הלל קוק, בן למשפחת הרבנים הידועה היה איש ההגנה במשך תקופה קצרה. בשנת 1931 פרש עם הקבוצה שהקימה את האצ''ל ובהמשך היה מעורב באירגון העליה הבלתי ליגאלית והקמת תאי אצ''ל באירופה. עם פרוץ המלחמה עבר יחד עם ז'בוטינסקי לארה''ב ופעל רבות למען הצלת יהודי אירופה, לא מעט בניגוד למנהיגות הקהילות היהודיות בארה''ב.
הלל קוק עמד בראש ה''ועד לשחרור האומה'' שהוקם על ידי אנשי אצ''ל כדי להקים צבא יהודי למלחמה בצורר הנאצי. המאמצים הללו לא נשאו פרי וכאשר החלו להגיע ידיעות על מעשה ההשמדה של הנאצים, הועד עבר להתמקד בפעילות להצלת יהודי אירופה באמצעות דעת הקהל. כמו הממשל בארצות אחרות גם הממשל האמריקאי גילה אי-נכונות לפעול למען הצלת יהדות אירופה. החל מפברואר 1943 אירגן הועד הפגנות והפעיל שדולה בקונגרס כדי לשכנע את הממשל לזנוח את אי הנכונות.
כנראה שמאמצי הועד גרמו לשינוי מגמה בממשל האמריקאי. השינוי התבטא בכך שבתאריך 22 לינואר 1994, הוציא הנשיא רוזוולט צו נשיאותי להקמת 'ועד להצלת פליטים' (
קבוצת ברגסון). הועד הזה היה אחראי להצלת כ-200,000 יהודים עד תום המלחמה. תרומתו של ה''ועד לשחרור האומה'' בראשותו של הלל קוק היתה גורם מאד מרכזי למעשה ההצלה (
War Refugee Board).
בתום המלחמה המשיך ה''ועד לשחרור האומה'' לפעול לשחרור ארץ ישראל מהשלטון הבריטי. בין השאר עסקו אנשיו בגיוס כספים שבהם נרכשה אלטלנה. בהמשך היה הלל קוק בין מייסדי ''הליגה הצרפתית למען ארץ ישראל החופשית'' וגם עמד בראשה. הפעילות של הליגה סייעה כמובן לגיוס תרומת הנשק שהובא ארצה על ידי אלטלנה (בנימין פינקוס, ''פרשת אלטלנה'',
מאמביוולנטיות לברית בלתי כתובה, מכון בן-גוריון, עמ' 102 - 111). הוא גם ניסה למנוע את התלקחות המאבק:
הוא ישב עם בן-גוריון כדי למנוע את הפיצוץ. מנחם בגין התעקש והעמיד תנאים בלתי מתקבלים על הדעת והאסון קרה (
לזכר הלל קוק).
עם קום המדינה נבחר הלל קוק לכנסת הראשונה כנציג חרות אבל פרש מהסיעה עוד במהלך כהונת הכנסת הראשונה. למיטב הבנתי הוא פרש בגלל שלא נחקקה חוקה כפי שהובטח במגילת העצמאות ולא הופרדה הדת מן המדינה. כל עוד היה הלל קוק עסוק בקידום מטרות ממוקדות הצלת יהודים והקמת המדינה הוא הניח את החזון בצד. זה שיחרר אותו ממגבלות שכבלו פעילים אחרים בנושא והוא היה יותר חופשי לקדם את המטרות הללו.
אבל היה לזה מחיר כבד מבחינתו. במאבק על דמותה של המדינה דרסה המכונה הפוליטית של התנועה הרוויזיוניסטית את החזון של אנשי המעשה כמו הלל קוק. הלל קוק הורחק מזירת העשייה ומעמדת השפעה על דמותה של המדינה. גורל דומה היה בחלקו של שמואל אריאל-ליבוביצ'י (אהרון אמיר, עורך,
ילקוט אריאל, מכון ז'בוטינסקי, 1994). הם שתרמו רבות לחיזוק מעמדה של התנועה הרוויזיוניסטית ולהשגת הנשק שהובא באלטלנה הפכו במידה רבה לדמויות אנונימיות.
הלל קוק – התרומה והמחיר
