|
|
|
ערב טוב.
הייתי קצת עסוק בדברים אחרים ולא היה לי זמן להמשיך.
ואחרי התנצלות נימוסית, נמשיך לקושיה השלישית.
הפעם מצאתי את רוח הנבואה דווקא בחיפוש ''מחוץ לפנס'' במקום המלא בנבואות - התנ''ך.
מלכים א ג':
- ויאמר המלך, קחו לי חרב; ויביאו החרב, לפני המלך.
- ויאמר המלך, גזרו את הילד החי לשניים; ותנו את החצי לאחת, ואת החצי לאחת. - ותאמר האישה אשר בנה החי אל המלך, כי נכמרו רחמיה על בנה,
- ותאמר בי אדוני תנו לה את הילוד החי, והמת אל תמיתוהו;
- וזאת אומרת, גם לי גם לך לא יהיה--גזורו.
- ויען המלך ויאמר, תנו לה את הילוד החי, והמת, לא תמיתוהו:
- היא, אימו.
עד היום הכרתי את משפט שלמה רק כציווי מוסרימשפטי אבל מעניין להביט עליו כעל נבואה עדכנית.
נבואות אמיתיות, לדעתי, אפשר לזהות רק במרחק של זמן. אם נתייחס לסגנון הסיפורי כאל ה''הצפנה'' של נוסטרדמוס, נראה כי יש כאן חומר למחשבה.
יש לנו כיום (ולא בפעם הראשונה) שני מחנות -
אלו שרוצים לקרוע את הילד בשביל לקבל את מה שהם רוצים.
ומצד שני, אלו שמוכנים לוותר על חלקים מהילד כדי לקבל את שלהם.
ההבדל ברור - אצלנו בכל מקרה הילד מת בסוף. אם זה בחלוקה פנימית ואם ממכה חיצונית. אבל מוסר ההשכל זהה. יש להפעיל חשיבה ''אלוהית'' כדי לפתור את ה''מצב''.
- וישמעו כל ישראל, את המשפט אשר שפט המלך, וייראו, מפני המלך:
- כי ראו--כי חכמת אלוהים בקרבו, לעשות משפט.
הילד שלנו כבר מפרפר עם פנים כחולות.
_____________________________________________
איני אדם דתי, ולכן אני נהנה להביט על התנ''ך בעיניים של ילד. חסר כל רעיונות מוקדמים שהוטמעו בשנים של לימודים. נקי מכל פירוש אחר חוץ מהמקור. מה שלמדתי במערכת החינוך הישראלית איננו ראוי להתייחסות בכל מקרה.
בטח שאיני טוען כי אחד מהצדדים - ימין או שמאל, מפעיל חשיבה אלוהית. שניהם רוצים לקרוע את הילד בגלל חשיבה המונית פשטנית. ההפך הגמור מחשיבה אמיתית.
ואם ישנם אנשים הנקראים ''דתיים'' בין הקוראים, בבקשה לא להטיף על עלבונו של התנ''ך המפורשן ע''י ילד פרחח. אבל אשמח לשמוע דעות מבוססות ופירושים אחרים.
בנתיים שבת שלום ומבורך,
מאדוג (לפעמים ילד פרחח)
|
|
|
קושיה שלישית - ימין ושמאל רק חול וחול
