A former president of the World Trade Organization, the current British Chancellor of the Exchequer, the House of Bishops of the Episcopal Church, and many others have claimed without citing any evidence a close connection between poverty and terrorism. Poverty may be related to terrorism, but in ways that are far more indirect and weaker than alleged.
נשיא לשעבר של ארגון הסחר העולמי, שר האוצר הבריטי הנוכחי, בית הבישופים של הכנסיה האפיסקופלית, ורבים אחרים טענו בלי להזכיר כל ראיה שקיים קשר הדוק בין עוני וטרור. יתכן שעוני קשור בטרור, אבל בדרכים הרבה יותר חלשות ולא ישירות כפי שנטען.
הטענה שעוני, רמת חיים נמוכה כמו גם השכלה נמוכה מעודדים עיסוק בפשע ובטרור. לכן, ממשיך הטיעון, תכניות סיוע שמשפרות את רמת החיים, החינוך וההשכלה עשויות להביא ירידה בפשע ובטרור במדינות מתפתחות בהן היקף העוני רחב. אפילו דוחות של האו''ם מעלים טענה מהסוג הזה (
התגברות העוני - סכנת טרור). אבל גם אצלנו באזור נפוצות הטענות הללו. רק לפני כשנה טען שר האוצר הפלשתינאי מטעם החמאס שהמצב הכלכלי הקשה ברשות יגרום להתגברות הפיגועים (
אם ממשלת חמאס תיפול - תקום סומליה שנייה).
פרופסור גארי בקר, שמטיל ספק בטענות הללו, זכה בפרס נובל לכלכלה בשנת 1992 על כך שסלל את הדרך לניתוח ובחינה של טענות מהסוג הזה במסגרת התיאוריה הכלכלית. פרופסור בקר פעל להרחבת השימוש בתיאוריה הכלכלית לתחומים חדשים שקודם לכן, אם בכלל, היו נחלת הסוציולוגים, הדמוגרפים או הקרימינולוגים. בין אלו מוצאים את התנהלות משק הבית של המשפחה, פשע ועונש, אפליה בשוק העובדים, את ההתייחסות להון האנושי (human capital) ועוד (
Press Release).
בחלק הבא נציג מודל מיקרו כלכלי על פי העקרונות של פרופסור בקר שישמש לניתוח היצע וביקוש למחבלים מתאבדים. מצד אחד ישנו ההיצע - המתנדבים למשימות החבלה ומצד שני ישנו הביקוש של אירגוני המחבלים. התוצאות האמפיריות שיוזכרו מתייחסות לנתוני הפיגועים בארץ בין השנים 2000-2005 (אינתיפאדת אל-אקצה). בחלק השלישי נציג מחקר שבחן את הקשר בין טרור לבין רמת חיים ומשתנים אחרים על פני עשרות ארצות (cross section study).
השוק לפיגועי התאבדות
התאוריה הכלכלית אומרת שבן אדם יקצה את זמנו (המוגבל) בין עבודה חוקית, עבודה לא חוקית ופנאי כך שיפיק את התועלת המרבית. בין המשתנים המשפיעים על החלטותיו ישנם רמת ההשכלה, רמת חיים (עוני/עושר), בריאות ועוד. התועלת במודל הפשוט נמדדת בכסף, בהכנסה שהאדם מפיק מעיסוקיו השונים. המודל מסביר טוב את השקעת הממון בפשע ובטרור. כאשר ההכנסה הצפויה מפשע או טרור גבוהה יותר מאשר מעבודה חוקית המודל יחזה עליה בפעילות פשע וטרור וירידה בפעילויות חוקיות. במקרה כזה מצטרפים לרשימת המשתנים המשפיעים על הקצאת הזמן גם הסיכון, הענישה הצפויה במקרה של אי-הצלחה ועוד תועלות שלא בדיוק נמדדות בכסף, כמו ערכים הקשורים במצב הלאומי.
הקו התיאורטי הזה שהתפתח מעבודתו החלוצית של פרופסור בקר מציע דרכים לנתח ולהסביר הקרבת חיים כדי להרוג אחרים, טרור מתאבדים, כתוצאת פעולה בין היצע וביקוש. הפעולה כוללת חליפין בין המבקשים להקריב עצמם, ההיצע, לבין אירגון הטרור המבקש לחבל ולהרוג במטרה להשיג את מטרותיו, הביקוש. תוצאת האינטראקציה בין פונקציית הביקוש לבין פונקציית ההיצע היא כמות פיגועי ההתאבדות. זהו השוק לפיגועי התאבדות.
פונקציית ההיצע של מחבלים-מתאבדים מתקבלת מפתרון המשוואה:
E[ B(R, Z) - C(R,Z) ]
המשוואה מתארת את סך התועלות הצפויות, B, פחות סך
העלויות, C. Z הוא וקטור שמכיל משתנים שמבטאים את כל התועלות שמתקבלות מפעילות חברתית וכלכלית רגילה. R מכיל משתנים שמייצגים את התועלות הצפויות מפיגועי התאבדות (כבוד, פרסום, הכרה, מעמד וכדומה). כמובן שהוקטור R מכיל גם את הסיכון הנובע מפעולות הסיכול של הנפגע הפוטנציאלי.
בצד הביקוש, על ידי אירגון הטרור, ישנה הנהלה שיוזמת פעילויות שונות בתחומים חברתיים ו-או דתיים כדי להשפיע על ציבור מסויים להצטרף לפעילות האירגון. במקרה שלנו אנו מתמקדים בביקוש לפיגועי התאבדות (
The Market for Martyrs).
פונקציית התועלת של האירגון היא:
U = U(Z, R)
פונקציית הביקוש נקבעת על ידי פתרון בעיית המֵרוּב (מקסימיזציה) של פונקציית התועלת כאשר היא נתונה למגבלות זמן והכנסה של האירגון. כאמור האינטראקציה בין ההיצע לבין הביקוש קובעת את כמות (Q) ואיכות הפיגועים שיצאו לפועל בשיווי משקל כפונקציה של Z ו-R.
Q = F(R,Z)
המאמר (
Attack Assignments in Terror Organizations and The Productivity of Suicide Bombers) משתמש בנתונים על פיגועי ההתאבדות בארץ בשנים 2000-2005 כדי לבחון אם הפונקציה, F, מתנהגת כפי שצפוי על פי התיאוריה. הנתונים מכילים ביוגרפיות מפורטות של המחבלים המתאבדים, המטרות של פעולתם, מספר הנפגעים (הרוגים ופצועים) שמקורם בשרות הביטחון הישראלי (Israeli Security Agency). בעצם, המאמר בוחן את הקשר בין ההון האנושי
1הון אנושי מוגדר כסך מיומנויותיו, כישוריו והיכולות של האדם (העובד, המנהל). זה כולל את המיומנויות, הכישורים והיכולות הטבעיים (גיל, מין וכו'), או הנרכשים (השכלה, כושר גופני וכו'). הם מוגדרים כך משום שאי-אפשר להפרידם מאנשים כמו שאפשר לעשות עם נכסים והון פיננסי. הכשרה ולימודים הם האמצעי החשוב ביותר לרכישת הון אנושי ושיפור איכותו; הכשרה ולימודים הם השקעה החשובה ביותר בטיפוח ההון האנושי.
מאחר שרמת ההון האנושי נובעת מיכולותיו של האדם היא בהכרח קשורה גם לרמת חייו של אדם ומשפחתו. הקשר בין הון אנושי ועוני הוא חיובי: רמת הון אנושי נמוכה היא גורם חשוב לעוני. של מחבלים מתאבדים ותוצאת מעשה החבלה. כמקובל הם טוענים שהון אנושי הוא משתנה חשוב בתהליך היצור של פעולת טרור. בהנחה שבמהלך הפעולה הטרוריסט מתנהג בצורה רציונלית אפשר לצפות למצוא שבעלי היכולת הגבוהה יותר, בעלי רמת הון אנושי יותר גבוהה, מקבלים את המשימות החשובות יותר.
הבחינה האמפירית מתמקדת בנתונים שמייצגים את ההון האנושי של המחבל – השכלה וגיל. הממצאים של הניתוח הסטטיסטי הם כדלקמן:
- יש קורלציה חיובית בין מספר פיגועי ההתאבדות ומספר הנפגעים.
- אירגוני הטרור הפלשתינאים מטילים את המטרות החשובות על מחבלים מבוגרים יותר ובעלי השכלה גבוהה יותר ביחס לאוכלוסיית המתנדבים והאוכלוסייה הכללית של הפלשתינאים (לוח 4, עמ' 25).
- מחבלים מתאבדים מבוגרים יותר ובעלי השכלה גבוהה יותר יעילים כאשר מטילים עליהם מטרות יותר חשובות (לוח 5, עמ' 26); לחשיבות המטרה יש השפעה על המוטיבציה והנכונות שלהם.
- בין הנכשלים שעור היותר צעירים והפחות משכילים גבוה יותר.
הממצאים מאשררים, את הצפי הגלום בתיאוריה על ההון האנושי. מבחינת המחבלים המתאבדים הפלשתינאים העוני הוא לא גורם לפעולת ההתאבדות. ברמה האישית הקשר עם העוני הוא כנראה לא ישיר. יתכן שהמצטרפים לאירגוני הטרור עושים זאת גם בגלל שהעוני מסביבם מציק להם, אלא שהקשר הזה לא טופל במחקר שהוצג.
טרור, עוני ורמת חיים
כאמור נעסוק בסקירת מחקר (
Poverty, Political Freedom, and the Roots of Terrorism) שבחן את הקשר בין טרור לבין רמת חיים בעשרות ארצות (cross section study). המטרה העיקרית היתה לבחון את הקשר בין טרור ורמת החיים (עוני) בארצות השונות. הפעם השאלות שנבדקות לא עוסקות בפרטים המשתתפים בפעולות הטרור אלא בקשרים ברמת המאקרו. הבחינה עושה שימוש במשתנה חדש (יחסית) שמייצג את דירוג הסיכון מטרור שמאפיין כל ארץ שנכללה בבחינה. המשתנים הכלכליים הם התמ''ג לנפש (y), מקדם ג'יני (gi) ומדד הפיתוח האנושי (h) של הא''ם. הראשון מייצג את רמת החיים הכללית והשני את אי השוויון בחלוקת ההכנסות באותה הארץ. המשתנים הללו מייצגים גם עוני וגם את חומרתו. כמשתנים מסבירים נוספים שימשו מדדים לזכויות (חופש) פוליטיות, משתנים חברתיים כמו שפה, הבדלים אתניים ודתיים (s) ומשתנים גיאוגרפיים (ge) שמאפיינים את הארצות שנכללו במחקר. באופן כללי המודל שלנו נראה כך:
T = J(y, gi, h, s, ge)
תוצאות הבחינה הסטטיסטית של וריאציות שונות של המודל (עמ' 13-14) לא ממש מפתיעות. הסיכון מטרור מושפע באופן שלילי מרמת החיים (y) והמשמעות של זה שהעוני מגביר את הסיכון מטרור. אלא שזה קורה רק במקרה מיוחד כאשר לא כל המאפיינים של הארצות נכללים בחישוב. כאשר לוקחים בחשבון את המשתנים ''הלא כלכליים'' כמו זכויות פוליטיות, שפה, דת, הבדלים אתניים ומשתנים גיאוגרפיים, להשפעה של התמ''ג לנפש ומדד הג'יני על סיכון הטרור אין משמעות סטטיסטית. רמת החיים, עוני ואי-שוויון לא קשורים (באופן ישיר) עם טרור.
יחד עם זאת ראוי להזכיר את המשמעות הנוספת של תוצאות המחקר. מגבלות על חופש או זכויות פוליטיות גורמים לטרור. יתכן שגם מאפיינים גיאוגרפיים מסוימים יתמכו בטרור.
סוף דבר
כאשר בן אדם מקדיש את מאמציו להרג והרג עצמי במקום לשיפור תנאי חייו הוא ותנאי החיים בקהילה בכלל זוהי בעיה כלכלית. במיוחד נכון הדבר כאשר הוא עושה זאת מבחירה חופשית או בהתנדבות. זו נקודת המוצא של שני המחקרים שסקרנו. המחקר על המחבלים המתאבדים בחן את הקשר בין טרור והמתנדבים לפיגועי התאבדות ברמת הפרט, המיקרו. במחקר השני בחן את הקשר בין טרור בכלל ומאפייני הארצות הכלולות בו ברמת המאקרו.
ברמת הפרט, המחבל המתאבד של אינתיפאדת אל-אקצה, דוקא נמצא קשר חיובי בין ההון האנושי וההתגייסות לפעולות טרור. מאחר שיש גם קשר חיובי בין הון אנושי ורמת חיים קשה לתמוך בטענה שהעוני גורם לטרור.
ברמת המאקרו דווקא המשתנים ''הלא כלכליים'' כמו חופש פוליטי ומשתנים גיאוגרפיים הם אלו שמשפיעים על הסיכון מטרור. למי שבכל זאת מחפש את הקשר בין טרור ועוני הייתי מציע לחפש זאת בנבכי המשתנים הפוליטיים.
- הון אנושי מוגדר כסך מיומנויותיו, כישוריו והיכולות של האדם (העובד, המנהל). זה כולל את המיומנויות, הכישורים והיכולות הטבעיים (גיל, מין וכו'), או הנרכשים (השכלה, כושר גופני וכו'). הם מוגדרים כך משום שאי-אפשר להפרידם מאנשים כמו שאפשר לעשות עם נכסים והון פיננסי. הכשרה ולימודים הם האמצעי החשוב ביותר לרכישת הון אנושי ושיפור איכותו; הכשרה ולימודים הם השקעה החשובה ביותר בטיפוח ההון האנושי.
מאחר שרמת ההון האנושי נובעת מיכולותיו של האדם היא בהכרח קשורה גם לרמת חייו של אדם ומשפחתו. הקשר בין הון אנושי ועוני הוא חיובי: רמת הון אנושי נמוכה היא גורם חשוב לעוני.
טרור ועוני – ניתוח כלכלי
