השבועיים האחרונים בעולם הפיננסים עמדו בסימן קריסתו המהירה והמוחלטת של בנק ההשקעות האמריקאי BEAR-STEARNS שסמל המניה שלו הוא BSC.
בנק השקעות, להבדיל מבנק מסחרי (כדוגמת הבנקים בארץ), מקבל סכומי כסף לשם השקעתם באופן הבטוח והרווחי ביותר. נוסף לכך, הוא גם מייעץ למשקיעים, מטפל במכירת וקניית חברות, מייעץ ומטפל בהפרטות של חברות ציבוריות וממשלתיות.
כפועל יוצא מכך, הבנק, ''מייצר'' כלים פיננסים להשקעה, כגון: אגרות חוב, קרנות נאמנות, תעודות סל ופיקדונות מובנים. כל אלה הם כלים דרכם הוא מנווט כספים ממשקיעים לפרויקטים כלכליים.
בר-סטרנס (BSC) לא היה ''סתם'' בנק להשקעות, הוא היה בנק מוביל בשטח הזה ופעילותו הקיפה את כל העולם. כבנק אמריקאי הוא היה החמישי בגודלו בארה''ב. בר-סטרנס נוסד לפני 85 שנה, וקנה לעצמו שם של מוסד אחראי ושמרני. בשיאו העסיק כ-14,000 עובדים.
בכתבה קודמת בשם ''
בנקאים ונוכלים אחרים'' הצגתי את פרשת ה''סאב פריים''. לפי עדותו של
אלן גרינספאן, שהיה נגיד הבנק המרכזי של ארה''ב, בשנים 2005-2006 ניבנו בארה''ב למעלה מ-600,000 בתים, שבפועל נמכרו לכל דורש כנגד משכנתא בשיעור גבוה ביותר מערכם ובמימון עצמי נמוך מאוד (''
המשבר יפיל קורבנות רבים'').
ההמשך היה הצפה של השוק, ירידת מחירים, ירידת ערך הבתים, הפסקת תשלומי המשכנתא.
התוצאה היא שהבנקים נתקעו עם הלוואות ענק שאינן משולמות ומאות אלפי בתים שאף אחד אינו מעוניין לקנותם.
בשוק הכספים, הלוואה כנגד משכנתא, נחשבה להלוואה הבטוחה ביותר, מוסדות פיננסים שמרניים, כגון קופות פנסיה, כספי רשויות ואפילו ממשלות השקיעו באגרות חוב המובטחות במשכנתאות. בר-סטרנס היה אחד הבנקים המובילים בהשגת המימון למשכנתאות הנ''ל. הוא הבטיח ריבית גבוהה מהרגיל וכולם רכשו את המוצרים הפיננסים שהובטחו במשכנתאות שהתגלו מאוחר יותר כ''סאב-פריים''.
לפני כשנה החלו להתברר ממדי תופעת ה''סאב פריים'' ולבנקים שונים הסתבר כי אין כיסוי למשכנתאות שניתנו. קרנות שאספו כסף למימון המשכנתאות ''נמחקו'' והבנקים רשמו עוד ועוד הפסדים. כבר ביולי 2007 מחק בר-סטרנס 1.6 מיליארד דולר מהונו ועדיין היו משכנתאות במיליארדים רבים ללא כיסוי.
הסכנה הגדולה של בנק היא איבוד אמינותו.לכן כאשר לקוח מבקש את כספו,יש לתת אותו מיד וללא היסוס, היסוס הקטן ביותר מעורר ספק אצל הלקוח ביכולתו של הבנק להשיב את כספו ומפה מתחיל גל שמועות הגורם לכולם לרוץ לבנק ולמשוך ראשונים את כספם. לא קיים בנק שיכול לשלם מיד לכל לקוחותיו את כספם ולכן הוא מתמוטט וכולם מפסידים. זה מה שקרה בשבועיים האחרונים לבר-סטרנס.
לקוחות שביקשו למשוך כסף חשו בהשהיה והיסוס מסוים ופתאום כולם רצו את כספם.
בן שלום ברננקי נגיד הבנק הפדראלי חש מיד בסכנה הצפויה מהתמוטטות בנק בסדר גודל כמו בר-סטרנס והזרים לו כסף, ללא הגבלה, בכדי לשמור על נזילותו ולמנוע את סגירתו.
סוף הסיפור: בנק גיי.פי.מורגן, הבנק השלישי בגודלו בארה''ב, רכש את בר-סטרנס במחיר של 236 מיליון דולר. זהו מחיר המהווה 2% משוויו של הבנק בטרם קריסתו.
למעשה בחינם.
אלן גרינספן, ''גורו'' הכלכלה האמריקאית, תולה את האשם בחברות המדרוג (
המשבר הפיננסי הנוכחי יגבה קורבנות רבים). תפקידן של חברות אלו הוא לבדוק את חוסנם הפיננסי של גופים עסקיים השוכרים את שירותיהן בכדי לדרג אותן למען קהל הלקוחות המבקשים לרכוש את שרותיהם ו-או מוצריהם (במקרה של בנק השקעות מדובר בעיקר מוצרים פיננסים, כגון אגרות חוב ומניות). חברות אלו העניקו לבר-סטרנס את הדירוג AAA שהוא דרגת האמינות הגבוהה ביותר.
למרות כל הפרסומים על תופעת ה''סאב-פריים'', למרות שהיה ידוע כי בר-סטרנס מובילה בשוק זה, ולמרות ההפסדים החלפת המנכ''ל ופיטורי עובדים, חברות המדרוג לא שינו את דירוג הבנק עד רגע קריסתו. בכך הן מעלו באמון הלקוחות שסמכו על ממצאיהן ולמעשה הטילו ספק רב ביכולתן לבחון את טיב העסקים ולקבוע עמדה לגבי יכולתם ואיתנותם הפיננסית.
לכן קורא גרינספאן לשיפור דרסטי במודלים לבחינת סיכונים בכדי ליצור כלי שיתריע מראש על מקרים דוגמת בר-סטרנס.
אירוע דרמטי נוסף הוא ההזרמה הגדולה של כספים מ''הקופה הפדראלית'' לגוף פרטי במטרה למנוע את נפילתו. אירוע כזה לא ארע כ-40 שנה.
יש לראות אירוע זה על רקע המצב הכלכלי בארה''ב בשנים האחרונות.
לאחר אירועי ה-11.9.01, ממשלו של הנשיא בוש, שם דגש חזק על מדיניות החוץ על חשבון היכולות הכלכליות של המשק האמריקאי.
התוצאה היא גירעונות עצומים בקופת הממשל אשר הבריחו משקיעים ודרדרו את המשק למיתון. הבנק הפדראלי מנסה לבלום גלישה למיתון על ידי הזרמת כספים מסיבית להגדלת נזילות הבנקים (אשר כאמור ניזוקו קשה גם על ידי פרשת ה''סאב-פריים'') וכן הורדת שיעור הריבית לעידוד העסקים והפירמות בארה''ב.
הסכנה: גלישה לאינפלציה בלתי נשלטת.
תופעת לוואי: ירידה דרסטית בערכו של הדולר. פה יש לציין כי לאמריקאים, ערכו של הדולר הנמוך כלפי מטבעות אחרים, ממש לא מעניין. אך זה מאוד פוגע ביתר מדינות העולם דרך מאזן התשלומים.
כך שפשיטת רגל של בנק אמריקאי מוביל, ראש חץ ברמה בינלאומית, ועל רקע הקשיים הכלכליים של ארה''ב, עלול היה להביא לתגובת שרשרת בשוק הפיננסי האמריקאי, עד כדי חיסולו המוחלט.
לא נראה כי בקריסת בר-סטרנס מסתיימת פרשת ה''סאב פריים''. ההפסדים שיצרה הפרשה גדולים מבנק אחד או שניים והיא עתידה כנראה להכות בבנקים וגופים אחרים בארה''ב ומחוצה לה.
אלן גרינספן מעריך,כי, רק כאשר ייווצר איזון בין הביקוש לבתים לבין המלאי הקיים
תתחסל הפרשה סופית. וזה ימשך כמה שנים.
הנקודה הישראלית: בר-סטרנס נהנתה מיוקרה רבה בשוק ההון הישראלי והייתה שותפה במחצית הבעלות של חברת מגדל שוקי הון – הזרוע הפיננסית של חברת הביטוח מגדל (הגדולה ביותר בישראל). לכן אנו רואים אחזקות גדולות (יחסית) של אג''ח ומניות של בר-סטרנס בקרנות נאמנות ישראליות שונות (
בר סטרנס - איזה גופים מקומיים מחזיקים בניירות של הבנק).
אם בר-סטרנס לא תפשוט את הרגל (בסיומו של דבר), ונראה שזה לא יקרה בעקבות הרכישה על ידי ג.פ.מורגן, הרי לא יגרם נזק לקרנות המקומיות. ונקוה שכך יקרה.
בר-סטרנס ומה הלאה?
