עוד מאמרים באתר של המחברת.זהו מאמר נוסף בסדרה ''יישובים יהודיים בעבר ובהווה'' שנועדה להפריך את הטיעון שהופיע במספר מסמכים שפורסמו ע''י ארגונים של ערביי ישראל ובראשם ''ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל'' לפיהם הפלסטינים הם ''עם ילידי'' והיהודים הם קולוניאליסטים אירופאים שהתיישבו על אדמה ערבית הסדרה פותחת בפרק על היישובים היהודיים בגליל.
ערב המרד הגדול, 66 - 70 לספירה, היו בגליל, עפ''י עדותו של יוספוס פלביוס 204 יישובים יהודיים. לאורך הסדרה נראה מה קרה לאותם יישובים תחת הכיבוש הרומי, הביזאנטי, הערבי, הצלבני, העות'מאני והבריטי עד להקמת מדינת ישראל.
גירסה קודמת של הסידרה פורסמה באתר אומדיה.
חנתון נמצאת בגליל התחתון המערבי במערב בקעת בית נטופה. חנתון היא כיום קיבוץ, שנוסד ב-1984 ליד התל העתיק חנתון. מייסדי הקיבוץ שייכים ל''תנועה ליהדות מתקדמת'' (התנועה הרפורמית). כיום חיים ביישוב שהוא שילוב של קיבוץ ושכונת מגורים, 913 תושבים.
סקר ארכיאולוגי שנערך בתל חנתון עליו מתבסס
מושון גבאי (ראה, ''
מדריך ישראל החדש'') הראה שהיישוב היה קיים מתקופת הברונזה עד שלהי המאה ה-19, בתקופת השלטון העות'מאני. סקר אחר, עליו מדווח באתר של ''רשות העתיקות'' (ראה,
אבירם אושרי ו
צבי גל, ''
הגליל התחתון בין תגלת פלאסר הג' וראשית התקופה הפרסית'') מצא ראיות ליישוב מהתקופה הכלקוליטית עד השלהי המאה ה-19, אבל מצא פער יישובי בשלהי המאה ה-8 לפנה''ס (יוסבר להלן).
תקופת הברונזה (3000 לפנה''ס – 1200 לפנה''ס)
חנתון שכנה על הדרך הראשית מצפון הקשת הפוריה לדרומה, בגליל התחתון. דרך זו חיברה גם את צפון עבה''י עם חוף הארץ. זה היה אחד הסעיפים של דרך הים. כמו כן בחנתון עברה דרך הרוחב לעמק בית שאן. השם חנתון מקורו מהשורש חנה, כלומר, מקום חנייה לשיירות. בתקופת הברונזה חנתון הייתה היישוב המרכזי בבקעת נטופה. ממדי האתר מצביעים על כך שחנתון הייתה יישוב גדול ושימשה מרכז אסטרטגי חשוב בעולם העתיק.
היישוב היה כנעני והוא נזכר במכתבי אל-עמרנה המצריים מהמאה ה-14 לפנה''ס בשם חינתון. היישוב נכבש ע''י
מצרים. השתמר מכתב של מלך
בבל למלך מצרים בו הוא מתלונן ששיירה בבלית נשדדה ונרצחה בחנתון שבגליל ומלך בבל תבע פיצויים והענשת הרוצחים (ראה,
יוחנן אהרוני, ''
ארץ ישראל בתקופת המקרא''). ממכתבי אל–עמרנה אנו לומדים שמלך
שכם חנה בחנתון לחניית ליילה בדרכו להישפט במצרים (אולי עם חיילים מצריים). הוא הצליח לברוח מחנתון ל
ג'נין ושם נתפש.
התקופת הישראלית היא תקופת הברזל (1200 – 586 לפנה''ס)
חנתון נזכרת בספר יהושע פרק י''ט, 14 כיישוב בגבול נחלת זבולון ואשר. לדעת יוחנן אהרוני ציון המלה גבול מראה שהשבטים התנחלו בתחילה בסביבת העיר הכנענית ורק מאוחר יותר עברה העיר לידי אחד השבטים. חנתון נזכרת עם עוד 5 ערים, ששמן השתמר, ברשימת השבויים שלקח תגלת פלאסר ה-3 מלך
אשור במסעו לארץ, כאחת הערים שכבש בגליל מממלכת ישראל הצפונית ב-732 לפנה''ס. איזכורה של חנתון ברשימה זו מאשר את ההנחה שחנתון הייתה יישוב ישראלי מראשית תקופת הבית הראשון. הסקר הארכיאולוגי של אבירם-גל תומך בדיווח האשורי שחנתון חרבה בשלהי המאה ה-8 לפנה''ס, והסקר מאשר שהיא חרבה במסע הכיבושים של תגלת פלאסר ה-3 ב-732 לפנה''ס.
מה היה גורל תושבי חנתון?
יתכן שחלקם הוגלו לאשור. הארכיאולוגים גילו שני ישובים חרבים באתרים סמוכים בקרבת ציפורי שבהם, להערכתם, אולי התיישבו שארית הפליטה, כלומר, הישראלים ששרדו את מסעו של תגלת פלאסר ה-3.
תקופת בית שני (538 לפנה''ס – 70 לס')
הסקר של אבירם-גל שופך גם אור על ראשית התקופה הפרסית, כלומר שיבת ציון לאחר הכרזת
כורש ב-538 לפנה''ס. עפ''י המימצאים שלהם החלה התיישבות מחודשת באזור הגליל התחתון כולו: 55% מתוך למעלה מ-70 אתרים שהיו מיושבים במאה ה-8 לפנה''ס בממלכת ישראל הצפונית, נושבו מחדש, וכ-20% מהיישובים שנושבו היו יישובים חדשים.
מרדכי אביעם הסתמך על ספר יהודית א' ח' ועל מלכים ב' פרק כ''א 26 כדי לבסס את התזה שלו שמדובר בהתיישבות יהודית בכל האזור.
יוסף בן מתתיהו כתב בסיפרו ''
קדמוניות היהודים'' ששמה של חנתון הוסב לשיחין, כנראה, בתקופת החשמונאים. תלמי ה-9 שליט מצרים ההלניסטית כבש את העיר ב-102 לפנה''ס במלחמה נגד
אלכסנדר ינאי מלך החשמונאים וקרא לה אזוכיס ביוונית (ראה, יוסף בן מתיתיהו, ''מלחמות היהודים''). אבל, שלטונו של תלמי לא האריך ימים. שיחין המשיכה להיות יישוב יהודי לאורך כל תקופת הבית השני. יוסף בן מתיתיהו קבע את מפקדתו בחנתון בעת ההכנות למרד הגדול (66 - 70 לס').
התקופה הרומית והביזאנטית (70 לס' – 640)
לאחר חורבן הבית השני התיישבה בשיחין משמרת הכוהנים ישבאב, ובתקופת התלמוד ישבו בה אמוראים. בתקופת המשנה והתלמוד התפרסמה שיחין בייצור כלי חרס, כפי שמדווח התלמוד הבבלי. מסוף המאה ה-1 לס', כלומר, מהתקופה הרומית ועד סוף התקופה הביזאנטית הפכה שיחין לפרבר של ציפורי שנקרא חוצפית. החוקרים קבעו שבית הכנסת ששרידיו נתגלו באתר נבנה בימי הקיסר
יוסטיניאנוס הראשון (527 – 565 לס'), כלומר במאה ה-6 לס', כפי שמעיד סגנון הקישוטים, הדומה לזה שבבית הכנסת ב
בית אלפא, שלגביו אין ספק שקושט בימי יוסטיניאנוס הראשון. בית הכנסת נבנה מתרומות ונמצאה במקום כתובת המברכת את התורמים (ראה,
מיכאל אבי יונה, ''
בימי רומא וביזאנטיון'').
התקופה הערבית (640 – 1099)
בתקופה הערבית נותקה חוצפית מהעיר ציפורי וחזרה להיות יישוב נפרד ושמה הוסב לחוספיס בערבית. אין מידע על גורל היהודים שגרו בחוצפית.
התקופה הצלבנית (1099 – 1260)
בתקופה הצלבנית כבר לא היו יהודים ביישוב. השאלה היא מתי חדל היישוב היהודי להתקיים: אפשרות א', בשלהי התקופה הביזאנטית כאשר נערך טבח ביהודי הגליל ע''י הביזאנטים כנקמה על תמיכת יהודי הגליל בכובשים הפרסים ב-614 לס'. אפשרות ב', היהודים נרצחו בתקופת המלחמות בין הערבים לצלבנים ע''י אחד הצדדים. אפשרות ג', התושבים נמלטו בשל המצב.
בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקום ב-1988/9 נחשף מבנה מהתקופה הצלבנית, בעל 3 קומות. המבנה, שהיה מבוצר, נבנה ע''י מסדר ההוספיטלרים שקנו את הכפר מידי הבישוף של נצרת. המבנה שימש אכסנייה לסוחרים ולציילנים נוצרים שעברו במקום. נראה שהדרך שעברה ליד חוספיס המתה מנוסעים, שכן בתל נמצאו מטבעות מ
סוריה,
מצרים,
קפריסין ו
ונציה (ראה, ''
מדריך ישראל החדש'', כרך 4 , בעריכת מושון גבאי). ההוספיטלרים גם הקימו במקום חווה חקלאית שעובדה ע''י ערבים.
התקופה הממלוכית (1260 – 1516)
המקום נכבש ע''י הממלוכים באוגוסט 1291. במהלך הקרב נהרסו 2 קומות מהמבנה ההוספיטלרי ונותרה הקומה התחתונה. הממלוכים הקימו חאן במקום.
התקופה העות'מנית (1516 – 1918)
בתקופה העות'מנית נקרא המקום תל אל-בדוויה ונבנה בו חאן (מלון דרכים) לצורכי שיירות שעברו בדרך מהצפון ומהמזרח לעבר חוף הים. לא ברור אם החאן הממלוכי נהרס בשלב מסויים ונבנה מחדש ע''י העות'מנים או, שהחאן הממלוכי רק שופץ. החאן נהרס בשלהי המאה ה-19. סביר להניח שעובדי החאן התגוררו בתל אל-בדוויה, אבל אין על כך מידע. ניראה שמשלהי המאה ה-19 הייתה אל-בדוויה (חנתון) נטושה.
תקופת המנדט (1918 – 1948)
אין כל מידע על קיומו של יישוב מאוכלס באל-בדוויה לאורך תקופת המנדט.
ישראל
באתר הפלסטיני, הנכבה, המקום אינו מופיע ככפר ערבי שנכבש או נהרס, במלחמת העצמאות וניראה שהמקום היה נטוש עד להקמתו של הקיבוץ חנתון ב-1984 ע''י עולים מ
ארה''ב, שהשתייכו לתנועה הרפורמית. אליהם התווספו עולים מ
דרום אפריקה,
הולנד ו
קנדה. אבל, כנראה שהיו עזיבות של חברים והקיבוץ לא הצליח להגדיל את מספר החברים
לכן ב-1997 נשלחו לחנתון בוגרי ''תנועת הנוער העובד והלומד'' מטעם ''תנועת הקיבוץ המאוחד''. החברים הוותיקים לא התלהבו מצירופם של החדשים.
בשלהי 2006 (עפ''י מקור אחר החלה הבנייה ב-2003) החלה בניית שכונה נוספת ליישוב, של 115 יחידות דיור.
ב-2008 הייתה הצעה להפוך את היישוב ליישוב קהילתי. החברים התנגדו. הנושא נמצא בדיון. הקיבוץ צבר הפסדים, אך נעשים מאמצים לשמר את המסגרת הקיבוצית לצד השכונה.
חנתון הייתה בעבר וחזרה להיות ישוב ישראלי
