בתקופה האחרונה היו מספר התפרצויות של המונים איסלמיים ברחבי העולם, בהפגנות סוערות, בתגובה ''לעלבון'' על מה שנוצרים ייחסו למוחמד, נביא האיסלאם. סרטי טלויזיה הראו המוני מוסלמים משולהבים, חלקם מכוסי פנים, באגרופים קמוצים מאימים על מקור העלבון.
זו תופעה חדשה, אשר נוצרה בעקבות החדשנות באמצעי התקשורת, אשר גרמה הן להפצת דבר ''העלבון'' והן את הפצת דבר ההפגנות. כאשר בודקים את הסיבה לעלבון, מסתבר כי אין דת או תרבות אחרת בעולם אשר היתה מגיבה בחריפות כזו לסיבה פעוטה כזו.
על פניו, נראה כי אנחנו נכנסים לעידן חדש ביחסים של האיסלאם עם התרבות המערבית. בסך הכל מדובר בהתבטאות שאינה חמורה כלפי מייסד האיסלאם.
מה היה קורה אם ההתבטאות היתה חמורה?
איני יודע אם היה כבר מי שהעיז לכתוב ספר אשר מערער את היסודות של דת האיסלם.
מה היה קורה אז?
המוזר והמפחיד בכל הנושא, שעדיין לא קמה תנועה איסלמית מתונה, אשר מסוגלת לגשר בין הפער ההולך ומחריף בין האיסלאם והדתות האחרות.
חומייני צפה התפתחות זו וניסה להקדים תרופה למכה, בצורת הסתגרות המוסלמים עמוק יותר בתוך הדת. בינתיים מצליחה הסתגרות זו להחזיק מעמד באיראן בלבד. הנסיונות האינטנסיביים ''לייצא'' תרופה זו למדינות מוסלמיות אחרות נכשלו.
אין ספק שיש כאן ''פצצה'' בעלת פוטנציאל עצום, אשר אימתה תלך ותגדל, ככל שלמוסלמים יהיה נשק מתוחכם יותר. מי שמסוגל לנטרל את הפצצה הזו, הם רק המוסלמים עצמם, אם ישכילו להיפתח לביקורת מוצדקת ולשינויים.
מי שיפסיד ממלחמת דתות, יהיו בעיקר המוסלמים, כי הם מפגרים הרבה בכל התחומים...
הרגישות המופרזת של המוסלמים לדתם
