מכתב לצה''ל

בס''ד

אל: שלטונות הצבא.

הנדון: בקשה לשחרר אותי מהמשך שירות פעיל.

בחודש ניסן תשס''ד (מרץ 2004) התייצבתי לשירות בצבא, אז הייתי מלא התלהבות ונכונות להקרבה גדולה מצידי.

מאז גירוש יהודי גוש קטיף וצפון השומרון אני חש שאט נפש בכל פעם שאני רואה את מדי צה''ל. אני לא יכול לדמיין את עצמי כחלק מאותה מערכת שביצעה פשעים כה חמורים כנגד העם היהודי. שגירשה אלפי משפחות, אוכלוסיה נאמנה וטובה וזרקה אותה לרחוב על לא עוול בכפה.
קשה יהיה לי למלא אחר פקודות של אנשים שביצעו והובילו בקיץ תשס''ה פשעים כנגד העם היהודי בגוש קטיף ובצפון השומרון. בעיני הגרוש הוא פשע בל יכופר. ומי שמבצע פשע כזה הוא פושע ולא אהיה מסוגל, כאדם המשתדל להיות אדם מוסרי להישמע לפקודותיו.
בלתי נתפס הוא שאת הגירוש הובילו ראשי הצבא - הרמטכ''ל דן חלוץ, האלוף נווה, תא''ל גרשון הכהן, האלוף שטרן - האנשים שאמורים לספק הגנה לאזרחי מדינת ישראל ובמהלכם זה (בנוסף לעוולה המוסרית שבעצם הגירוש) הכניס הצבא מאות אלפי יהודים לסכנת חיים של ממש ע''י הפקרתם לטילים של צבא הטרור בעזה. אין לי אמון באנשים אלו, שלמרות המודעות המלאה שלהם (כפי שהעידו בעצמם) להשלכות הביטחוניות של המהלך, לא מנעו אותו ולהיפך, עשו הכל למימושו.

קשה יהיה לי למלא אחר פקודות של אנשים שפיקדו על הפוגרום האלים בעמונה עם מאות פצועים, קטינים ומבוגרים כחצי שנה בלבד אחרי הגירוש. אל תספרו לי שזה לא צה''ל, תשאלו את יאיר נווה... (''יש לכם אלות, אתם יודעים מה לעשות...'')

קשה יהיה לי להיות חלק מאותו צבא סדיר שלא מסוגל להכריע ארגון גרילה כאשר מליון אזרחים נאלצים להתחפר במקלטים ויוצא בסופו של דבר מובס.

קשה יהיה לי להיות חלק מאותה מערכת שמקבלת פקודה למסור נשק לאויבנו ומבצעת אותה ללא הנד עפעף ולא קם אפילו ''צדיק אחד בסדום'' לעצור את הטירוף.

קשה יהיה לי להיות חלק מאותה מערכת חשוכה שמשמשת כזרוע פוליטית של ''שלום עכשיו'' ומחלקת צווי הרחקה לבעלי משפחות ביש''ע שכל חטאם הוא שהעיזו להתיישב בנחלת אבותינו.

צר לי, איני יכול להיות חלק מצבא כזה. זה לא הצבא שלי. אני כותב את הדברים בכאב רב. כשהתגייסתי לגולני הייתי מלא במוטיבציה, תחושת שליחות ואמונה. הייתי חייל מצטיין ומפקדי מאותה התקופה יכולים להעיד על כך. כל זה אבד כשהבנתי שצה''ל כבר לא משרת את האינטרסים של העם היהודי אלא משרת אג'נדה של קבוצת שמאל סהרורית וקטנה החפצה בחיסול המדינה היהודית.

עדיין פועם בקרבי רצון עז לשרת את עם ישראל, להגן עליו ולמסור את נפשי למענו, ואהיה מוכן ומזומן לעשות זאת כאשר הצבא יחזור וימלא את תפקידו ויעודו.

באם תחליטו לא לשחרר אותי מצבאכם, אתייצב לשירות רק מפני שאתם מכריחים אותי, ובכל זאת אבקש להביא לידיעתכם כמה מגבלות שאשית על עצמי ושלא אוכל להתפשר עליהם:

1. שבת: יותר ויותר מתרבים הסיפורים על חילולי שבת בצבא ברמה זו או אחרת תוך רמיסת הפקודות שלכם עצמכם. למען הסר ספק: לעולם לא אתן ידי לחילול שבת כלשהוא אפילו קל שבקלים, גם אם ימצא ''אישור'' מהרב הצבאי הממונה. לי יש הרב שלי ורק לו אשמע.
   
   
2. כשרות: בתקופת שירותי הראשונה לא היה בנמצא מזון בכשרות מהדרין ולעיתים קרובות אפילו מזון בכשרות מינימאלית כל שהיא לא הייתה. מכיוון שעד כה היה לי רצון לשרת בצבא שהרגשתי שהוא צבא הגנה לישראל, התגברתי ופשוט הייתי אוכל לחם וירקות ומסתדר. מהסיבות שפירטתי לעיל אין לי שום עניין להשקיע מעצמי לטובת צבא הגירוש אשר על כן באם אין כשרות מהדרין, כפי שאני אוכל בביתי, לא אשבות רעב, פשוט אפסיק לשרת עד שתדאגו לי כפי שדואגים לתנאי אסיר בכלא.
   
   
3. צניעות: אם במקום בו אשרת תמצאנה בנות אשר להן אין עניין לשמור על כבוד עצמן, אין זה מענייני אך אני לא אהיה שם. אני לא אמצא במקום בו משרתות בנות בלתי צנועות.
   
   
4. ארץ ישראל: כיהודי אני מאמין שארץ ישראל כולה שייכת לעם ישראל ולו בלבד. אין צורך לומר שלא אתן את ידי בכל דרך שהיא לגירוש כלשהו של יהודים בארץ ישראל ולא אדמה לאותם פושעים לובשי מדים מביניכם שנתנו ידם לפשע הגירוש בקיץ תשס''ה.
   אם אוכל אעשה כל שביכולתי לעכב ולמנוע ביצועה של כל תכנית ומשימה שמטרתה גירוש יהודים מארצם ומסירת השטח לאויב.
   
   
5. מוסר לחימה יהודי: במקום להישען על מוסר הלחימה היהודי לפיו ''הבא להרגך השכם להרגו'' החליט מאן דהו בצה''ל לאמץ כלל נוצרי המכונה: ''טוהר הנשק''. מושג זה סותר את המוסר היהודי והשכל הישר ולכן אם יהיה לי ספק קל שבקלים שאני עלול להיפגע ולו פגיעה הקלה ביותר, לא אהסס. אני מצהיר זאת מראש ובכתב, ע''מ שהדברים יהיו ברורים וידועים שעל דעת זה אתם מגייסים אותי להשלמת שירות פעיל. יותר מידי חיילים נקברו כשעל מצבתם עולה הזעקה ''במקום ערבי חף מפשע''. לא אצלי. אם יש חף מפשע, אז גם אני וחברי חפים לפחות כמוהו. שום פקודות מעוותות המסכנות חיים לא יעמדו לנגד עיני ברגע אמת. בזמן אמת יעמדו לנגד עיני שלום חברי ושלום האזרחים שעל שלומם אני מופקד. צבא זה לא שיעור אזרחות או תיאוריה במעבדה, הסיכונים אליהם אתם מכניסים אותי ואת חברי גדולים ומשמעותיים.

באם החלטתם לגייס אותי דעו כי מה שכתבתי לעיל איננו איום, כי אם תיאור של דעותיי ומעשיי באם אכנס לצבאכם.

בתקווה אמיתית כי השפיות תחזור לצה''ל ושנזכה לגאולה שלמה, שי מלכה מ.א. 7397034