כל הרעות יחד שמקורן במספר בני האדם העצום יביאו בהסכמה או באונס להקטנה של מספר בני האדם בעתיד.
אריה עירן צודק בכל מילה שכתב במשפט אלמותי זה.
זאת אומרת, שאני מסכים עימו ולכן הוא צודק. בטח יש אחד או שנים שלא יסכימו לכך, אך זו דרכו של עולם.
נקודת המפתח במשפט זה הוא ''מספר בני האדם העצום''.
לפני מיליון שנים ויותר, הסתובבו בעולם בני אדם בודדים, עתה הם שליטי העולם ומשעבדים לטובתם את כל משאבי כדור הארץ ובעתיד הקרוב גם את משאבי היקום.
התוצאה: פחות חיות, פחות עצים, פחות אדמות בר, שינויי אקלים ועוד רעות דומות. אך, בני האדם ממשיכים להתרבות ללא התחשבות בסביבתם ובעתידם ביקום.
קיימות אגודות לשימור יערות, למניעת כריתת עצים, להגנה על חיות הבר, להגנה על חיות הבית למניעת זיהום נהרות, למניעת זיהום ימים, להצלת זנים נכחדים של חיות וצמחים, למניעת זיהום אויר בכלל, לשמירה על ערכי טבע כאלו ואחרים.
הכול בולשיט. הכול צביעות, הכול זיוף.
בסך הכול אנשים רוצים להרגיע את מצפונם המציק ופועלים למען עניינים שאין בהם כל תועלת ותכלית. האם מישהו מעלה בדעתו שבני האדם המתרבים יפסיקו לכרות יערות,כאשר הם זקוקים לעץ לקיומם ולאדמה למחייתם?
האם ניתן למנוע את זיהום הימים למיניהם כאשר כל פעולה אנושית יוצרת שפכים החייבים למצוא את מקומם המתאים והסופי ביקום?
וניתן לתת עשרות דוגמאות כאלה.
כולם, כל יפי הנפש והרוח החרדים כל כך לקיום היקום מתעלמים מהבעיה היסודית והבסיסית:
התרבות בני האדם.אם לא תיעצר ההתרבות האנושית תוך זמן קצר אנו נאבד את השליטה על מהלכי הטבע ביקום וסופנו המלא או הכמעט מלא יגיע במהרה. וזו אינה איזו נבואה אימים קדומה. זו מסקנה מתבקשת ממה שקורה בעולמנו בארבע מאות השנים האחרונות. לכן מתבקשת תנועה עולמית על-לאומית ועל-גזעית ועל מינית אשר תגרום לכך שבשלב ראשון יוסכם על כל המדינות והלאומים והגזעים שמספר בני האדם לא יגדל אפילו בבן אדם אחד.
לשם כך יש למצוא,וזה בהחלט ניתן, נוסחה מתמטית לכמות הילודה ביחס לכמות המיתות מכל סוג שהוא. שנית, לאחר הצלחת היעד הראשון, יש לבחון במיומנות את משאבי כדור הארץ וכמה ממנו להקצות לבני האדם ואיזה כמות של אנשים זה יכול לקיים. יתכן, כפי שכתב אריה עירן, שנאלץ לצמצם את כמות בני האדם בצורה זו או אחרת.
אחת הרעות הגדולות היא פזרנותם וקלות דעתם של בני האדם כאשר הם מתייחסים לטבע. כאמור, כורתים יערות, משמידים זני בעלי חיים, מתרבתים קרקעות ובונים בתיהם בכל מקום ללא התחשבות בשכניהם (הלא-אנושיים). כיעד נוסף,לשימור כדור הארץ והיקום, יש להגביל את מקומות מחייתם של בני האדם ולקבוע מסמרות לגבי אופן מחייתם.
למשל,הפסקת בניית בתים ''צמודי קרקע''. אין לנו כל כך הרבה קרקעות בעולם שכל אחד יכול לחיות לבד עם גינה יפה מסביבו, דרכי גישה ונוף ''פראי''. צריך לנווט את מגורי בני האדם למתחמים גבוהים (אך כמובן נוחים ועונים לדרישות המינימום של חיים טובים) ולהותיר כמה שיותר קרקעות לגידול מזון ולמחיית יצורים אחרים, מלבד בני האדם.
יש להפסיק לסלול כבישים ודרכים אחרות בכל מקום ולכל מקום.
צריך לקבוע נתיב תחבורה מרכזי
יחיד לאזור נרחב שבו ייסעו מכוניות, תחבורה ציבורית ושינוע אחר שיעבור בין נקודות ישוב מרכזיות באותו אזור. מי שירצה לגור רחוק מנתיב זה יאלץ לעשות דרכו ברגל או ברכב לא מזהם שלא דורש הרבה מקום, כגון אופניים או עגלה. יש לחסל לחלוטין את כל יתר הכבישים ודרכי התחבורה האחרות ולהחזיר את הקרקע שהתפנתה לשימושים טבעיים.
אחת הבעיות הקשות היא השימוש באנרגיית החום.
סביר להניח כי אלמלא ''גילה'' בן האדם את האש הוא לא היה שורד. לכן, אין לשלול את השימוש באנרגיה. זה סוד קיומנו. אך יש לשאוף בהתמדה, בנחישות וללא הפסק לשכלול השימור באנרגיה באופן החסכוני ביותר וה''נקי'' ביותר.
כאמור בני האדם מתעלמים מהבעיה המרכזית של קיומם, שהיא הגידול הכמותי, הפראי והבלתי מתחשב שלהם, ומתרכזים במטרות משנה שוליות כגון שימור הטבע וזיהום האוויר.
הפתרון: הסכמים בינלאומיים מחייבים להגבלת כמות בני האדם ואופן מחייתם בעולם. ''הסכם קיוטו'' בנושא פליטת הגזים היה דוגמה לאופן שזה צריך להיעשות ונקווה לא דוגמה אחרונה.
סירוס או הכחדה
