|
|
|
בואו נדבר על ירדן הפלסתינאית
יורם המזרחי
נקודת המוצא בעיצוב הגיאו-פוליטי מלאכותי, שעד מאי 1948 נקרא פלשתינה/א''י, היה פתק מפורסם שכתב לורד בלפור,בו הבטיח בית לאומי יהודי...
להצהרה צורפו הצעות תיחום הבית הלאומי, שכללו לא רק את הגדה המערבית -אלא גם המזרחית. ובמפות הראשונות, שצויירו לוועידות פאריס ולוזאן, נכללת הגדה המזרחית בפלשתינה, שעמדה לקום בחסדי אלביון.
איש מראשי הישוב היהודי ,ההנהגה הציונית וההנהגה הערבית באיזור המוגדר -לא התקומם נגד המפה ששורטטה בעזרת סרגל שחילק את האיזור למלקוח בריטי או צרפתי.
הרוויזיוניסטים הציונים, בראשם זאב ז'בוטינסקי, קיבלו בהתלהבות את המפה המקורית ועד היום שרים את ''שתי גדות לירדן'' כשסמל תנועת החירות ממשיך להיות מפה, שלדעתם התאימה להבטחתו ההיסוטרית של בלפור.
המציאות הפוליטית של המזרח-התיכון בשנות העשרים, הביאה לחלוקת ''ההבטחה'' שפוצלה לשתי מערכות השפעה בריטית האחת בעבר-הירדן, והשניה בארץ ישראל.
הצדדים הנוגעים בדבר- לא נשאלו לדעתם וגם אם ניסו להתריס, הרי שלא היה בכוחם למנוע את המתנה שקבל עבדאללה, מפטרוניו האנגלים ומעברו ההדרגתי ממעמד נסיך למעמד מלך וראש מדינה עצמאית.
מעטים שמו לב לעובדה שהממלכה כללה מספר גדול של ערבים סורים ופלסתינאים וטמנו ראשיהם בחול, כשעבדאללה החליט לנצל את משבר 1948 והשתלט על הגדה המערבית, כולל ירושלים, והוסיפה לממלכתו.
.לכיבוש הירדני נלוו הליכים חוקיים, שהתקבלו על דעת העולם והערבים בכלל.
הפלסתינאים של עבר הירדן ואחיהם בגדה המערבית, הפכו איפוא בעל כרחם, לירדנים.
המצב השתנה רק אחרי הכיבוש הישראלי שהחל בשנת 1967 והירדנים נזקקו למספר שנים כדי '':לוותר על הגדה וירושלים''
הופעת אש''פ , שהוקם בירושלים בשנת 1964, והארועים שבאו אחר כך, טרפו את קלפי המלך חוסיין וישראל כאחד, אך מי שיבדוק ימצא שאחרי מלחמת ששת הימים היו מי שקבעו במדה רבה של צדק - שירדן היא מדינה פלסתינאית. ולמעשה נמצאו פלסתינאים רבים, מתושבי הגדה המערבית, שראו את עתידם הפוליטי והלאומי בירדן ודאגו לשמר את אזרחותם הירדנית, או משרות ירדניות בכירות שנשאו.
.אפילו ספר החוקים שאחרי 1967 הופעל ''בשטחים'' ושימש מסד לבתי- הדין היה ספר החוקים הירדני.....
עיוורון ישראלי אמריקאי בריטי מונע מאז 1948 את הפיכת ירדן למדינה פלסתינאית, וכאשר בספטמבר 1970 סייעו המדינות הנ''ל למלך חוסיין, במקום לתמוך ברוב האוכלוסיה שהיא פלסתינאית במקור ובתרבותה-טעו טעות טראגית חמורה..
מגעי שלום ממושכים עם חוסיין איבן טלאל, שכונה אצלנו בחיבה ''המלך'': ומשימת הגנה על מלכותו הרעועה היתה מאז לאחת מאבני היסוד במדיניות המזרח התיכונית של ישראל ובעלות בריתה המערביות.
''חוסיין וכעת יורשו, בטוחים, ומוגנים בהשענותם על הסילוף האתני של ''עם ירדני'' כשלכל ברור שרובו המכריע של''העם הזה - פלסתינאי.
במצב הנוכחי מתנהל מאבק ישראלי -פלסתינאי בעיקרו, על שליטה בשטח קטן יחסית בתחום גבולות 1948 כשלפךסתינאים יש סיכוי נמוך, אם בכלל ,להקים בגדה המערבית ורצועת עזה מדינה של ממש..... למעשה, אפילו אם יתרחש נס ובין הצדדים יחתם הסכם שלום יציב, תמשיך המדינה הפלסתינאית להישען על חסדי ישראל ותהיה לחוצה ''כמילוי כריך '' בין ירדן לישראל.
הערכתי היא'' שהסכם סנדוויץ'' להקמת מדינה פלסתינאית, לא יעמוד מבחינה חברתית כלכלית וביטחונית ויהיה גורם מתסיס ומזיק. לכן, במטרה לסייע לפלסתינאים להקים יישות של ממש על כל המשתמע מכך, יש לבטל את המדינה הירדנית, לחזור למה שהבטיח בלפור ולחלק מחדש את ''איזור ההבטחה''. כל זה באופן שיביא להחלפת משטר המלך ההאשמי במשטר רפובליקני- פלסתינאי.
אני מאמין שמדינה פלסתינאית בשתי הגדות, שתכלול גם את שכם ג'נין וחברון ותשתרע מיום סוף עד גבול סוריה או עירק, תסייע לנטרל את פצצת הזמן המתקתקת, תאפשר לפלסתינאים להקים יישות מדינית מושלמת ותעשה צדק עם הרוב הפלסתינאי בממלכה המלאכותית.
ברור שלתכנית יקומו מתנגדים.....הירדנים ההאשמיים והבדואים, מחלקת המדינה, הליגה הערבית, הרוויזיוניסטים הישראלים, אסטרטגים ישראלים בפרוטה, הלובי הפלסתיני בישראל ואולי חלק מההנהגה הפלסתינאית , שתעדיף להמשיך לתמודד עם ישראל בשטחים במקום לדרוש מה שלעניות דעתי מגיע להם לפי מסמך היסוד, ששופץ פעם אחר פעם. ככלות הכל, אם המסמך שופץ בעבר מדוע אי אפשר לשפצו גם היום?
אין לי ספק שמצב ''תוכן הכריך'' שייכפה על הפלסתינאים, בין הסדן הישראלי לפטיש הירדני, לא יאפשר רגיעה ושגשוג. אך לעומת זאת תבוא רגיעה ויתחזק סכוי דו-קיום בשלום וכבוד, אם הממלכה תפסיק להתקיים והמדינה הירדנית תהיה למדינת בעליה הטבעיים.
אני יודע שהרעיון הועלה בעבר, בצורה זו או אחרת, על ידי ישראלים ופלסתינאים, שבסופו של דבר ראו אפשרות כזו כאוטופית.....לביב טראזי, מי שהיה שגריר אש''ף באו''ם, אמר לי פעם ''על כוס קפה'' במלון שפרד'ס הקהירי, שהאפשרות נראית סוראליסטית ובנשימה אחת הסכים ''שירדן היא פלסתינאית במהותה'' כלל הערכה -הבטחה (?)
שהסוראליזם של היום (1987)
עשוי להיות מציאות המחר..... טראזי ידע הרבה על תולדות התנועה הציונית והפתיע כשבין השאר ציטט את תיאודור הרצל ואמר ''אם תרצו אין זו אגדה'' מובן שטראזי השתמש בלשונו של הרצל להוכיח שמדינה פלסתינאית תקום, אך לי לא היה ספק, שהציטוט שבחר התאים ''לחזון שתי גדות לירדן'' לא מהזווית הציונית-רוויזיוניסטית אלא דווקא מנקודת מוצא פלסתיניאנית.
|
|
|
בואו נדבר על ירדן הפלסתינאית
