|
|
|
הלשון המתהפכת והדמגוג
יורם המזרחי
באסופת עדויות אישיות וחומר ארכיוני מתקופת הרייך השלישי הנקראת ''שיחות שולחן עם הפיהרר'' מדובר על עקרונות ''ההסברה'' שטופחו במוח הצורר וקודשו במעשיו דבריו ופרסומיו של מעריצו - ד''ר יוזף גבלס. העקרון הראשון הוא ''חובה'' להפוך את קרבן האלימות ''לגורם העוול'' וכך להניח יסודות להצדקת מהלכים נגד הקרבן, כשהססמא היא ''הוא הביא את זה על עצמו'' . שיטת כפל הלשון,שרווחה ברייך השלישי, כללה אם כן ''הצדקות'' מכל סוג לרדיפת יהודים, צוענים סוציאליסטים ואחרים כשהתוקף הנאציונל-סוציאליסטי מסביר לרוב הרועם או הדומם את ההבדל, כביכול ,בין רוחניות גרמנית לאחרת, ליפות את התורה הנאצית, לעשותה כאילו אינה אלא מתת שמיים, עד ''שהורדת דרגה אנושית'' בתדמיתם ומעמדם של ''האחרים'' כשיטה - היתה לאבן ביסודות האמונה הנאציונל סוציאליסטית ''כשמיין קמפף'' (מערכתי) ספרו המפחיד של אדוף היטלר מזוהה בעיני חסידיו השוטים כאילו תנ''ך,ברית-חדשה וקראן.
תמונה דומה הצטיירה בברית-המועצות שגם בה, במסגרת ספרי הקודש'' של הקומוניזם, נעשה שימוש בשיטת שלילת אנושיות מיריבים,או ''חברים'' שסר חינם. אצל הנאצים העלו את אדולף היטלר למעמד ''אל עליון'' ואצל הקומוניסטים הרימו את יוסף דז'גשוולי סטלין מרמת בן תמותה ''לשמש העמים''. מעשיהם הדרקוניים של שני הדיקטטורים, התקבלו ללא ערעור שלאורך הדרך פזורות גוויות קרבנות ''מוצדקים'' שמספרם הלך וגדל עד שהיה נורמה עליה אין צורך להגן.חובת המאמין בתורה- היא להנחילה לאחרים ובעיקר לתקוף ולהרוס עמים ותרבויות שהכונסו לרשימת ''דמונים'' לא אנושיים,כאלה שחיסולם הפיזי הוא הכרח,מבצע טיהור שהוא כל כך מוצדק עד שאפשר לחנך לאורו גם את דורות-ההמשך,ההיטלר יוגנד / הנער ההיטלראי או הקומסומול....והשאהיד....
בשתי המערכות הנ''ל דאגו לטפח ''אהבת מנהיג ותורתו'' שהפכה לשטיפת מח מהסוג הרצחני,ההופך את ''המאמין'' למכונה, שאפשר להקריב למעו אידאל וכך לייצר בני אדם המוכנים למלא כל שליחות,כולל איבוד עצמם לדעת ''בשם מטרה עליונה''
ברור שהדילמה המרכזית שעל הדמגוג,המטיף ודרג החסידים השוטים להתמודד אתה- היא שגם במסגרת הטוטליטארית נשמרת מערכת חוקים המעמידה חיים ובני אדם במדרגה קרובה ''לאל'' שיצרו,בתנאי שהם מוכנים,ללא ערעור,לקבל את תורתו. האחרים,בפרט ''הדמונים'' משורטטים איפוא ''כתת- אדם'' שאין מניעה לחסלו באלף ואחת דרכים
לקח דומה אפשר לגזור מיחסי ישראלים-פלסתינאים, המתעמתים בתא-שטח גיאוגארפי מצוצמם,עימות בו התגוננות הופכת בעיני הצד השני לתוקפנות ותוקפנות או אלימות מצטיירות ''כפעולות מובנות מאליהן''. ''השאהיד'' למשל,שמוחו נשטף,מוכן לא רק להקריב את חייו -אלא להרוג ,ללא אבחנה,את ''האויב השטני'' כשבמוחו ''מאיץ'' המרגיע שמות אויב,הוא עניין של מה בכך מה ומותר לרצוח מספר גדול ככל האפשר של ''חסרי האנושיות''
הסתכלות נוספת על המתרחש בזירה המקומית, חושפת נספח מרתק, הצלחת שכנוע אחדים מקרב ''חסרי האנושיות'' דווקא- להטות שכם במשימת חיסול סביבתם הלאומית,בין השאר באמצעות הפיכתם ''למגברי קול'' הפועלים למען הצד ''השאהידי'' שמעשיו ''שוחים שמן קודש'' התלות באילנות מוסריים גבוהים במיוחד,אגב טיפוח אהדת זרים ''אנושיים'' המתסכלים מהצד ומחלקים ''נקודות זכות'' בדרך כלל לפי עומק ההגרון,נפח הראות ודרגת החנופה המתחסדת שמגבר קול זה או אחר מבטא ומציג עצמו ''כקדוש מעונה''
מרגע שמגבר-הקול קיבל את העקרונות ''הצודקים'' המניעים ומזינים שנאת חסידי האויב -הם מאבדים את יכולת הטיפול ההוגן בקרבנות ומקבלים כמובן מאליו את מעשי ''השאהיד'' ובני מינו. כל אלה ועוד, בלטו השבוע,כשאחרי פיגוע בקפטרייה של האוניברסיטה בהר-צופים,הזדרזו שטופי המח משלנו ...להצדיק את מניחי הפצצה,לקבל ללא ערעור את דברי החמא''ס שהפיגוע הוא תגובה להפצצת חיל האויר הישראלי בעזה ולהאשים את ....... ממשלת ישראל כאחראית לפיגוע בירושלים.... כל זה עד כדי כך שבטרמינולגיה כפולת הלשון של שטוף המח והדמגוג הפרו פלסתינאי הממוצע יש הבדל בין פעולות ישראליות ''פשעי מלחמה'' לבין טרור ''שאהידי'' המוסבר ''כתגמול'' ושאר התבטאויות, שהעולה מהם הוא שטוב נעשה עם נרד על ברכניו ונודה לחמא''ס על גדולת ההקרבה ואפילו נתנצל שבמקום מאה נהרגו רק שבעה מבאי הקפטריה.
אחת הדוגמאות היותר טובות לכפל לשון וכפייתיות דמגוגית היא הטיפול שעשו הדמגוגים -מטעם ,בפרשת קרב ג'נין..... בתחילה,לא היה בעיניהם ספק שמדובר ''בטבח'' ובבואם להתנפל,כחסידים שוטים,נשענו על
קופי ענאן ושדולות שונות ומשונות כשסיסמאת הקרב היתה ''שרון,פואד,מופז-פושעי מלחמה''.....והנה,בחלוף כמה שבועות ''העז'' האו''ם לדווח שלא היה טבח.... וכיצד מטפל בפרשה הדמגוג?..... ובכן....הוא מתעלם,עובר לסדר היום,נוהג כבת יענה וכבר רץ להגביר את קולו לתקוף את ''פושעי המלחמה'' על רקע ארועים שהתרחשו במקונמות אחרים....וכשהדמגוג מאשים את ישראל באחריות כמעט ישירה לפיגוע בקפטריה... הוא מתנהג לא רק כשטוף מח אלא גם כחסר תאים אפורים....
אלת הצדק ''שבשמה'' מטיף כל דמגוג ,מהשמאל או מהימין,היא כידוע עוורת המניפה מאזניים שווים וכשבאה לעשות צדק, אינה מפלה בין תוקף אחד על פני השני ואינה מתירה דמו של צד אחד על פני רעהו.
כאן,במשוואה של ג'נין מול הקפטרייה,אפשר לגלות בדיוק את טביעת אצבעות של הדמגוג,בעל כפל הלשון המסית והמשמיץ, שיגזור קוו משווה בין נאצי לישראלי , בין גנרל אס אס לרמטכ''ל צ.ה.ל ולא יבקר ''ח''ו'' את ''השאהיד'' וחבריו המוצפים חום אהדתו ''והבנתו'' שכן, ככלות הכל ,לפי הגיונו המוזר ''הפצצות האנושיות'' של חסידי הקראן ואש''ף הן פרי עמל ראש ממשלת ישראל ושריו ובעצם.... מעשה ידי רוב העם היושב בציון ובגולה,המסרב להתאבד ולכן משסים בו...מתאבדים מטעם.
|
|
|
הלשון המתהפכת והדמגוג
