הבוקר שוב הציק לנו רכב ההפצה של חברת
גלוברנדס, שחנה מתחת לחלונותינו ושיגר לתוך דירותינו ולחלל הרחוב את הצפצופים המחרידים של דריכת האזעקה וניטרולה. ניסיוני במו''מ סביבתי עם חברות מסחריות לימד אותי עד כמה יחסן של החברות כלפי היבטים סביבתיים מעיד על אופיין הכללי. חברות המתעלמות באופן בוטה מאחריותן הסביבתית סובלות מכשל מוסרי מובנה, שבמוקדם או במאוחר פוגם בכושר הישרדותן הכלכלית.
מעשי הרצח המצמררים שנחשפו בתקשורת השבוע מצביעים על האלימות הנוסקת לממדים מפלצתיים. אך האלימות אינה צומחת מתוך החלל הריק. סביר להניח שגם יצרני הרעש הסדרתיים מזדעזעים לנוכח הרציחות המזוויעות, אך בו בזמן הם כלל אינם מעלים על דעתם את תרומתם הנכבדה לאווירת ההפקרות שמתוכה צומחים הפשעים המזוויעים.
שכן, הרעש אינו רק ביטוי לאלימות הוא גם קטליזטור שלה, כלומר, הוא מעלה את הגירוי החברתי לנורמות של תוקפנות אלימה עד כדי רצחנות. רעשים שונים מגלמים בתוכם מינונים שונים של אלימות, אך היבבות הצווחניות המתלוות לדריכת מערכות האזעקה וניטרולן ברכבים מסחריים בעיקר, הן ביטוי צורמני לאלימות בהתגלמותה. הצווחות האלקטרוניות מכות באוזניו של כל מי שנקלע לטווח הפגיעה שלהן כהצלפת שוט אכזרית שחודרת היישר למוחו. כידוע, השוט המצליף היה סמל הדיכוי המובהק של המשטרים האפלים ביותר בהיסטוריה האנושית.
יצרני מערכות מיגון ואזעקה המסוגלים לייצר מנגנונים כה אלימים, תוקפניים ופוגעניים של רעש צווחני, הם למעשה רובוטים דמויי אדם ונטולי כל יחס לגורם האנושי. הם מהווים את התגלמותם המציאותית של רכיבי האדם המתוארים בספרי האימה העתידניים של ג'ורג' אורוול. על הגופים והאנשים העושים שימוש באזעקות האלימות מוטב שלא להרחיב את הדיבור.
חברות גלוברנדס נחושה לנקוט באמצעים אלימים, שפוגעים באזרחים שלווים, על מנת להגן על הסיגריות שלה, שהן בפני עצמן סם קטלני. קשה להתעלם ממעגל הקסמים הזדוני של אלימות המייצרת רעש שמעלה בשיטתיות את רף גירויי האלימות. שהרי השוט האקוסטי של מערכות האזעקה האלימות מצליף ללא רחם על אוזני קורבנותיו ומוחק את ערכם האנושי כאזרחים בעלי זכויות קיומיות בסיסיות. המסר האלים, שבז לרווחתם הבסיסית של בני האדם, ולמעשה רומס את ערכם הקיומי, הוא חד משמעי ומתורגם למעשי הזוועה שמתרחשים בתדירות גוברת והולכת.