חמישה ישראלים שילמו בחייהם על הטימטום החוזר של כוחות הביטחון.
למיקרא תאור הארוע בנתניה אני פשוט לא מבין איך היום, אחרי כל כך הרבה דוגמאות, לא היה אחד מבין כל המאבטחים והשוטרים שהיו שם שמצא לנכון לשלוף אקדח ולירות במחבל לפני שהספיק להפעיל את המטען. מה ההיגיון לנסות לעצור אדם הנושא על גופו מטען חומר נפץ אותו הוא יכול להפעיל בהינף אצבע? היה מספיק זמן לקצר לו את הדרך לגן העדן ולהבטיח שהוא יגיע לשם ללא מלווים. ממה הם חששו? מבג''ץ השלום? מתביעה בביה''ד הבינלאומי ל''פשעי מילחמה''?
לא מזמן העמידו לדין קצין צה''ל על ''ווידוא הריגה''. כשהוא יצא זכאי, מקהלת הצרחנים של ''שלום עכשיו'', ''גוש שלום'', ''בצלם'', ''יש גבול'' ואירגונים דומים יצאה בגל של גינויים על ''משוא הפנים'' של בית המישפט. אוזלת היד של כוחות הביטחון איננה נובעת משלומיאליות. היא תוצאה בלתי נמנעת של שטיפת המוח המתנהלת מזה שנים ע''י תומכי הטרור המתחזים כ''מחנה השלום'', לפיה לא יורים על ''חפים מפשע'' גם כשזה עולה בחיים של ישראלים.
מעניין לדעת אם רמי נוי (החיוך עדיין לא סר מעל פניך?) המחלק פרסים, שקל להעניק את פרס האווילות לרן כהן מ''יחד'' על הצהרתו ש''זה תפקידם של אבו מאזן והרשות הפלשתינאית למנוע את הטרור'' (קראתי את זה ב''ג'רוסלם פוסט'', כך שאינני ערב לדיוק בנוסח העברי).
המחדל האמיתי
