נשיא ארה''ב הנוכחי הוא ללא ספק אחד הנואמים המעולים של תקופתנו. נאום טוב נמדד בכמה אלמנטים שיש בו: תוכן חכם ומובן, סגנון וצורה, והגשה נכונה. אבל יש בו עוד אלמנט חשוב. הוא כולל פנינים- אמירות בל נשכחות.
ווינסטון צ'רצ'יל מנהיג בריטניה, ובעצם העולם החופשי כולו, בתקופת מלחמת העולם השנייה היה נואם בחסד. אמירות שנונות רבות שוזרו בנאומיו. אחת מהן היתה בשבחו של חיל האוויר המלכותי ה-RAF:
Never… was so much owed by so many to so few.
מעולם... לא היו רבים כל כך חבים הרבה כל כך למעטים כל כך.
הנשיא
קנדי, אף הוא נואם משובח, זכור שאמר לעם האמריקני, בנאום ההכתרה:
… ask not what your country can do for you; ask what you can do for your country.
אל תשאל מה ארצך יכולה לעשות למענך; שאל מה אתה יכול לעשות למען ארצך.
ברק אובמה באמירה אחת בנאומיו במערכת הבחירות הטביע את החותם על המסר שלו- לשחורים ובעצם לכול העם.
Yes we can אמירה שמאז הועתקה וצוטטה בנסיבות שונות, במעמדים שונים ובמאמרים.
לטעמי בנאום המונומנטאלי באוניברסיטת קהיר הפנינה היא
הגיע הזמן לפעול על פי מה שכולם יודעים שצריך לעשות. כה פשוט, כה חכם, כה נכון. ואשר לנאום כולו. לקראת הבחירות לנשיאות, בתאריך 30.10.2008, כתבתי
מאמר וזה היה הפתיח:
גם אלמלא האינדיקאטורים היו מצביעים על יתרון לברק אובאמה, הייתי כותב את המאמר. זאת מכיוון שהסנטור הצעיר והמבריק, הוא קרן אור לאמריקה, ונשיא אמריקני שחי בהרמוניה עם עמו ועם העולם, יש לכך חשיבות רבה גם בכול הקשור באזורנו. במילים אחרות אני מאמין במנטרה: אובאמה טוב ליהודים, כלומר לישראל.
וזה היה הסיום:
פוליטיקאי שעושה לעצמו, וכל פוליטיקאי עושה ראשית כול לעצמו, ותוך כדי כך, או באמצעותו, הוא משרת את הציבור ואת המדינה, בזירה הפנימית והבינלאומית, הוא לא רק פוליטיקאי טוב - הוא מדינאי. כזהו לדעתי ברק אובמה בפוטנציאל שלו. זה ועוד. בשביל אסיינים, אפריקנים וקבוצות נאורות באירופה, שחור, אף שהוא חצי לבן, כנשיא ארה''ב - אלה ימי משיח. ואם אלה לא הימים ממש, אזי יש בהם את האלמנט של בשורה.
לסיכום. אם יש תקווה להשכנת שלום במזרח התיכון כולו, אובמה עשוי להיות קטליזאטור רציני מאוד במימוש הבשורה הזאת, החזון הזה. לכן – אובאמה.
ככה כתבתי אז, ואני שמח שנשיא זה עונה על הציפיות שלי, ואולי מעבר להן.
נאום אובמה הוא ''
רב ערך'' במשמעות הכפולה של המונח. הוא ערכי מאוד ויש בו ערכים שונים שכול אחד יכול לדלות. לכולנו יש מה שהסוציולוגים קוראים predispositions, כלומר נטיות לב על פיהן אנו דנים אנשים, מנהיגים ואת המדיניות שלהם. יש, והם רבים שבשבילם מילות המפתח היו
הפסקת הבנייה בהתנחלויות. אלי דיבר הקטע הבא:
קשריה ההדוקים של אמריקה עם ישראל ידועים היטב. קשר זה לא ניתן לניתוק. הוא מבוסס על קשרים תרבותיים והיסטוריים, והכרה שהשאיפה למולדת יהודית [הדגשה של: צ. ג.] מבוססת על היסטוריה טראגית שאי אפשר להכחישה.
יהודים בכול העולם נרדפו במשך מאות שנים והאנטישמיות באירופה הגיעה לשיא בשואה שלא היה לה תקדים. מחר אבקר בבוכנבאלד, שהייתה חלק משורה של מחנות שבהם יהודים שועבדו, עונו,נורו והומתו בגזים על ידי הרייך השלישי. ששה מילין יהודים מתו יותר מכול האוכלוסייה היהודית שחיה כיום בישראל. התכחשות לעובדה זאת היא חסרת בסיס, בורה ומלאת שנאה. איום להשמיד את ישראל או חזרה על הסטריוטיפים המתועבים על היהודים, הם עוול נורא המעלה בדעתם של הישראלים את הזיכרונות הכואבים ביותר ובה בעת מונע את השגת השלום שעמי האזור ראויים לו ( תרגום ע''פ ''הארץ'').
הנה בקטע קטן אחד השמיע נשיא המעצמה הגדולה בעולם, בפני כנס יוקרתי מוסלמי היסטורי את ה- raison d'être של מדינת ישראל כמדינה יהודית. שום מנהיג אמריקני לא עשה זאת לפניו בנסיבות אלה. האם יכול להיות מסר נעלה, ברור וחד יותר - לנו היהודים, לנו הישראלים, לנו ניצולי השואה?
אובאמה - נאום ''רב ערך''
