|
|
|
תמיכת השמאל בערבים, על שום מה?
ד''ר ישראל בר-ניר
זה נשמע קצת מוזר לשאול שאלה כזאת בימים אלה. כל כך התרגלנו לעובדה הזאת שזה כבר הפך להיות מוסכמה, ממש אקסיומה. אבל אם תחשבו לרגע ברצינות, אין בזה שום היגיון. לא משנה אם מדובר ב''שמאלנים'', או ב''ליברלים'', או ב''נאורים'' או בכל כינוי אחר שעולה על דעתך, התמיכה בערבים עומדת בניגוד משווע לכל הערכים והאידיאלים שגופים אלה התיימרו לייצג בעבר ומתיימרים לייצג היום.
אם נצא מההנחה שאלה שרואים את עצמם כשמאל באמת מאמינים בכל מה שהם מטיפים לו (קרוב לוודאי שהנחה זו אכן נכונה אם לא נכלול טיפוסים כמו ספירו ותואמי החשיבה שלו), אז איך ערכים כמו חופש הפרט, חופש הדיבור, צדק סוציאלי, שוויון זכויות לנשים וכו' וכו' עולים בקנה אחד עם תמיכה בלתי מסוייגת בעולם הערבי (והאיסלאם בכלל)?
יש בעולם 22 ארצות ערביות, ובסה''כ 55 ארצות מוסלמיות. למעט טורקיה, שבה מתקיים מישטר פחות או יותר דמוקרטי (וגם שם זה מחזיק מעמד רק בזכות הצבא שאינו מאפשר לפונדמנטליזם האיסלאמי להשתלט), באף אחת מארצות אלה לא שורר מה שהוא שאפילו מזכיר דמוקרטיה. חופש דיבור? חופש עיתונות? זכויות מינימום לעובדים? אלה רק מקצת מן הערכים החרוטים על דגל השמאל הליברלי, האם ניתן למצוא שמץ מאלה באיזו שהיא ארץ ערבית? אפילו באותן מדינות ערביות המכונות ''מתונות'' (ירדן או מצרים) כל הדברים האלה הם בחזקת בדיחה לא מוצלחת.
ומה עם ההיתייחסות להומוסקסואלים והמאבק למען זכויותיהם, שבימים אלה הם אלמנט מרכזי בחוגי השמאל הליברלי? לאחרונה התקיים בישראל ''מיצעד הגאווה''. לא רק שאף אחד לא התנכל להם, מישטרת ישראל שנופלת מהרגלים מעומס המשימות שהיא נדרשת למלא כדי לשמור על הביטחון, גייסה 500 שוטרים כדי להבטיח את שלום הצועדים מפני פגיעה של מחבלים. תראו לי ארץ ערבית אחת שבה זה יכול היה לקרות. בארצות האיסלאם דינם של ''עליזים'', או ''גאים'', כאלה הוא מאסר ולפעמים אפילו מיתה. מי שהוא יכול להעלות בדימיונו ''מיצעד גאווה'' באיזו שהיא ארץ ערבית?
אין אף ארץ ערבית בה מערכת המישפט ראויה לשם הזה, ולא זכורה לי אף ארץ ערבית בה היתה אי פעם ממשלה שמאלנית. המישטרים בכל ארצות ערב, אלה שאינם מונרכיות פאודליות ברמה של ימי הביניים, הינם מישטרים פאשיסטיים לעילא ולעילא.
השיא הוא כמובן במה שנוגע לשוויון זכויות לנשים. מזמן כבר איבדתי את הספירה כמה כינוסים בכל הרמות (כולל בחסות האו''ם) של השמאל הליברלי ואירגונים של פמיניסטיות למיניהן הוקדשו ל''מר גורלה של האישה הפלשתינאית תחת עול הכיבוש הציוני''. מי שהוא מהם התייחס אי פעם למעמדה של האישה בערב הסעודית? הרי אפילו תחת ''עול הכיבוש'', גורלה של האישה הערביה בישראל ובשטחים הנמצאים תחת שילטונה, עולה לאין שיעור על מנת חלקה של האישה בסעודיה.
סיפור זוועות שהתרחש בימים אלה בפקיסטאן, שאמורה להיות בין הנאורות בעולם המוסלמי (היתה להם בשלב מסויים אישה בתפקיד ראש הממשלה), מלמד יותר מכל עד כמה ''חשוב'' לשמאל הליברלי מעמדה של האישה. נער כבן 11 או 12 טייל ברחוב עם ילדה בת אותו גיל. לא ברור אם הם הלכו יד ביד או סתם אחד ליד השני. אבל הילדה היתה ללא ליווי של מבוגר, ומה שיותר גרוע, היא היתה לא מאותו השבט. מועצת זקני הדת התכנסה לדון בפשע הנורא, ופסקה שהעונש ההולם הוא לבצע אונס קבוצתי באחותו של אותו הנער (מיסכנה כבת 18). ה''עונש'' הזה הוצא אל הפועל ע''י ארבעה גברים, ולא עזרו כל התחנונים ובקשות הרחמים של הנערה. אף אחד מהמבוגרים האחרים שהיו במקום לא מצא לנכון לנקוף אצבע למניעת הזוועה. זה עבר ללא כל תגובה בפקיסטאן ובקושי זכה להיתייחסות כל שהיא בעיתונות המובילה של השמאל הליברלי (הניו יורק טיימס, הוושינגטון פוסט או הלוס אנג'לס טיימס בקושי הזכירו את זה). כדי להבין את השיפלות התהומית עליה זה מצביע, צריך להשוות את זה לכיסוי הנרחב לו זוכות הבדיות המופצות ע''י ספירו וחבריו אודות ''שיירות האמבולנסים הנושאים יולדות פלשתינאיות שצה''ל מונע מהן להגיע בזמן לבתי החולים''.
עם כל ההשגות והטענות (לגיטימיות ומדומות) שיכולות להיות כלפי מדינת ישראל והמישטר השורר בה, הרי אפילו עם הקיצונית שבממשלות הליכוד, מידת הזהות של ישראל עם האידיאלים המוצהרים של השמאל הנאור עולה לאין ערוך על זו של המתקדם במישטרים הערביים.
לאור כל זאת, איך זה שהשמאל הליברלי אינו נמצא בראש המפגינים תמיכה בישראל?
ניתן היה אולי לאמר שהשמאל הליברלי הוא ''לצד הצדק'', ובשל היזדהות עם ה Under Dog או שבשל אהדה אוטומטית למה שאמור להיות ''מאבק לשיחרור של מיעוט מדוכא'' הוא מוכן להעלים עין מכך שהאידיאלים שלו אינם באים בדיוק לידי ביטוי אצל הערבים. אבל זה לא כל כך מסתדר.
מתי היתה הפעם האחרונה שהם עשו או דיברו מה שהוא בזכותם של הכורדים? ועל היתייחסות כל שהיא לבסקים שמעתם פעם? ומה בנוגע לרדיפות של המיעוט הנוצרי בסודאן? אבל את ערפאת מצאו לנכון להזמין כאורח כבוד לשאת את דברו בכינוס בין לאומי של מנהיגי התנועות הסוציאליסטיות. ערפאת מייצג מה שהוא שקשור לסוציאליזם? מה בדיוק הוא חיפש שם, ומה רצו אלה שהזמינו אותו להפגין?
ניתן היה לייחס את זה להיתחדשות של האנטישמיות. יש בזה מה שהוא, אבל גם זה רחוק מלתת תשובה מספקת. אם זו היתה רק אנטישמיות, לא היינו עדים לצורת ההיתייחסות של השמאל הליברלי להתקפה על מגדלי התאומים, שבהרבה מקרים היתה ממש שימחה לאיד.
מה שאנחנו רואים כאן זו תוצאה של מגמה שמאפיינת את חוגי השמאל הליברלי מאז מילחמת וייטנאם. זה תהליך שצירו המרכזי, המבוסס על הפוליטיקה הקורקטית, שם לו ליעד את השלילה של מה שמכונה ''תרבות המערב''. לא רק באיראן מיתייחסים לארה''ב כאל ה Great Satan. גם רבים מבין האינטלקטואלים המובילים של השמאל הליברלי, כמו נועם חומסקי למשל, רואים בארה''ב ובכל מה שאורח החיים והמישטר האמריקאי מייצג, את אבי אבות הטומאה.
העויינות לישראל והתמיכה בערבים היא פועל יוצא של ראיית ישראל כשלוחה של ארה''ב. אין ספק שלאנטישמיות, גם המסורתית וגם בגילגולה המודרני, יש תפקיד ניכבד, אבל לעניות דעתי, זה רק קטליזטור ולא הגורם המרכזי.
|
|
|
תמיכת השמאל בערבים, על שום מה?
