ביום חמישי הודיעה הממשלה כי
תאשר ביום א' את פתיחת שוק מוצרי החלב לתחרות. נכון שזו עוד לא החלטה אבל הכותרת מעידה על כוונה ברורה שכזו תהיה ההחלטה. בין סעיפי ההודעה נאמר כי יותר יבוא חומרי גלם כמו אבקת חלב ויצור החלב ייפתח לתחרות חלקית (סעיף א'), חישוב מחיר המטרה יופחת (סעיף ג') וש''רשות ההגבלים העסקיים'' תונחה לבדוק את כשלי התחרות (סעיף ה').
המעניין בסיפור הזה שעבודת ועדה, ''ועדת קדמי'', שהקימה הממשלה לעניין הזה סיימה למעשה את עבודתה, אבל המלצותיה לא פורסמו בציבור. גם סעיף ה' הוא מוזר. הרי תפקידה של ''רשות ההגבלים העסקיים'' הוא להציע פתרונות לכשלי שוק כפי שכתוב שם. מוזרות נוספת היא העובדה שדוקא המגזר המפוקח בשוק הזה הוא המטופל ראשונה:
המלצות ועדת קדמי הוגשו לראש הממשלה ביום 17.7.2011. מדובר בהמלצות הרסניות, העומדות בסתירה לחוק תכנון משק החלב, התשע''א – 2011 שאך זה עתה התקבל בכנסת, העומדות בניגוד מוחלט לכל ההסדרים הנוהגים במשק החלב מזה עשרות שנים, ואשר החלק האופרטיבי שלהן המכוון להשגת תוצאות מיידיות, מתייחס למקטע הרפתנים בלבד.
מן הציטוט משתמעת טענה נוספת שלהחלטה הצפויה יש היבטים הסותרים את החוק שאושר על ידי הכנסת רק לפני מספר שבועות.
כולנו יודעים שארועי מחאת הקוטג' הם שהאיצו את פעולות הממשלה בנדון; ידוע גם שמחירי הקוטג' כבר ירדו בעיקר בגלל ''חרם הצרכנים'' או החשש מפגיעתו. אנחנו גם זוכרים שבסוף המאה הקודמת חוקקה הכנסת את הרפורמה בענף החלב (ברפתות) שמטרותיה היו בעיקר: התייעלות (ירידת מחיר החלב ומספר הרפתות) ומניעת הזיהום הסביבתי (קרקע, ומקורות מים) שנבע מהפעלת הרפתות (
על סערת הקוטג' ברפתות). כדי לבצע את הרפורמה (שגם גרמה לסגירת למעלה מ-500 רפתות) היה על הרפתנים להשקיע הרבה מאד כסף. מאחר ולרובם לא היו מקורות מימון הם נאלצו ללוות את הרבה כסף והם עדין לא סיימו לשלם את החובות האלה.
ידוע גם שמחיר המטרה עומד כעת על 2.149 ש''ח ושדרך קביעתו כוללת את הצורך להתייעל – יש תהליך של ירידה ריאלית במחיר המטרה. ידוע גם שבכוונת הממשלה (בקשר להחלטת יום א' ה-7.8.2011) להוסיף לירידה הזאת בין 5 ל-10 אג'. לכן ברור שההשפעה על מחיר מוצרי החלב (חלב 5 ש''ח וקוטג' 5.72 ש''ח) שתהיה להחלטה הצפויה היא שולית ביותר.
מה שלא מסתדר לי כלל אלה העובדות הבאות:
- הממשלה נוטה לבצע טיפול חלקי שהשפעתו נמוכה ביותר,
- אין בהחלטה הצפויה כמעט טיפול מעשי במגזרים אחרים של הענף שלכאורה השפעתם על מחירי מוצרי החלב גבוהה יותר.
הרי זה קל לטפל במחיר המטרה על ידי הורדת הוראה לעובדי המדינה האמונים על קביעת מחיר המטרה. הרבה יותר מורכב זה לברר היטב את העלויות במגזרים האחרים של הענף. לכאורה עוד יותר קשה לטפל בחלקי הענף בהם הריכוזיות גבוהה וברור שישנם בהם כשלי שוק.
מסקנה שעולה מהדברים היא שמדובר בנסיון לחפש את המטבע מתחת לפנס – מדובר בחיפזון מיותר.
משק החלב: החפזון המוזר
