אין להישען על כך שהאנטישמים באירופה הם מיעוט, כי לא הם הבעיה: עיקר הבעיה היא בכך שהממשלות באירופה מאפשרות את התופעות האנטישמיות, בין בהתעלמות ובשתיקה, ובין במחאה בקול ענות חלושה, תוך קריצה כלפי הפעילים האנטישמיים המרמזת להם כי אפשר להמשיך...
• • •
לא אשכח אירוע שחל לפני שנים רבות.
ביום שבת, במקום מרכזי בלונדון, הלכתי לבית הכנסת. בדרכי - עצרה אותי אישה זקנה, ואמרה לי באנגלית: ''הרשה לי להשיא לך עצה, הסר את הכיפה, זה עלול למשוך אש''.
אכן, לאור דבריה בחנתי את המתפללים, והבחנתי כי רובם המכריע חובשים מגבעות שאינן ייחודיות ליהודים, אף כי היו גם ''יהודים גלויים''.
זה לא סימן לאנטישמיות.
גם לא קללות עסיסיות שהופנו כלפיי, כיהודי, מפיו של סקוטי שתוי שהתנדנד כלולב (ולא חשוב מה היה ההמשך), וגם לא שום אירוע יחידי אחר.
מה שכן מעיד על אירופה אנטישמית, הן תופעות מסוג אחר:
- קריקטורות אנטישמיות, נוטפות ארס ושנאה, בעיתונות הספרדית, וסדרות של מאמרי שטנה במדינת גירוש היהודים.
- מאמרים סדרתיים אנטישמיים בעיתון ''אפטונבלאדט'' השוודי, עיתון המופיע במדינה ''מתונה'' יחסית ביחסה ליהודים, המכוונים להסתה נגד יהודים ונגד ישראליים (להבהיר – לא מדובר רק במאמר, שכלל כתב אישום נגד היהודים במכירת איברים של פלשתינים.)
- תרומות קבועות של גורמים אירופיים לארגונים החותרים תחת מדינת ישראל, הנראות לכאורה (כולל למקבלי הכסף) כתמימות ואף מוסריות, בהיותן תמיכה ב''שלום אזורי'', מעין ''אנטישמיות מעודנת'', או: ''אנטישמיות מתוחכמת''.
- באותה קטגוריה של אנטישמיות מתוחכמת ואף מוסווית – גם פעילות אקדמית נגד מדינת היהודים, לרבות כזו שיוזמיה הם בכלל יהודים, וחלק מהם אפילו מקבלים משכורת מסובסדת במימון משלם המסים הישראלי.
אין להישען על כך שהאנטישמים באירופה הם מיעוט, כי לא הם הבעיה: עיקר הבעיה היא בכך שהממשלות באירופה מאפשרות את התופעות האנטישמיות, בין בהתעלמות ובשתיקה, ובין במחאה בקול ענות חלושה, תוך קריצה כלפי הפעילים האנטישמיים המרמזת להם כי אפשר להמשיך...
מדוע, בעצם, חשובה בכלל האבחנה, ולמה לנו להגדיר את אירופה כך?
שמא עדיף להוריד פרופיל ולשתוק?
ממש לא.
צריך לשים דברים על השולחן, להבין אותם, להסיק מסקנות ולפעול בהתאם.
מכבי חיפה יכולה להמשיך ולנצח באירופה, אך המדיניות הרשמית של מדינת ישראל צריכה להיות ריאלית ולקחת בחשבון את הדברים כהווייתם.
לא רק תגובה ראויה למאמרי השטנה במישור הדיפלומאטי – אלא צריך גם לבוא חשבון עם העושים במלאכה.
חלק חשוב מהם – ישראלים, שהטיפול בהם פשוט. אחרים – סועדים על שולחננו ודי תלויים בנו.
אז אפשר וצריך –
להשעות, לפטר, למנוע קשר ולבטל אזרחות, לסרב לכניסה לישראל, לשלול תעודות, במקרים מתאימים – לתבוע דיבה, להעמיד לדין פלילי, ועוד.
זה יגרור פעולות-נגד?
ברור שכן, אך האלטרנטיבה לספוג את הרוק ולומר תודה – גם כן תגרור פעולות-נגד, והרבה יותר קשות, מכאיבות, משפילות.
אירופה אנטישמית
