אחדים מאיתנו בטח זוכרים כי לפני כארבעים שנה היה ספרון רב עמודים, שהיה מתפרסם בכל שנה בשם ''ידען מעריב''.
הספרון היה מכיל בצד מידע שמושי כגון מספרי טלפון של מוסדות שונים, כתובותיהם, מנהליהם ופעילותם, גם מידע על אשר התרחש באותה שנה בתחומים שונים כגון: מדיניות, כלכלה, חברה, פוליטיקה, ספורט תרבות ועוד.
והנה חידוש! אני מחזיק בידי ספרון משנת תרע''ד הידועה גם כשנת 1914 בשם לוח ארץ ישראל-שימושי וספרותי שנערך ע''י אברהם משה לונץ- שנה תשע עשרה !!!
וברוח הימים והנוהג הרווח, בעמוד הראשון ברכה:
יום הולדת הדר מלכנו הרחמן השולטאן האדיר והמנצח (אלגאזי).
מחמד החמישיהוא יום האחד ועשרים לירח שאוואל של שנת תר''ד (1844),
יום עלותו על כסא מלכותו הוא יום השבעה ועשרים לירח אפריל שנת תרס''ט (1909).
ומה בספרון?
קודם כל לוח שנה המתחיל בתשרי לתרע''ד, אוקטובר 1913, זי אל קעדה 1331. כולל חגים ,ימי אבלות ופרשות השבוע הרלבנטיות.
תולדות קורות ארה''ק, למשל יציאת מצרים בשנת 2448 לבריאת העולם, חורבן בית ראשון-3338 לבה''ע, חורבן בית שני - 3830 , התחדשות ישוב האשכנזים בי-ם ע''י תלמידי הגר''א-5572 וכו'.
המידה והמשקלקמחא - 50 מיליגרם,
אצבע=2.82 ס''מ,
פרסה 3 מייל=8.16 ק''מ,
רביעית =2 שמיניות=4.5 ליטר וכהנה וכהנה.
ערכי המטבעותפה יש שלושה ערכים:
א. הערך הטבוע מאת הממשלה,
ב. ערך הנהוג בביירות, ירושלים וערי הגליל,
ג. ערך הנהוג ביפו וסביבותיה.
למשל לירה טורקית שערכה הטבוע הוא 100, הרי בביירות וירושלים ערכה 124.2 וביפו 142.
לירה שטרלינג שערכה הטבוע (רשמי) הוא 112, בביירות וי-ם הוא 136.2 וביפו וסביבותיה 156.
ועכשיו לימי השוקגזה(עזה) בכל יום שישי, ג'נין ביום שלישי, חברון, חיפה, יפו וירושלים בכל יום שישי.
שוק הבהמות בי-ם ליד ברכת השולטאן.
לוד ביום שני כולל בהמות, שוק נאבאטי (נודד מגדרה עד צידון) בכל יום רביעי לבהמות, תבואות וכל מיני מאכל וסחורות וכהנה וכהנה.
סדרי פוסט וטלגראףשש פקידות פוסט-טורקית, אוסטרית, גרמנית, צרפתית, רוסית ואיטלקית.
מחיר מכתב 20 גרם - 1 גרוש. וכאן בא פירוט ארוך של מחירי משלוח דואר ומברקים.
ארץ ישראל עריה ומושבותיהארץ ישראל אשר ממערב לירדן נחלקת ל 4 ערי פלך(פאשליק): ירושלים, עכו, שכם ובאר שבע. עכו ושכם תחת פקודות עיר החבל ואלית דמשק, ירושלים תחת פקודת הממשלה הראשית אשר בעיר ובבאר שבע רק עוזר פחה תחת פקודת ירושלים. בעבר הירדן יש רק עיר פלך אחת: קיראק (קיר מואב).
ירושלים והערים הסרות למשמעתה126 כפרים עם 75,200 תושבים, מהם 48,400 יהודים (אשכנזים, ספרדים, מערבים, תימנים ופרסים) 10,050 מוסלמים, 16,750 נוצרים.
בית לחם: 11,000 נוצרים מוסלמים ויהודים.
נצרת: 5,080 נוצרים ומוסלמים, אף שהיא בגליל היא עומדת תחת פחת ירושלים.
חברון (בערבית אל-חליל): 19,700, מהם 1,200 יהודים, 18,300 מוסלמים 200 נוצרים.
עזה (ובערבית אל-גאזה): 30,000 תושבים מהם 700 נוצרים וכמאה יהודים.
יפו50,000 נפש הנחלקים: יהודים 10,000, מוסלמים 30,700 , נוצרים 9,300.
לוד: 7,000 נפש.
רמלה: 7,000 נפש.
המושבות ביהודהראשון לציון: 879 נפש, 10,200 דונם.
נס-ציונה: 159 נפש 3,600 דונם.
נחלת יהודה: חווה לפועלים.
רחובות: 545 נפש 10,652 דונם.
מזכרת בתיה: 323 נפש 9000 דונם.
גדרה: 136 נפש 5,400 דונם.
באר טוביה: 135 נפש 5,623 דונם.
הר-טוב: 101 נפש 4500 דונם.
באר יעקב: 30 נפש
מוצא קולוניה: 46 נפש 537 דונם
פתח–תקווה: 1,800 נפש 19,000 דונם
כפר סבא: 15 נפש 7,200 דונם
עכו: 20,000 נפש מהם 200 יהודים.
חיפה: 14,896 נפש מהם 7,596 מוסלמים, 6,000 נוצרים, 1,300 יהודים.
טבריה: 8,500 נפש מהם יהודים 6,000, מחמדים 2,000 , נוצרים 500.
המושבות בגליל התחתוןזיכרון יעקב: 893 נפש 29,242 דונם
חודירה: 10 נפש 29,200 דונם
סג'רה: 182 נפש 18,000דונם.
ימה (יבנאל) :12000 דונם.
מסחה: 17,500 דונם.
מלחמיה: 605 נפש 10,000 דונם.
צפת: 25,500 נפש מהם 13,500 יהודים, 9,800 מחמדים, 200 נוצרים.
ראש פינה: 602 נפש 10,985 דונם.
יסוד המעלה: 214 נפש 11,000 דונם.
משמר הירדן: 111 נפש 4,400 דונם.
מטולה: 305 נפש 12,800 דונם.
שכם: 22,000 תושבים, אין יהודים, 200 שומרונים.
מסחרחפצים שנכנסו דרך חוף יפו:
בהמות, צמנט, אריג צמר גפן, קמח, עורו מעובדים, מכונות, שמן זית, שמן אדמה, דגים מלוחים ויבשים, סוכר, יינות וספירט ועוד ועוד....
יצוא: שקדים, עצמות, דורה, עורות, שומשמין, תפוחי זהב, חפצי כנסיה, יינות וקוניאק.
ס''ה יוצאים בלי''ש= 774,162 לי''ש (לשנת 1912)
ס''ה נכנסים בלי''ש=1,090,019 לי''ש.
בשנת 1912 ביקרו בחוף יפו 633 אוניות קיטור ו-756 אוניות תורן.
היה גם חוף עזה, שם ביקרו 4 אוניות.
ולדברים פחות משמחים, היו גם
פטירות בשנה זו.
הרב הגאון רבי חיים ברלין זצ''ל שנפטר ביום י''ג תשרי, תרע''ג בשנה ה-81 לחייו.
הרב יואל משה סלומון ז''ל שנפטר ביום י''ב חשוון, תרע''ג.
הרה''ח אריה ליב גורדון בה' חשוון, תרע''ג.
הרב הגאון יצחק וינוגראד בט''ו כסלו, תרע''ג.
הרה''ח ד''ר אליעזר גרינהוט בי''א אדר, תרע''ג.
החכם יחיאל מיכה פינס בז' אדר ב', תרע''ג.
בתי ספר וחנוךביה''ס התורה והמלאכה ובו 300 תלמידים ו-15 מורים.
ביה''ס למלאכה ובו מלמדים רשום, מדעים, נגרות, מכניק, חרש נחושת ויציקת מתכת ועוד..
בית ספר להאציל לבית למל אשר נתאחד עם בהי''ס אשר לבית היתומים הפרנקפוקטי ובו 350 תלמידים ו-12 מורים.
ביה''ס למורים ובו 73 תלמידים.
ביה''ס ראלי מסחרי, בימ''ד לרבנים, ביה''ס לבנות ווילנה די רוטשילד, ביה''ס לנערות כי''ח, ביה''ס לגננות, ביה''ס לנגינה שולמית, גימנסיה עברית, בית ספר לאמנות בצלאל, ועוד ועוד...
ישיבותעץ חיים כללית, פרי יצחק, דמשק אליעזר, אור חדש ובית המוסר תורת חיים כללית, חיי עולם, ישיבה גדולה במאה שערים אהל משה, הר-ציון, וכו'.
בתי חולים מחסה וחסדתחנת הבריאות, הרופאים: ברין, בהם, גולדברג, מיוהלענס ופיגנבוים.
מכון פסטור ביפו.
ביה''ח מאיר רוטשילד, נוסד בתרי''ד, 45 מיטות.
בקור חולים האספיטאל, נוסד בשנת תרי''ח, 50-58 מיטות, רופאים: מזיא, איינשלר
ביה''ח שערי צדק, נוסד בתרס''א, 80 מיטות .
ביה''ח משגב לדך.
בית מחסה לחשוכי מרפא וחולי רוח, 42 מיטות.
ועוד ועוד.
חברות ואגודות לחסד ורעות''שערי חסד גמילות חסדים כללי'' נוסד תר''ל, הון החברה מאה אלף פרנק.
אוצר החסד קרן שמואל, קרן 19,500 פרנק.
אגודת המכבים הקדמונים, ''משואות ירושלים''
חברה יהודית לחקירת א''י.
''המכבי'' אגודת התעמלות.
וכו' וכו'.
בתי ספרים, נכת, חברות ומוסד מדעבית הספרים הלאומי מדרש אברבנאל וגנזי יוסף,
בית נכת פדגוגי,
וועד הלשון העברית,
בית נכת בבית הספר לאמנות בצלאל,
בית ספרים של היוונים,
בית ספרים של הפרנציסקאנים,
בית נכת של החברה האנגלית לחקירת א''י,
מסד ארכיאולוגי של הגרמנים.
עיתונים ומאספים''האור'' עיתון יומי, עורך בן-יהודה.
''החרות'' עיתון יומי, העורך חיים בן-עטר.
''מוריה'', העורך י.י.ילין.
האחדות עיתון שבועי.
''ירושלים'' מאסף, העורך אברהם משה לונץ.
''אל-קודש שריף'' עיתון שבועי רשמי, ערבית ותורכית,
רבניםהרב הראשי הספרדי בחברון הרה''ג מלימן נאגי,
הרב האשכנזי בחברון שלמה לייב אליעזארוב,
הרב הראשי האשכנזי ביפו אברהם יצחק הכהן קוק
מ''מ הרב באשי ביפו ציון עוזיאל.
הרב הראשי האשכנזי בחיפה ברוך איטיוואר,
בגלל מיעוט יוצאי ספרד בחיפה לא נבחר רב ספרדי.
הרב הראשי האשכנזי בטבריה משה קליערס
אין רב ספרדי בטבריה.
רב ספרדי בצפת אלפנדרי אשכנזי-רפאל זילבערמאן.
כאמור לעיל יש גם חלק ספרותי ב''לוח''א. מ. לונץ:
ירושלים בארבעים שנה האחרונות,
אליעזר לאפין:
התבררו והתלבנו הדברים,
א. ר. מלאכי:
רבי יוחנן הסנדלר השני,
שמואל רפאלי:
מחיי הערביים,
אשר בן-ישראל:
המקבל הרב שלום שרעבי,
דוד שוב:
תולדות הישוב בגליל העליון,
חנה לונץ:
זיכרון ירושלים,
א. ר. מלאכי:
הרופאים הראשונים בירושלים.
ויש גם הודעות או בלשון ימינו פרסומותבית המלון הטוב ביותר שבירושלים הוא הוטל צנטראל ברחוב מגדל דוד של י. אמדורסקי.
בתי המלאכה להכנת המגבעות לתפירת שמלות ולבנים ותחרים אשר בבית הספר אוילנה די רוטשילד בירושלים פתוחים בכל יום.
ספר יחוס הצדיקים הנקברים בארץ ישראל ובירושלים תובב''א. להשיגו בהקדם משלוח המחיר 1 פר.
חברת '' הכרמל'' בכל חלקי התבל ממכר יין וקוניאק מיקבי הברון רוטשילד בראשון לציון וזיכרון יעקב.
לה מיטואיל די פראנס אי די קולוני – חברה משותפת לאחריות החיים.
קרואר-נפלא במינו, מועיל לחלשי כוח, למעוטי דם ולחסרי אונים. הממכר הראשי אצל: שחור ושות' ירושלים.
''הבזילאית'' היא חברה שוויצית לאחריות החיים .....לפנות לבא כוחה של החברה בא''י וסוריה
א. ליודויפיל.
וכהנה וכהנה....
לסיוםקביעות השנה הזאת היא בכ''ז פשוטה
ימיה שנ''ד ושבתותיה נ''א.
שנה י''ב למחזור קטן של רצ''ט ללבנה ושנה
י''ח למחזור גדול של ר''ג לחמה והיא שנה
רביעית לשמיטה, לדעת גאונים ז''ל ולמנהג אנשי ארץ-ישראל
שנת אלף ותתמ''ה לחרבן בית מקדשנו.
התרע''ד
