הפעם אתאר לכם את שראיתי במו עיני לאורך קטע קצר מהכביש שעולה אל
אלון מורה מכיוון מחסום
בית פוריק. הכביש שנסלל על אדמות החקלאים מ
סאלם ו
דיר אל-חאטב הוא כביש אפארטייד, שרק מתנחלי
איתמר ואלון מורה מורשים לנסוע בו (כמה מאות תושבים). זהו כביש עוקף
שכם ולאורכו נעשים בימים אלו מעשי זוועה כדבר יום יומי על-ידי המתנחלים ולעיני הצבא. הפלסטינים אינם רשאים לחצות אותו ללא אישור הצבא לצורך עיבוד השטחים החקלאיים שלהם.
הפעם מתרכז הסיפור שלנו בקטע 800 המטרים האחרונים לפני שער הכניסה לאלון מורה. כל זה נעשה לעיני הצבא, מאחר שבאמצע קטע הכביש הזה ישנו מוצב של צה''ל ותנועה ערה של כלי רכב צבאיים.
כ-150 מטר משער הכניסה לישוב אלון מורה זורם הביוב של הישוב באופן חופשי דרך מטעי הזיתים של הכפר דיר אל-חאטב לעבר הכפר וגורם נזקים וסרחון אדירים. לעיתים קרובות, כאשר יש יבול במטעי הזיתים הללו לא זוכים תושבי הכפר, בעלי החלקות הנפגעות, למסוק את הפרי. ידיים נעלמות מצליחות להקדימם...
כ-800 מטר משער הכניסה בתוך מטע זיתים בן עשרות שנים ומדהים ביופיו יש נביעה של מים מתאימים לשתיה. כבר הרבה שנים מוזרמים המים באמצעות צינור אל הכפר דיר אל-חאטב. המים הללו הם חלק אינטגרלי ממקורות מי השתיה של הכפר. מדי פעם – מספר פעמים בחודש – המתנחלים היו חותכים את הצינור והמים, במקום להגיע לכפר, זרמו בשטח עד שאנשי הכפר היו מצליחים לתקן את ''התקלה''.
אלבום תמונות. לחץ לדפדוף.
התמונות מראות את המציאות בשטח ביום שני, 14.5.2007.בחודש שעבר, לאחר שעקרו מספר עצי זית במקום, פינו המתנחלים רחבה ''נקייה'' בגודל של 20 מטר על 20 מטר. כנראה שבכוונתם להקים משחקיה, פארק מים קטן או מקום לצורכי מקווה טהרה. הם ביצעו במקום חפירה בעומק של מטר ובקוטר של 2 מטר ולידה שמו בריכה קשיחה מפלסטיק (כנראה לילדים), אליה הם מנקזים את המים. הם גם שתלו מספר עצים חדשים במקום העצים שנעקרו, ואפילו הביאו ספסל לישיבה של המועצה האיזורית שומרון.
למרות כל הפניות למת''ק, לחטיבה ולמינהל, העבודות בשטח, כולל של טרקטורים, נמשכות. בתשובה לפניות נמסר מגופים אלו שהעניין בטיפול, אבל התמונות מעידות אחרת. העובדות החשובה הן שמדובר באדמה פרטית ששייכת למשפחת
חוסיין מדיר אל-חאטב והם אינם מוכנים להגיש תלונה למשטרה בגלל חוסר האמון והעונש הצפוי למגישי תלונות מהסוג הזה.
לאחרונה נכתב באחת ההודעות בפא''צ שהכיבוש נכפה עלינו בעקבות מלחמה שיזם הצד השני (הנכבש). זאת טענה מאד הגיונית וסבירה. אבל הזרמת השפכים וגניבת המים הם מעשי כיבוש שאנחנו כופים על הצד השני ועלינו. קשה שלא להבחין בתהליך שקשור בכריתת מטעים וגניבת הזיתים – הכיבוש הזוחל נמשך.
הכיבוש הזוחל נמשך
