על מנת להבהיר את עמדתי עלי להקדים ולומר שאין עם פלשתינאי; לא היה אי פעם בהיסטוריה עם כזה ולכן הטענה שהם נושלו מאדמותיהם וגורשו מבתיהם והתרחשה ''נקבא'' לדבריהם חסרת בסיס. יחד עם זה אני לא מוכן לפגוע בזכויותיהם כבני אנוש ומתבייש כאשר אחרים מבני עמי עושים כך דוגמת האישה מחברון שצעקה שרמו-ו-ו-ו-טא לשכנה הערבייה שלה.
נזכרתי במקרה שהתרחש אל מול עינַי ביום האחרון למלחמת ששת הימים בחולות רפיח, כאשר ילדה פלשתינאית בת כעשר ביקשה אוכל מחייל צנחן. היא ביקשה בדמעות בעיניה וביד מושטת. תשובתו של החייל היתה ''רוחי מן הון יא שרמוטא'', פלוס בעיטה קלה בתחת. התביישתי אז כמו שגם היום אני מתבייש בהתנהגותם של המתנחלים ובמיוחד ''הציונים החדשים'' יוצאי הקהילות החרדיות למיניהן בארצות הברית, שהתנהגותם גורמת לנו נזק בל ישוער בעולם המערבי. אני לא זקוק לשעורים בציונות או לאהבת הארץ מאדם כלשהו; משפחתי ומשפחת אשתי, אנשי אדמה ארבעה וחמישה דורות, ארץ ישראל ועם ישראל עמדו תמיד בראש עולמנו. אנשי אחד הקיבוצים ואחד המושבים הראשונים היו ושרתו את האומה, תמיד לפי צורך השעה, כפי שגם עשיתי אני. לפי הגדרתי אני לאומני ובהחלט ''ימני''. זכותנו על ארץ ישראל אינה ניתנת לערעור ולא נתונה בספק כלשהו, אבל בין זה להתנהגות לא מוסרית ובלתי אנושית הדרך ארוכה ורב המרחק, מה גם שזה גורם לנו נזקים כפי שאמרתי.
דמוקרטיה ואיסלם לא יכולים לדור בכפיפה אחת כשם שדבקות בחוקי התורה אינה מאפשרת לאדם לכבד את חוקי הדמוקרטיה. לא נוכל ללמד דמוקרטיה לערבים ולא נוכל ללמד אותה לחרדים. זו מלחמה אבודה מראש. מלחמות למיניהם מסתיימות או בנצחון מוחלט של אחד הצדדים או בפשרה. זו אקסיומה ורק כאשר הצדדים יבינו ויקבלו זאת יימצא המוצא מן הבעיה האינסופית הזו. לא לעקור עצים ולא לכבוש גבעות מצד אחד ולהניח את נשק הטרור ולהכיר בזכויות היסטוריות בצד שני. עד אז אני לא רוצה לדבר עם שכנינו אבל בבוא היום אדבר עמם ואכבדם. דמוקרטיה לא חשובה כאן אבל כיבוד זכויות הזולת חשוב מאד.
''אדם עץ השדה הוא'' אמרו חז''ל, ואכן כמו שהעץ הוא פריט אחד בחוויה הזאת ששמה טבע, כך גם האדם. אם האדם יתבונן בעץ ויקלוט ויבין את התנהגותו במצבים שונים אזי יבין שגם הוא מתנהג בדרך דומה. האדם מחפש את קרני השמש כי נחוצות הן לאושרו ולבריאותו וכך גם העץ יטה את עצמו בחפשו את השמש. העץ בזמן בצורת לא מוותר אלא מכה עמוק יותר וארוך יותר את שורשיו לפני שהוא אומר נואש וכך גם האדם. כאשר רימה תוקפת את שורשי העץ ולבסוף מצליחה לנתק את העץ משורשיו הלא גורלו חתום וכך גם גורלו של עם. אסור לנו להתנתק משורשינו. אלפיים שנה בכינו ואלפיים שנה נזכרנו ולא שכחנו לרגע ששורשינו הם ביהודה ושומרון, ערש התהוותנו כעם. הגזע ששמו ישראל שתול עמוק בהרי יהודה ושורשיו מחפשים את מימי הנחלים בעמק דותן. אסור לנו להסכים ששוב רימה תתקוף כפי שתקפה בשנת שבעים לספירה וגזלה מאיתנו את ארצנו מולדתנו ובית אבותינו.
כן לאומני אנוכי ולא אבוש אך גם בן אדם אנוכי וכשם שלי יש זכות גם לאחר יש זכות. המשטמה גורמת גם להרס עצמי וזה מה שהביאו על עצמם שכנינו. אינני אוהב את היהודי החרדי, לטעמי הוא מבזה את עצמו ואת עמנו בזה שהוא מתלבש כמו מוקיון בבגדים שאין להם ולא כלום עם היהדות ומורשתה. לא ארים עליו יד ולא אזרוק עליו אבן כשם שהוא עושה לי. יש לו זכות לנשום ולחיות, לאהוב ולפרות, לטעת עץ ולזרוע זרע בדיוק כפי שלי יש. אינני אוהב את הפלשתינאים, את תרבותם ודרך מחשבתם, את אורחות חייהם ומנהגיהם. כמו החרדים, לדעתי גם הם מבזים את עצמם ואת עמם ביחס שהם מגלים לחיי אדם ובגישתם הלא נורמטיבית לערכי יסוד שאמורים להיות מקובלים גם עליהם לאור העובדה שהם חרותים על דגלם, הלא הוא ספרם הקדוש, הקוראן. ארים עליהם יד רק לשם הגנה עצמית ולא אגרשם. אעניש רק כאשר הם פוגעים וגם זה במידה כנגד מידה.
אני מצפה ששכנינו יפלו על שכלם באחד הימים ויודו שזכותנו קדמה לזכותם אבל לשנינו יש זכות ולא כמו החרדי שאומר שרק הוא יהודי אמיתי והאחר הוא מזויף. אני חושב שגם החרדי וגם החילוני יהודים הם. אני חושב שגם ליהודי וגם לפלשתינאי זכות ורק כאשר נכבד אחד את השני וכל אחד יכבד את זכות זולתו או אז תבוא הישועה. אני מצפה ששכנינו יודו שמנהיגיהם לדורות טעו בזה שלא קיבלו את דין האומות, דהיינו תוכניות החלוקה, שטעו והובילום לדרך לא דרך. דרך המשטמה והשנאה שמובילה להרס עצמי. הלאומני שגר בחברון צודק, משום שחברון נחלת אבות היא, אבל צדקתו נגמרת ונמוגה כאשר הוא אומר ''שרמוטא'' וכאשר הוא עוקר עץ לא לו. השמאלני צודק כאשר הוא זועק את זעקתו של הקורבן לאי שמירת זכויות האדם, אבל צדקתו נגמרת כאשר הוא מתעלם מזכותו של עם ישראל על נחלת אבות.
אידאולוגיה קיצונית לא תפתור בעיות אלא תחריף אותן. כיבוד זכויות והכרה הדדית הם הרכיבים לתבשיל מוצלח. הקיצוניים אצל היהודים הם מעטים אך לצערי אצל הערבים הם מהווים רוב. אנחנו חייבים להראות דוגמא לערבים בזה שנשלוט בפורעינו והם חייבים בהדדיות. אין דרך אחרת ולא תהיה. כשם שאני לא מתבייש בלאומניותי גם באנושיותי לא אבוש ותמיד אדאג לזולת, הזר והגר בחצרי או הבא בשערי. אסור להתנתק משורשים אך אסור שבעתיים להתנתק מאנושיות.