Mark Twain: You have seen that kind of people who will never let on that they don't know the meaning of a new big word. The more ignorant they are, the more pitifully certain they are to pretend you haven't shot over their heads.
מרק טוויין: ראית את סוג האנשים אשר אף פעם לא יודו שאינם יודעים את פירושה של מילה גדולה חדשה. כגודל בורותם, כך מעורר חמלה הביטחון שהם ישקיעו בהעמדת פנים שלא ירית מעל לראשם [שזה לא מעל יכולתם להבין].
היו ימים שהמתנחלים-מתיישבים נשאו עמם הילה של אהבת הארץ, אבל גם אהבת העם ודאגה לעתידו. גם אם התנגדת לדרכם וחשבת שהיא דרך שגויה ומסוכנת, לא יכולת להכחיש שבמובנים רבים הם בני דמותם של חלוצי העליות הראשונות – ממשיכי דרך. למרות כל זאת הם לא הצליחו להתנחל בליבו של הציבור הרחב ולשכנעו להצטרף לדרך – רק פחות מ-5% מהציבור השתכנע בפועל.
חוסר ההצלחה להתנחל בלבבות ולסחוף אחריהם ציבורים רחבים בעם הביאה בכנפיה את ההתנחלואיד. ההתנחלאויד העיף, הטיס את ההילה (ובמקרים רבים את נושאיה המקוריים) לכל הרוחות ובדומה לדון קישוט יצא למלחמה חסרת פשרות כאשר בעיניו כל האמצעים כשרים.
תרגיל העמדת הפנים
היום במובנים רבים, הביטוי
שטחים בכל מחיר הוא תמצית האידיאולוגיה והפרקטיקה של מחנה ההתנחלואידים. אלא שאת הביטוי התמציתי הפשוט הזה הם עצמם מתקשים להבין כפי שקשה להם להבין את הביטויים הנגזרים. מה עושה חכם במקרה כזה, אפילו התנחלואיד? שואל ומברר בראש פתוח עד שעולה בידו להבין. מה עושה החוכמולוג ההתנחלואידי? גם שואל וגם ממציא תשובה מדמיונו המוגבל אבל, כפי שחזה מרק טוויין, הוא לא יודה שקשה לו – שאינו מבין.
כמו חכמי חלם הוא ודאי כינס את גאוני טקסס וההתנחלואידים ביחד למספר ימים, כדי לטכס עצה ואלו לא הצליחו להציג תשובה ראויה. אשר על כן, במבוכתם הרבה הם הציגו לו חידוש שהעלו בחכתם - את תרגיל משחק המילים החוכמולוגי שלמדו לאחרונה מהפטי דמפטי (
מבעד למראה ומה אליס מצאה שם, פרק 6). באמצעות התרגיל, כך כנראה חשבו, יוכל להשוויץ ולהעמיד פנים כאילו הוא מבין יותר טוב. מרק טוויין הגדיר את התרגיל ואילו לואיס קרול, באמצעות המפטי דמפטי, נתן לו מובן מעשי.
הם גם שואלים וגם ממציאים תשובה שמתאימה רק לעולם הדימויים המוגבל שלהם (בר-ניר,
המוסר כמצרך לשעה). יתכן שבעקבות התרגיל השקוף הזמין ההתנחלואיד שלנו את שאר ההתנחלואידים למשתה; יתכן שהם חגגו עד אור הבוקר בשתיה ובריקודים. אבל למרות המאמץ האינטלקטואלי שהשקיעו והזמן שעבר, ההתנחלואיד שלנו עדין לא הראה שהוא מבין את הביטוי.
המוסר של מטפח שנאה
במאמר קודם,
נושאי התוויות, תיארתי בצניעות יחסית את תהליך טיפוח השנאה של השמאלנולוג. הגיע הזמן להבהיר את התמונה. מטפחי השנאה נשענים על זכרון לא מלא והפעלת גירויים. בראשית התהליך הם מציגים נימוקים וארועים הקושרים את נשוא השנאה לעובדות כלשהן. בהמשך כבר לא נחוץ הרבה כי מספיק להזכיר לקורא כמה מילות מפתח מופרכות על המציאות, כגון (בר-ניר,
המוסר כמצרך לשעה): ''הידיעות על הפגנות ההזדהות של השמאל בישראל עם ארגון החיזבאללה, עוררו בלבי רחמים עליהם''. הוא כאילו שוכח את הפגנות הימין בעת המלחמה ולא בגלל יעדי המלחמה.
אבל זה עוד לא הכל. כמו המפטי דמפטי מרשה ההתנחלואיד לעצמו את מה שאינו מרשה לאחרים הנה (
הסתערות חטיבת הפרשים הקלה): ''להסתערות הזאת אין שום סיכוי להצליח (איך אפשר בפחות מששים שעות להבקיע ולהשתלט על מערך ביצורים שעמד בפני השריון וחיל האוויר במשך כמעט חודש ימים?). להסתערות הזאת אין שום היגיון צבאי...'' בהמשך הוא מדגיש (
והערה נוספת): ''הייתי צריך לברך על היציאה למלחמה ..., אבל אני טוען שכל הרעיון היה אידיוטי ומיותר לחלוטין''.
תרגיל נוסף, בשרות המטרה הנואלת, של טיפוח שנאה שבו אוהב לנקוט ההתנחלואיד שלנו הוא הצגת פרשנותו, המופרכת בדרך כלל, כציטוט. הנה דוגמה עדכנית: כהמשך לביקורת שלו על המהלך לפני הפסקת האש הוא מסכם: ''... אבל היום, כאשר שואלים את ראש הממשלה ''מדוע?'', הוא עונה 'זאת שאלה טובה שאין לי עליה תשובה',...'' (
הסתערות חטיבת הפרשים הקלה). יש כאן בעיה כפולה. ראשית כמנהגו בקודש הוא לא טורח להציג את המקור שנית, הוא עושה זאת בלי לברר את העובדה שלראש הממשלה יש תשובה. הנה דוגמה חלקית:
נשאלות פה שתי שאלות: אל''ף, למה החלטתי, בי''ת, למה לא עצרתי בשלוש בלילה (עם קבלת ההחלטה באו''ם על הפסקת אש). למה החלטתי? כי ביום שישי בבוקר, בניגוד מוחלט לכל התיאומים ולכל המשאים ומתנים ולכל המגעים שהיו, השתנה לחלוטין נוסח ההצעה שעמדה להיות מוגשת למועצת הביטחון. ואני ידעתי שעלול להיות מצב נורא, שתהיה החלטה שתתקבל באו''ם, ולא נוכל לקבלה, ונצטרך לפעול נגדה. היינו מוכרחים לעשות צעד דרמטי.
לא רק שראש הממשלה מציג בדבריו יעד מדיני, אלא שלדבריו היעד גם הושג. אבל אסור לעובדות להרוס את התיזה שנרקמה כבר. העיקר לטפח שנאה ממש כמו שנוהגים האנטי-ציונים כאשר הם מפרסמים ציטוטים מחוץ להקשרם על אבות הציונות.
לאחר שההתנחלואיד המצוי מפתח את התדמית הזדונית הרצויה כלפי נשוא השנאה קל להפעיל אותה אבל קשה לשרש אותה באמצעים הגיוניים. התדמית הזאת המיוחסת על ידי ההתנחלואיד לנשוא שנאתו אינה רציונלית כלל. משום כך כמעט ולא ניתן להתמודד עם השנאה באמצעות תהליכים הגיוניים כלשהם. שום אמירה או להבדיל מעשה ''טוב'' של השנוא לא יעזור. אמצעי אחד בכל זאת קיים: תהליך הפוך מזה שניהל מטפח השנאה כדי לפרק ולפזר את מרכיבי התדמית הזדונית.
סוף דבר
נושא המאמר הוא השימוש בתרגילים כדי להסתיר חולשות אנושיות וכדי לטפח שנאה. מאד מעניין שהאיש שבמשך מספר שנים דאג לדווח לנו ולהסביר על שנאה חסרת היגיון כלפי יהודים למד את המלאכה. כבר כמה שנים שממרומי הגלות הוא מטפח שנאה כלפי יהודים, ציונים, בעצמו.
במקרה אחד שהוצג פה היתה התפתחות מעניינת. זה התחיל בסרובו של ההתנחלואיד להאמין שלראש הממשלה יש תשובה (
דבר השחצנות): ''ובאשר לאיזה חכמולוג שטוען ש''לאולמרט יש תשובה'', חבל שהוא שכח לספר את זה לאולמרט''. עדין בוטח שהתיזה שלו נכונה ואפילו לא טורח לבדוק, לשאול. לאחר שהוצגה תשובתו של אולמרט, הוא החל לטעון שנימוקי ראש הממשלה לא משכנעים (
הסברים שניתנים לאחר מעשה).
מה לעשות ההסברים הללו של ההתנחלואיד הם לא מספקים ולא משכנעים. הם בבחינת 'מעט מדי ומאוחר מדי'.
כרגיל, לאנשים מבוגרים קשה להודות בטעות, לא כל שכן בשקר זדוני. גם לאיש שלנו קשה להודות, כמו במקרים אחרים בעבר, שהצגת הפרשנות שלו כציטוט היא שגיאה רק אם זה נעשה בתום לב. עוד יותר קשה לו להודות כאשר הסיפור נראה כתעלול זדוני מחושב. דבר אחד ברור, ראוי לבדוק את העובדות לפני פרסום אמירות נחרצות וכן לנהוג קצת יותר זהירות בהצגת הפרשנות...
זו לא בדיחה, ברוך, זו שיטה.
ההתנחלואיד בלי כחל ושרק
