ברצוני לשתף את הקוראים במערכה פרטית שניהלתי במשך חודשים ארוכים בנושא הסברת הצד של ישראל לגולשים במדינות עויינות כדי לאזן במקצת את המידע המעוות שיש להם על ישראל.
באוקטובר 2008, כחודשיים לפני המבצע ב
עזה, החלטתי להתחיל להעביר מסרים לגולשים איראנים באמצעות תוכנת Skype בנושא הסכנה הנשקפת להם ולכל האזור מפרוייקט הגרעין האיראני למטרות צבאיות, וכן מ
אחמדינג'ד האיש. מעין פרוייקט הסברה פרטי.
הרעיון מאחורי היוזמה היה לממש את העקרון, שמול אוייב צריך לדאוג שיקרה בדיוק ההיפך ממה שהיה רוצה שיקרה.
המשטר האיראני ממש לא היה רוצה שאזרחים איראנים יהיו בקשר ישיר עם אזרחים מישראל וכך, חלילה, יוכלו להבין מה שתעמולת המשטר כל כך משתדלת להסתיר מהם.
במהלך תקופת מבצע ''עופרת יצוקה'' בעזה העברתי את מאמץ ההסברה לזירה האירופאית לרגל הפגיעה הקשה בתדמיתה של ישראל בדעת הקהל שם לאור דיווחי ההרג הרב של אזרחים בעזה.
תוך זמן קצר החלטתי שב
אירופה אתמקד רק ב
בריטניה לרגל העובדה שמלבד הפגנות רבות נגד ישראל (שאורגנו כמו בעוד מדינות באירופה בעיקר ע''י מוסלמים). רק בבריטניה קיימים אירגונים שונים שבשנים האחרונות החלו מתחרים ביניהם מי יעלה רעיון יותר מוצלח איך להחרים ישראלים ואת ישראל.
עם תום המבצע בעזה וגל ההדף המשפטי שהפיקו גופים מוסלמיים בעקבותיו - חזרתי להעביר מסרים לגולשים איראנים. הפעם התמקדתי בעיקר בנושא הכחשת השואה ע''י אחמדינג'ד.
בהנחה שאיכות המסרים שלי היתה טובה, והעובדה שדאגתי לא להעביר פעמיים את אותו מסר לאותו גולש - אציין את הכמות שלהם נכון לעכשיו:
כ-3,000 איראנים קיבלו מסרים בנושא סכנת תוכנית הגרעין וסכנת האידאולוגיה של אחמדינג'ד.
כ-4,000 איראנים קיבלו מסרים בנושא השואה ואמינותו של אחמדינג'ד.
כ-3,500 בריטים ו-1,000 אירופאים נוספים מחוץ לבריטניה קיבלו מסרים בנושא עזה החמאס והיחס הבלתי הוגן שישראל מקבלת בתקשורת העולמית.
מול המגבלה הברורה לשיטת הפצת מסרים באינטרנט באמצעות תוכנות כמו Skype עקב גישה לכמות מוגבלת יחסית של אנשים אשר כרוכה גם בטרחה רבה - אי אפשר להתעלם מיתרונות יחודיים שיש לשיטה זאת על פני השיטה הקונבנציונלית של דוברים בתקשורת:
א. היכולת להעביר מידע ככל שיידרש לאנשים, ולא להסתפק בסיסמאות קצרות של דוברים בתקשורת המוגבלים בזמן ובשפה דיפלומטית.
ב. היכולת לשכנע אנשים בתיחכום ובסבלנות הנדרשים ושבדרך אחרת לא היו משתכנעים.
ג. העברת מידע חסר + שיחה ישירה בין בני אדם הם אמצעי רבי עוצמה נגד שנאה ודמוניזציה של האוייב.
ד. ברוב המקרים המחלוקות, כמובן, נשארות – אך היקפן האמיתי סוף, סוף מתבהר.
ה. גם יכולת ההסתה העתידית של התעמולה יורדת פלאים אצל אנשים שעברו חוויה כזאת.
הטכניקה שלי מאד פשוטה:
א. אני כותב בצד מסר חד קצר וקליט באנגלית.
ב. מוסיף קישור של מאמר רלוונטי, כמו בנושא הגרעין האיראני או, סירטון חזק - כמו בנושא השואה.
ג. מזדהה בתחתית המסר בשמי הפרטי ובכוונה מציין שאני מישראל כדי להגביר לנמענים את אפקט ההפתעה, או להוציא אנטישמים משלוותם.
ד. מבצע ב- Skype חיפוש גולשים לפי מדינה ולפי שפה (רק דוברי אנגלית מבין האיראנים).
ה. מדביק את המסר המקורי לכל גולש שמופיע ברשימה הנוכחית. הכמות המרבית לרשימה אחת מוגבלת עד 90 גולשים.
ו. תוך דקות אני שוב מבצע את אותו חיפוש וממשיך להדביק את המסר אצל גולשים חדשים שהצטרפו, או לא נכללו ברשימת ה-90 הקודמת מחוסר מקום.
עד מהרה מתחילים גולשים מופתעים להגיב והחגיגה מתחילה.
התרשמותי מהאיראנים
מאות איראנים הגיבו למסרים שלי.
רובם היו חשדנים מהעובדה שאני מישראל.
חלק קטן מהמגיבים היה עויין מייד בהתחלה.
חלק עוד יותר קטן מהמגיבים גילה התלהבות וחיבה גלויה לישראל.
כמעט כולם ידעו לספר לי מה ישראל עוללה לפלסטינים, אך אף אחד מהם לא ידע לציין ולו עובדה אחת לגבי מה ישראל עוללה אי פעם לאיראן. משהו שיצדיק בספרי ההיסטוריה את שפיכות הדמים העלולה להתרחש.
ראויה לציון העובדה כי הרבה מגיבים, גם כאלה שהם לא אוהדי ישראל, הדגישו, שרוב העם האיראני אינו מתייחס ברצינות לתעמולה של הממשלה. מצד שני, לא ראיתי שום ידע על ישראל מלימוד עצמי אם לא מאמינים לתעמולת הממשלה. ישראל פשוט לא מעניינת אותם במיוחד.
פרוייקט הגרעין האיראני
אף אחד מהמגיבים לא היה מוכן להודות במפורש שמדובר בפרוייקט צבאי מלבד כמה בודדים שטענו שלאיראן יש זכות להחזיק נשק גרעיני כמו שיש לישראל. ציפיתי שהרבה איראנים ישתמשו בטענה הזאת אך זה לא קרה.
קשה שלא להבחין בהדחקה של הנושא הזה אצל כל האיראנים.
קצת מוזר. זה הפרוייקט הלאומי של איראן מבחינה תקציבית ופוליטית ואף אחד מהאיראנים לא ידע להביא לי נתונים - אם הפרוייקט לא צבאי - מה הוא כן אמור לעשות. והם גם לא שואלים.
רבים מהאיראנים ניסו להרגיע את חששותי (וכנראה גם את עצמם) מאפשרות הימצאות נשק
גרעיני באיראן בטענה שאיראן מעולם לא פתחה במלחמה עם אף מדינה, כך שישראל לא צריכה להרגיש מאויימת. אף אחד לא היה מוכן להודות בחתרנות של איראן במדינות אחרות באמצעות משמרות המהפכה. התקשורת האיראנית ממילא לא כותבת על זה.
הכחשת השואה ע''י אחמדינג'ד
למרות התעמולה העקבית של אחמדינג'ד נתקלתי רק בשני מגיבים איראנים שהיו אנטישמים מכחישי שואה. כמעט כל המגיבים ניסו להעביר מייד את נושא השואה לנושא ''פשעי המלחמה'' של ישראל בעזה ולהשוות ביניהם. ממש הייתי צריך להכריח את המגיבים לצפות בסירטון על השואה שצירפתי למסר כתנאי להמשך השיחה. לא עשיתי את כל הטרחה הזאת בשביל הכרויות וסמול טוק.
הרבה מהמגיבים ידעו באופן כללי כי היתה שואה ליהודים באירופה אך רק מיעוט ידע שיהודים נרצחו במחנות השמדה בתאי גזים. אולי בנושא כמות הניספים הם לא בטוחים.
לכן, כדי לוודא שהמגיבים לא מתכוונים אפילו לשקול להאמין לטענה של אחמדינג'ד, שהשואה היא ''מיתוס'' – פשוט השתמשתי בגרמניה עצמה. כל הגולשים נדהמו כשסיפרתי להם שעוד בשנות ה-50 גרמניה קיבלה על עצמה אחריות מלאה על שואת היהודים ושילמה מיליארדי מארקים לניצולי השואה. אף איראני לא ידע על כך, וזה השפיע עליהם מאד.
מילא לא להאמין ליהודים, אבל להניח שגרמניה ''סתם'' תכיר באחריות לפשע הגדול בהיסטוריה ותשלם מרצונה מיליארדים?
תוספת קישור קטן בנושא זה מויקיפדיה בגירסה אנגלית – והעניין הזה סגור.
בעיית אמינותו של אחמדינג'ד
לאורך כל ההתכתבויות עם המגיבים האיראנים הדגשתי שוב ושוב את חוסר אמינותו של אחמדינג'ד .כאשר אני משתמש ב-3 דוגמאות.
הצהרתו של אחמדינג'ד כי ''אין הומואים באיראן''
הצהרות חוזרות ונישנות כי ''השואה היא מיתוס''
הצהרות חוזרות ונישנות כי ''פרוייקט הגרעין הוא רק לצורכי שלום''.
הצהרתו של אחמדינג'ד בנאום באוניברסיטת קולומביה בניו יורק (ספטמבר 2007) כי ''אין הומואים באיראן'' כבר מכניסה את כל האיראנים לתלם הרצוי. כולם למעט איראני אחד, שהתעקש להגן על אמינותו של אחמדינג'ד. גם עניין ההומואים לא הרתיע אותו.
הדו-שיח היה כך:
אני: אחמדינג'ד אמר שבאיראן אין הומואים.
איראני: זה נכון.
אני: אתה רוצה לומר לי שאיראן שהיא המדינה היחידה בעולם שאין אצלה הומואים?
איראני: נכון.
אחרי שהתעקשתי להישאר בנושא הזה ולא לעבור לנושאים אחרים שעניינו אותו (קרי, ה''פשעים'' נגד הפלסטינים) הוא הסכים לבסוף להתגמש וכתב שבאיראן יש, להערכתו, אולי 50-100 הומואים...
אחרי שהאיראנים מודים שאחמדינג'ד לא מהסס לשקר בעקביות בנושא ההומואים והשואה נפתחת בפניהם האפשרות שגם בנושא מטרת פרוייקט הגרעין יש שקר עקבי. ואז סוף, סוף גם הם מתחילים להיות מודאגים שהמחיר שהם ישלמו, בסופו של דבר, יהיה לא רק בסנקציות.
כשאני מרגיש שהאיראני מולי חושש להסכים איתי במפורש - אני כותב משפט שהמצאתי כאילו הוא ציטוט:
''במקום שאין חופש – אין גם אמת''
כולם הסכימו למשפט הזה!!!
המערכה האירופאית בתקופת מבצע ''עופרת יצוקה''
כפי שציינתי בתחילת המאמר, הסערה הבינלאומית במהלך ואחרי מבצע ''עופרת יצוקה'' גרמה לי להפסיק בשלב זה לשלוח מסרים לאיראנים ולהתרכז בקהל היעד באירופה.
המטרה שלי היתה להעביר מסרים לאנשים שמכירים את ישראל רק מהתקשורת ומהתעמולה הערבית הרעשנית והעיקשת, וכמעט לא יודעים דבר על הצד הישראלי המציג לרוב הסברה אנמית ומתנצלת.
הנושא היחיד בו אנו לא מתנצלים קשור לזכותנו ההיסטורית על ארץ ישראל אך זה לבדו לא מספיק לעמוד מול רשימה ארוכה של ''בעיות'' שישראל עושה בזירה הבינלאומית ו''עוולות'' לפלסטינים בראיה של רוב האנשים בעולם הלא מוסלמי.
במהלך ההתמקדות שלי בבריטניה, כדי לא לבזבז זמן יקר, השתדלתי לדלג על גולשים בעלי שמות ערביים (ואתם לא תאמינו כמה יש הרבה כאלה בבריטניה). הייתי כולל אותם רק בימים מסויימים שהיה לי מצב רוח להתעמת איתם. בטח לא לשכנע.
פעם קרתה לי ''תקלה''. ביום מסויים העברתי מסרים רק לבעלי שמות אנגליים ואישה אחת הגיבה בזעם שהפתיע אפילו אותי. משהו בנוסח: ''מאז שראיתי איך אתם הורגים נשים וילדים בעזה הפסקתי לרחם על היהודים לגבי מה שקרה להם בשואה''.
בשניות הראשונות הייתי מופתע מהתגובה הבלתי צפויה. החלטתי להסתכל היטב בפרטי הכרטיס שלה. היא כתבה שם שהיא נשואה ל''נפש התאומה שלה'' ואז אני שם לב, ששם המשפחה שלה: חוסייני!!!!
עניתי לה בשאלה אם היא נשואה למוסלמי. היא השיבה בחיוב.
עכשיו ידעתי איך לענות לה:
''אם בעלך מוסלמי אז בטח הוא כבר הסביר לך את כל מה שאת צריכה לדעת על הסכסוך שלנו עם הפלסטינים:
אנחנו הורגים אזרחים פלסטינים כי אנחנו 'רעים'. נכון?
הפלסטינים הורגים אזרחים ישראלים כי הם 'מתנגדים לכיבוש'. נכון?''
היא התחילה להתקפל:
''אני לא מקבלת את כל מה שהוא אומר''
אבל היא כבר היתה ''שרופה'' אצלי ואמרתי לה שאני לא מעוניין לבזבז את הזמן שלי עליה כי אני לא יכול להתחרות עם ''הנפש התאומה'' שלה ונטשתי.
איך מנהלים הסברה אפקטיבית באינטרנט
קודם כל, צריך להבין את מהות האתגר. איך חושבים עלינו בחוץ. ולא רק מוסלמים. בעיני רבים אנו מצטיירים כעם שגזל וכבש אדמות של עם אחר, כאשר בימי שיגרה אנו מתעללים בו (מחסומים, גדר הפרדה, מצור על עזה) ובימי קרבות אנו הורגים נשים וילדים בעזה. העם הפלסטיני המסכן חי במחנות פליטים מאז 1948 והוא זכאי למדינה כמו כל העמים ועד שלא יחזור למולדתו לא יהיה שלום במזרח התיכון ובעולם כולו. כי גם לטרור המוסלמי העולמי לא תהיה סיבה להמשיך לפעול...
חשוב לזכור שאנו מוגבלים מאד בזמן שיחה לכן חייבים להכניס את הצד השני לתלם הנכון כבר מההתחלה, ולהתגבר על הנטיה שלנו להתחיל את הדיון בסוגיית זכותנו על הארץ החל מתקופת אברהם אבינו, כאשר הנטיה של הצד השני להתחיל את הדיון מההפצצה האחרונה של חיל האויר בעזה. וכך אנו נשארים צודקים בעיני עצמנו אך לא משכנעים אף אחד.
לכן אני תמיד מתעקש להתחיל כל דיון בנושא הפלסטיני בהחלטת החלוקה של עצרת האו''ם כ''ט בנובמבר 1947.
מדוע? כי זאת היתה נקודת הזמן המכריעה בסכסוך.
ברגע שהגויים מבינים מה קרה שם הם סוף, סוף מתחילים לאבד את בטחונם בתעמולה הפלסטינית ורואים שיש משהו עמוק ומורכב מאחורי צילומי ההרס והמוות בעזה. וזה רחוק מלהיות סתם ''רוע של כובשים'' כמו שהפלסטינים רוצים שהעולם יחשוב.
החלטת החלוקה באה לאחר שהסיבות לסכסוך כבר נבדקו בוועדות או''ם והפתרון הבלתי נמנע של חלוקה טריטוריאלית הגיע להבשלה. אין טעם בשלב זה לבזבז זמן יקר על מיחזור היסטורי, פילוסופי ומוסרי של סוגיות שכבר הוסכם הפתרון שלהם בעצרת האו''ם.
בהחלטת 181 של עצרת האו''ם היתה קביעה עקרונית שהסכסוך הטריטוריאלי ייפתר בפשרה.
החלטת האו''ם הכירה ברוב הישובים היהודיים שכבר היו קיימים. זאת נקודה חשובה לציין לגויים, שהפלסטינים טוענים שכל (כל !!!) היישובים היהודיים הם שטח כבוש. ולכן כשהם תמיד מצהירים שהם ''מתנגדים לכיבוש'' הם מתכוונים גם ליישובים שהוכרו ע''י האו''ם עוד ב-1947כשייכים למדינה היהודית. ולא רק להתנחלויות בגדה המערבית (המינוח שהגויים מכירים) שהוקמו אחרי 1967.
את ההבדל העקרוני הזה הרבה גויים למדו ממני לראשונה. חשוב להדגיש להם שהצד היהודי הסכים להחלטה והצד הערבי התנגד לה ברמת העקרונית של פשרה טריטוריאלית. הפתרון של ערביי ארץ היתה להכריע את הסכסוך במלחמה.
זה העיתוי המתאים לציין לגויים שאז (ב-1947) ערביי ישראל עדיין לא ידעו שהם ''פלסטינים''. הם שמעו על זה רק אחרי 1967...
בנקודת זמן קריטית זאת לא היו עדיין ''שטחים כבושים'', לא היו פליטים פלסטיניים!!! ובכלל, בנקודת זמן זאת, לא היו ערבים מסכנים, מדוכאים, רעבים (בגלל ישראל) ובכל זאת הערבים רצו למנוע את קיומה של מדינת ישראל. מאידך, לא עניין אותם שהחלטת האו''ם מעניקה לערביי ארץ ישראל לראשונה בהיסטוריה מדינה עצמאית.
בשלב זה אני עוצר כדי לוודא שהצד השני הבין באמת את נקודת הזמן ההיסטורית הזאת כי מכאן ואילך מתחיל ליפול להם האסימון. נסיונות נואשים מצידם לדחוף בכל זאת את ההפצצות האחרונות בעזה נהדפים מייד כי שיעור ההיסטוריה שלהם עדיין ממשיך.
כבר למחרת ההחלטה פתחו הערבים במערכה צבאית נגד היישוב העברי. ערביי ארץ ישראל הפסידו במלחמה. ככה זה. מי שפותח במלחמה צריך לקחת בחשבון שהוא עלול גם להפסיד. כעס ושנאה הם לא ערובה לניצחון. אולי להיפך. תופעות הלוואי של ההפסד הערבי הם הפסד טריטוריאלי נוסף להחלטת החלוקה של האו''ם, ובעיית פליטים חדשה שלא היתה קודם. לתוגת המפסידים במלחמה אותה הם עצמם יזמו הפלסטינים קוראים ''נכבה''.
עד היום קשה למצוא פלסטינים שיודו בטעות ההיסטורית של דחיית החלטת החלוקה. כך שגם החזרת השעון הדמיונית למצב של 1947 לא תביא שלום כי גם אז הם לא רצו שלום. הם מאשימים את ישראל ואת מדינות ערב באחריות למצבם – רק לא את עצמם.
ולסיכום הנושא - מסרים שצריך לחדד:
זה לא מקרה שהפלסטינים תמיד מדברים על אדמות ''כבושות'' כשהם מתכוונים מבחינתם לכל שטח ''פלסטין''. ולא רק לשטחים שנכבשו ב-1967. זה לא מקרה שהפלסטינים עד היום לא מוכנים להכיר בישראל (בכל גבולות שהם) כמדינת העם היהודי. זה לא מקרה שמול מלל קבוע על ''אדמות כבושות'' אנו לא שומעים על מדינה פלסטינית כתוצאה של פשרה טריטוריאלית אלא רק מלובשי החליפות מביניהם. האדמה ה''כבושה'' היא מקודשת אצלם. המדינה הפלסטינית היא, במקרה הטוב, מס שפתיים. ב-1947 היא אפילו לא היתה מס שפתיים.
זאת האירוניה בסיכסוך.
האינטרס של ישראל הוא שתקום מדינה פלסטינית כלשהי על שטח כלשהו כדי להוריד את הלחץ המדיני מעליה בעולם ולקבל ממנו קשרים כלכליים וביטחוניים.
הפלסטינים מתקשים לראות את האינטרס שלהם בהקמת מדינה פלסטינית אם פירושו של דבר שהם לא מקבלים את כל האדמות שלהם, הפליטים המקצועיים מזה 60 שנים מפסיקים לקבל את הסיוע השוטף של אונר''א, ולראשונה בהיסטוריה הקצרה שלהם הם מקבלים אחריות מלאה על גורלם.
גוי ששרד את כל ההרצאה הזאת עד לכאן כבר מתחיל לשקול להתגייר ולעלות לארץ.
מומלץ לשמור את זה בגירסה אנגלית ולהדביק את זה ברגע המתאים של שיחה.
ואחרון אחרון עצוב:
הטרור המוסלמי.
חייבים להבהיר לגויים שפיגועי התאבדות מתבצעים בעולם רק ע''י מוסלמים !!!
מדוע רק ע''י מוסלמים?
כי זה, כביכול, חלק מפרשנות קיצונית של המושג המוסלמי ''שאהיד'' שהפכה לאופנה ב-25 השנים האחרונות.
הרבה עמים חיו תחת כיבוש ובמצב כלכלי בהרבה יותר גרוע מהפלסטינים ואף פעם לא העלו על דעתם לבצע פיגועי התאבדות. גם כשהם התקוממו. זה ישנה את דעת הגויים המוסתת (בעיקר מהשמאל האירופאי) שקנו את התעמולה, שפיגוע התאבדות נובע מייאוש טבעי של אנשים עניים הנמצאים תחת כיבוש.
להתעמת מול מוסלמים
כל מה שכתבתי עד עכשיו משפיע על גויים שהם אינם מוסלמים.
על מוסלמים זה לא משפיע.
מותר אך מיותר להתווכח עם מוסלמים באינטרנט. וכשזה כבר קורה זה יכול לעזור רק לצורך תידלוק אדרנלין ולאיסוף קוריוזים מההברקות שלפעמים ראיתי.
בוודאי שמתם לב לעקביות התגובה כשנהרגים אזרחים מוסלמים בכלל ופלסטינים בפרט - הם יוצאים מכליהם (כולל תביעות על ''רצח עם'' לבתי משפט בינלאומיים עם שמות פרטיים של ה''אחראים'') כשתמיד האזרחים גם היו סמוך למטרות צבאיות.
מנגד, אף מילה כשנהרגים אזרחים לא מוסלמים כשהם אף פעם לא היו ליד מטרות צבאיות.
וכשכבר דוחקים אותם לפינה כדי לגנות רצח אזרחים לא מוסלמים הם פתאום מתחזים למזכ''ל האו''ם ואומרים כי הם ''מגנים כל סוג של אלימות נגד אזרחים''.
מבצעי האלימות במקרים אלה הגיעו, כנראה, מכוכב אחר. כך גם אין צורך במקרה זה להטריד את בתי המשפט הבינלאומיים.
טיפול בהטחות אשמה מההווה אחורנית
אם לגולש מולך אין סבלנות להתמודד עם ההיסטוריה של הסכסוך והוא מתעקש להתחיל מהסוף ולהטיח האשמות בסגנון ''רצח עם'' על הפעולות האחרונות שהיו בעזה (לרוב זה קורה מול מוסלמים) אז אין לי ציפיות ממנו שישתכנע אבל מול טענות שמעליבות את האינטליגנציה שלי אני בתגובה בכוונה גורם לו להרגיש אידיוט.
אני עושה זאת ע''י דחיפת שאלות.
לדוגמא:
הוא: רצחתם ילדים ...
אני: למה לדעתך עשינו את זה?
הוא כי אתם שונאים... ורוצים להשמיד את העם הפלסטיני.
אני: גם בגדה המערבית יש עם פלסטיני. למה אותו לא אנחנו לא משמידים?
(הוא ''שכח'' שרק בעזה החמאס שולט ויורה טילים. הוא לא יודה בזה אז שואלים אותו משהו אחר.)
אני: המבצע התחיל בדצמבר 2008. למה לא הפצצנו את עזה למשל בנובמבר 2008? הרי גם אז היינו רעים ?.
(הוא ''שכח'' שבדצמבר פג תוקף הפסקת האש והחמאס לא הסכים לחדש אותו ופתח בירי טילים מסיבי).
ודבר אחרון במיוחד למגיב מוסלמי:
ציינו בפניו שבשנת 638 לספירה המוסלמים כבשו במלחמה את ארץ ישראל מהביזנטים (מומלץ גם לשלוח קישור מויקיפדיה שיהיה מוכן בצד). כלומר, גם הם קיבלו את ה''זכות'' שלהם כתוצאה מכיבוש עקב מלחמה. רבים מהמוסלמים מתקשים לעכל את העובדה שהעולם היה קיים עוד לפני מוחמד, וארץ ישראל נכבשה פעמים רבות לפני ואחרי הכיבוש המוסלמי.
הם היו רוצים לחשוב שזה שייך להם מבריאת העולם.
פעם הגעתי במקרה למגיב פלסטיני שגר באחת ממדינות ערב והוא טען שפלסטין היתה שייכת לערבים עוד לפני שהיהודים כבשו אותה בפעם הראשונה.
שאלתי אותו איך הוא הגיע לזה?
הוא ענה: הכנענים היו ערבים...
כמו שכתבתי: להתווכח איתם זה רק בשביל החוויה.
יוזמה פרטית - להסביר את ישראל באינטרנט
