שיהיה מתנת הפרידה של הרמטכ''ל ממדיו.
אינני יודע עם במטכ''ל משרתים היום די ''קוראי ספרים'' ואם לקחי אחרים,כמו למשל הרוסים או הגרמנים,נלמדו בצ.ה.ל כולל לקחי צבאות בעלי אמצעים,שנכשלו באופן חמור דווקא כשירד גשם או שלג,כאשר הטמפרטורות צנחו לעומק ניכר או כשנחשפו לענני יתושים וגשם טרופי וכל זה מרחק אלפי קילומטרים מהבית.
אינני מציע ח''ו להלאות במתכוון את חיילי הסדיר או המילואים ''ולענותם'' במדיניות ''הקשחה מכוונת'' שתבוא בשיטת אי מתן ציוד הולם,אך יש לעקור מהשורש את תופעות המתירנות הקיצונית של היתר לנסוע עם הוולבו או הפז'ו בעקבות הטור,יש לאסור לשרת ביחידה לוחמת בשיטת ''יד אחת מחזקת ברובה והשניה בפלא פון'' ויש להסביר לציבור הרחב,למאגר האהמות והאבות וחיילי המחר - שצבא מפונק מאבד גמישות ויכולת עמידה.
אני יודע שאיני אלא ''חטייאר נוסטלגי'' המתרפק על העבר, אך ''עם היד על הלב'' אני מבקש לאמר שאינני זוכר תופעות ''פינוק'' זהות לאלה הנחשבות היום לשגרה ונורמה של צבא עם ''ועדי הורים'' ושדולות חוץ-צבאיות שונות ומשונות וע''כ יש לכלול בין לקחי המבצע הנכחי,גם לקח ההתפנקות לסוגיה,שכן לא כל מערכה תתנהל לפי יזמתו ונוחיותו של צ.ה.ל ולוחמיו ובסרט האימים הזה חברים....כבר היינו.
|
|
|
עוד הרהורים על צבא והתפנקות
