|
|
|
ערב עם נועם חומסקי
גלעד דנבום
ביליתי את ליל אמש בצפייה משותפת עם אלכסנדר מאן ועידו הרטוגזון בסרט תעודה ארוך במיוחד ומרתק, העוסק בחייו ובפועלו של אחד, נועם חומסקי, בלשן ידוע מהמכללה הטכנולוגית של מסצ'וסטס ופעיל פוליטי רדיקלי.
חומסקי נודע בעיקר בשל המהפכות החשובות שעשה בתחום הבלשנות במהלך שנות החמישים והשישים, שעיקרן היה ההגעה לתובנה כי מושג השפה ותהליך רכישת השפה הם אלמנטים אנושיים ייחודיים וגנטיים, אשר קיימים בצורת מבנים מוחיים בכל בן אנוש מרגע לידתו, ואינם קיימים בכל יצור חי אחר.
חומסקי תיאר והסביר כי מנגנון לימוד השפה הוא זהה בכל בני אדם, וכי התהליך עצמו כולל למעשה הכנסת ''פרמטרים'' קוגניטיביים מופשטים לתוך מערכת צרובה - כלומר, כל השפות הן זהות ברמה הבסיסית, וההבדלים ביניהם הם ''קוסמטיים'' גרידא.
משם המשיך חומסקי ועיצב מחדש את כל אופן ההתייחסות לשפה, ואת אופיו של חקר השפה כמדע.
ניתן לתמצת ולומר כי חומסקי העביר את הבלשנות ממדעי הרוח אל מדעי הטבע, והגדיר אותה במונחים פסיכו-קוגניטיביים.
אך הקריירה האקדמאית של חומסקי, על כל גדולתה, איננה זו שחשפה אותו לקהל הרחב.
חומסקי נודע יותר בביקורת החריפה שהוא מעביר מזה עשרות שנים על האימפריה האמריקאית ועל המדיניות הפושעת והצבועה שלה בתחומים רבים, ובעיקר בסטנדרטים הכפולים שלה בנוגע למדיניות החוץ. כמו כן, מבקר חומסקי באופן קבוע מבנים מוסדיים ומוקדי כוח אשר אינם בעלי ''זכות קיום'', לשיטתו, ומנתח את דרך השפעתם על הציבור בצורת יצירת ''אשליות הכרחיות'' תקשורתיות השוטפות את מוחו בתהליך אינדוקרינציה או מטמטמות אותו עם ספורט, רכילות וכן הלאה.
חומסקי מנתח את כלי התקשורת האמריקאיים הגדולים (ניו-יורק טיימס, וושינגטון פוסט, רשתות הטלוויזיה הגדולות וכו' - אשר נשלטים כולם ע''י מספר מצומצם ביותר של תאגידי-ענק וקונגלומרטים) ומראה כיצד הם משרתים באופן סיסטמטי ורציף את האינטרסים הכלכליים והפוליטיים של ארה''ב ושל השיטה הקפיטליסטית, על חשבון כל השאר (ובין היתר על חשבון האמריקאים עצמם, שגם הם נפגעים מהתפשטות ''השוק החופשי'', שלמרבה האירוניה משמעו יותר מכסי מגן, תעריפים, פטנטים עולמיים וחוקים מגבילים אחרים).
חומסקי מגדיר את עצמו כאנרכיסט-סינדיקליסט, אך גם מי שאינו שותף לראיית עולם זו יכול להבין מיד על מה הוא מדבר כאשר הוא מסביר בסרט כיצד שולטת קבוצה קטנה ובעלת כוח באמצעי הייצור, וכיצד היא גורמת להמון להסכים עם דרכה בעזרת תהליך של שטיפת מוח קולקטיבית ומתמשכת. בכלל, חומסקי הוא אדם מרשים ביותר, אשר שפת גופו ואופן הדיבור שלו מעידים כאלף עדים על האינטלקט העצום שלו.
מובן כי אנשי העיתונות אשר רואיינו בסרט התפתלו וניסו לתרץ את מעשיהם בכך שתהליך קבלות ההחלטות הוא טריוויאלי ותלוי בגורמים מקצועיים, וכי חומסקי הוא קונספירטור אשר אינו מבין את המקצוע ואת מגבלותיו, אך חומסקי לא התרגש והוכיח בצורה קרה, ועם דוגמאות משכנעות (למשל, היחס בין סיקור הטבח של החמר-רוז' בקמבודיה לעומת הסיקור של הטבח האינדונזי במזרח-טימור, ומעורבותה של ארה''ב בשני המקרים), כי לא יכול להיות שהמדובר בצירוף מקרים בנאלי בלבד.
חומסקי לא חוסך את שבטו גם מישראל, ובעיקר מיחסה של ארה''ב לסכסוך הציוני-פלסטינאי, אשר תחת אצטלה של ''מתווך נייטראלי'' תומכת למעשה באינטרסים הישראליים (שכמובן משרתים בתורם את אלו האמריקאיים) ומחזקת אותם בכל דרך אפשרית, על חשבון העם הפלסטינאי (ושוב, גם הישראלי, אשר המלחמה המתמשכת מרסקת ומרקיבה אותו מבפנים).
ספרו האחרון של חומסקי, ''9/11'', שמורכב מראיונות שנערכו עימו בשבועות ובחודשים שלאחר מתקפת הטרור כנגד ארה''ב הוא רב מכר אמריקאי ועולמי, אשר מציג תמונת מבט מאוזנת וניתוח רציונלי למניעים ולנסיבות אשר הביאו את המתקפה, ומתאר באופן כללי את הפשעים האמריקאיים ברחבי העולם אשר עליה צמחו התנועות שביצעו את הפשע נגד האנושות ב- 11 בספטמבר, וזאת מבלי לגלוש ואף לא לרגע להטפות מוסרניות או להצדקת אותו מעשה.
לסיכום, חומסקי הוא אינטלקטואל לוחם המאתגר את הממשל ואת מוסדות הכוח ללא הרף וללא מנוחה, וכתביו מהווים נקודת מוצא כמעט לכל דיון ביקורתי העוסק בנאו-קולוניאליזם האמריקאי או בתפקיד התקשורת במערכת הדיכוי והשליטה בפרט בחברות דמוקרטיות.
אין ספק, כאשר אנו מחפשים דוגמה למימוש המחויבות האינטלקטואלית לתרום לשיח הציבורי, נועם חומסקי עונה על כל הקריטריונים.
כמו כן, רציתי לבשר על הופעת הטור-השבועי העתידי שלי שיקרא ''סוכן כתום'' (Agent Orange) כבר מהשבוע שבועיים הבאים. הטור יעסוק בביקורת על נושאים מקומיים ועולמיים, כמו גם בהצגת עניינים שעל סדר היום הציבורי והאישי, מנקודת מבט ביקורתית-אישית.
קישורים:
ארכיב מעולה של כתביו של חומסקי
''Manufacturing Consent: Noam Chomsky and the Media '' - הסרט המדובר
|
|
|
ערב עם נועם חומסקי
