|
|
|
אקדמיה לביטחון לאומי
הצורך
הציוויליזציה הנוכחית, שתחילתה בביות הדגנים, הקטניות ובעלי החיים, ומעבר מליקוט מזון וציד בעלי חיים - ליצור מזון, לפני כעשרת אלפים שנה, נוצרה על ידי זינוק אינטלקטואלי של מין האדם, המתואר בספר בראשית כאכילה מפרי עץ הדעת.
הלקח העיקרי של הציוויליזציה הנוכחית הוא שכושר השרידה של מערכות אנושיות נמצא ביחס ישר לאיכות העומק האינטלקטואלי שלהן. בארבעת אלפים השנים האחרונות עיצבו את פני חברת האדם בעיקר ארבע תרבויות: התרבות העברית, התרבות היוונית, התרבות הרומית, והתרבות האנגלו-אמריקאית. לארבע תרבויות אלה היה בסיס אינטלקטואלי באיכות גבוהה, שאפשר להן לשרוד, לגבור על סכנות גדולות ואתגרים קשים ולעצב את החברה האנושית.
על מנת שמדינת ישראל תמשיך לשרוד ותתגבר על כל האיומים המסכנים אותה, עליה להעמיק מאוד את בסיסה האינטלקטואלי. לכך התכוון דוד בן גוריון באומרו שעלינו להיות ''עם סגולה''.
למערכת הביטחון של ישראל אין כלל עומק אינטלקטואלי. זאת מערכת סגורה שהנתונים האמפיריים החיוניים שלה חסויים, ולכן אין לה שיח והיזון חוזר אינטלקטואלי עם מערכות אחרות. אבל גם לו היה היזון חוזר, לא היה בו ערך רב, כי באוניברסיטאות בישראל אין פיתוח תיאוריות ביטחוניות ואין הוראה של תחום זה. מערכת הביטחון של ישראל, על כל אגפיה ושלוחותיה, מנוהלת בעזרת השכל הישר של אנשיה, ניסיונם האישי והשכלתם בתחומים אחרים (משפטים, ניתוח מערכות, מזרח תיכון וכו'). מערכת הכשרת הקצינים בצה''ל, לכל אורך שרשרת הפיקוד, היא קצרה מאוד ביחס לצבאות אחרים, והיא נשענת על מורשת הקרב של צה''ל, שהיא אוסף של מיתוסים לא מבוססים. היא ניזונה מלימוד מקצועות מגוונים באוניברסיטאות, שאין להם קשר לדיסציפלינה ביטחונית.
התוצאה: מערכת הביטחון של ישראל פועלת בתת אופטימום הולך וגדל. מאז מלחמת ההתשה שהתחילה למעשה מיד אחרי מלחמת ששת הימים, אין מערכת הביטחון מגבה מטרות לאומיות. הסיבה העיקרית למסירת שטחי מולדת לרשות הפלסטינית היא חוסר יכולתו של צה''ל להכריע בשדה הקרב את הצבאות הערביים והמחיר הגבוה באופן יחסי שהוא שילם ומשלם במלחמות הסדירות ובמלחמות הזעירות. הדבר בה לידי ביטוי במלחמת יום הכיפורים, במלחמת לבנון, במלחמת דרום לבנון ובאינתיפאדות השונות.
חוסר הגיבוי והמחיר ההולך וגדל של ההגנה על שרידותנו הלאומית חוללו את מרד בשר התותחים - פעילות של ארגונים כמו ''שלום עכשיו'', ''ארבע אמהות'' ו''יש גבול''. מרד זה חולל, תוך זמן קצר מאוד, שינוי דרמתי של ערכים ותפיסות בציבור היהודי בישראל, ביחסו לארץ ישראל ואפילו ביחסו לירושלים, ביחסו למדינה פלסטינית, ובהתייחסות לציונות בכלל.
מסקנה: האמצעי היחיד היום העשוי לשפר את תפקודה של מערכת הביטחון ולחולל מפנה בערכים הלאומיים, הוא הקמתה של אקדמיה לביטחון לאומי, שתיטול על עצמה את הכשרת המפקדים בכל זרועות הביטחון, את חקר הוויית הצבא והמלחמה, את פיתוח תיאוריות הביטחון, את חקר האירועים הביטחוניים ואת הפקת הלקחים.
חייבת להיות הפרדה בין הגוף המכשיר בעלי מקצוע והגוף המשתמש בהם. תנאי הכרחי לפעילותה התקינה של אקדמיה זאת הוא אי תלותה בצה''ל. כפי שלא יתכן שארגון הקבלנים יכשיר מהנדסים, וקופת חולים תכשיר רופאים, כך לא יתכן שצה''ל יכשיר אנשי מקצוע הראויים לשם הזה, במשמעות העמוקה והמדויקת של המונח ''מקצוע''.
מבנה האקדמיה ותפקידיה
ההחלטה על הקמתה של אקדמיה לביטחון לאומי בעלת מעמד בלתי תלוי בצה''ל היא של ראש הממשלה.
לאחר ההחלטה יוקם צוות של בכירי המומחים לביטחון לאומי בישראל, בכל התחומים, שיגבש את הרעיון לכדי ביצוע.
האקדמיה לביטחון לאומי תוקם על פי חוק של הכנסת והיא תהיה כפופה לראש הממשלה.
האקדמיה תהיה אוניברסיטה לכל דבר והיא תעניק את כל התארים האקדמיים בתחום הביטחון הלאומי.
באקדמיה לביטחון לאומי ילמדו את כל המקצועות האקדמיים הלומדים באוניברסיטה לרגילה כמו כלכלה, יחסים בין לאומיים, שיטות מחקר וכו', אך בהתייחסות מיוחדת לתחום הביטחון הלאומי תוך פיתוח דיסציפלינות מתאימות.
האקדמיה תחליף את בית הספר לקצינים של צה''ל, את פו''ם ואת המכללה לביטחון לאומי. ילמדו בה גם ממלאי תפקידים מזרועות הביטחון האחרות וממלאי תפקידים בשרות המדינה .
הקמת האקדמיה והחזקתה לא יהוו נטל כבד על תקציב המדינה, משום שהיא תחליף את המוסדות הקיימים ותייעל את אופני הלימוד וההכשרה. לצורך הקמת האקדמיה ולמימון חלק מפעולותיה ניתן יהיה לגייס תרומות בכל העולם היהודי, כפי שנהוג במערכת האקדמית.
|
|
|
אקדמיה לביטחון לאומי
