|
|
|
מספר הערות בעקבות הנסיגה מגוש קטיףגדעון ספירו
- לפני שנים, באחת ההפגנות, מצאתי עצמי בעימות עם מתנחל כובש מגוש קטיף, ובלהט הויכוח שאל אותי אם ביקרתי אי פעם באחת ההתנחלויות שם? בעקבות תשובתי השלילית שאל האם אסכים לבקר אותו שם? בשום אופן לא, עניתי.
ואכן, היתה לי מדיניות ברורה. אינני מבקר בהתנחלויות כל עוד הן משמשות כמוצבים קדמיים של הכיבוש הישראלי. מדיניות דומה היתה לי בשעתו לגבי ספרד. אמנם ספרד היתה אתר תיירות פופולארי גם בימי שלטונו של הרודן הפשיסטי פרנקו, וישראלים רבים טיילו שם, אולם אני נמניתי עם אלה שגדלו על מורשת מלחמת האזרחים בספרד, ולכן החלטתי כי כל עוד פרנקו בשלטון, אני מדיר רגליי משם. ואכן ביקורי הראשון בספרד היה זמן קצר לאחר ששלטונו של פרנקו סולק, וספרד חזרה להיות דמוקרטיה.
עתה, עם סילוקם של המתנחלים הגזענים מרצועת עזה, אני מציין בסיפוק שמעולם לא דרכה כף רגלי בהתנחלויות שפונו. מכאן ואילך לא תהיה מניעה לבקר שם אם השלטון הפלסטיני הנבחר יעניק לי רשות ביקור.
- כאשר עלתה סוגיית הריסת ההתנחלויות, סברתי תחילה כי אין להרוס. לאחר שהושג הסכם עם הרשות הפלסטינית ומצריים על ההריסה, בין השאר משום שההתנחלויות התפרשו על שטח ניכר אותו יש לנצל בצורה הרבה יותר תבונית לנוכח צפיפות האוכלוסין שם, השלמתי עם רעיון ההריסה.
עתה, כשאני רואה את הבולדוזרים הישראלים הורסים את בתי המתנחלים, הדבר מתקבל אפילו כאקט סמלי בעל חשיבות. ההתנחלויות, שהיו למעשה מחנות צבא מחופרים ומדופנים בחומות ובמגדלי שמירה, היו והינן בעיני הפלסטינים שיקוץ שיש להסירו, מעין צלם בהיכל. סעיף חשוב בהסכם ההריסה קובע שישראל תפנה את כל החומרים רעילים והמסרטנים כמו גגות אסבסט, ותקבור אותם בשטחה. אין דבר צודק יותר שמי שבנה את השיקוץ גם יסיר אותו.
- התקשורת הישראלית, בעיקר האלקטרונית,אבל גם הכתובה, התרפסה וליחכה את עפר רגלי המתנחלים עד לזרא. כמות הרעל הגזעני והדתי שפלטו כלי התקשורות בחודשים האחרונים מפי המתנחלים, בלי חשבון, בלי בקרה, בלי שהכתבים יאתגרו אותם בשאלות, עורר בחילה.
אפשר לדבר על ''מגליזציה'' של התקשורת, על שמו של כתב ערוץ 10 יינון מגל, שהפך את השרות המתחנף בפני המתחלים לסימן ההיכר שלו. גם כאשר מדובר במתנחל עבריין נמלט החשוד בפשעים חמורים, יינון מגל מאתר אותו במקום מסתורו ונותן לו מיקרופון חופשי להשמיע את דברי הבלע שלו, ללא הפרעה. כל רב ומצורע, כל כהניסט ופונדמנטליסט, קיבלו מיקרופונים ככל שיחפצו, חופשי על הבר. חלקם טיפטפו את הרעל באולפנים הממוזגים ואחרים בשידורים חיים מהשטח. אשתו של פרחן מאלי סיניי רוצה להעביר מסר לאומה בטרם תפונה? למה לא, כתב קול ישראל מושיט לה מיקרופון והיא מדקלמת את המנטרות הגזעניות נגד ערבים. וכך גם עם אמא מתנחלת שמראה לעם בישראל כיצד הצליחה לאלף את בנה בן השנתיים, כמו חיית מחמד: ''מה תרצה להיות כשתהיה גדול''? ''חייל'' עונה הזאטוט. ''ומה תעשה אז''? ממשיכה האם, ''להרוג ערבים'' הוא עונה, והאם מגיבה: ''יופי'', וגם נותנת לו ממתק כמו המאלפים בקרקס לאחר שהדוב או הקוף ביצעו כהלכה את שאולפו לעשות. בדרום אפריקה של האפרטהייד היו מתנחלים לבנים שחינכו כך את בניהם להרוג שחורים ובארצות רבות אחרות אנטישמים שאילפו את ילדיהם להרוג יהודים.
והכתב? הוא היה מרוצה מההצגה.
- ליאת רגב, כתבת קול ישראל ברשת ב' ראיינה עם תום פינוי המתנחלים עיתונאי פלסטיני, ובין השאר שאלה אותו שאלה שכה אופיינית לקהות החושים הישראלית: ''האם אתה משתתף בצערם של המתנחלים? האם הבכי שלהם עשה לך משהו?'' והוא ענה בלאו מוחלט. ובצדק.
שאלה לגברת רגב: פורץ חמוש פולש לביתך, שודד מכל הבא ליד וגם אונס את בני הבית, ואחר כך עושה אתנחתא ומספר לך על ילדותו הקשה, את משתתפת בצערו או רוצה לראות אותו קודם כל מסולק מביתך.
שלושים שנים סובלים הפלסטינים מידם הטורפת והעושקת של המתנחלים והצבא, הם חיים בעוני נורא, אלפי בתים נהרסו, עשרות אלפי פלסטינים חיים באוהלים בחום המעיק ובקור המקפיא על מנת שהמתנחלים ימשיכו לגור בוילות שלהם ולשכשך בבריכות השחיה. אבל הכתבת רגב ואחרים כמוה מבקשים מהפלסטינים ''השתתפות בצער המתנחלים'' המפונים בתנאי לוקסוס, שפלסטינים רק יכולים לחלום עליהם.
כל ישראלי, שלא הושחת בגזענות ולא נסחף בסיסמא הגזענית ''יהודי לא מגרש יהודי'', יהיה שותף לשמחת הפלסטינים על שנפטרו מעונשם של המתנחלים החשוכים. בתנועת הנוער שרנו את השיר ''באנו חושך לגרש'', וזו ההגדרה הנכונה לפינוי המתנחלים מעזה ומהגדה.
המתנחלים משתמשים במינוחים גירוש ועקירה לתאר את פינויים, ואין לי כל בעיה להסכים איתם. אכן, את הרשע והפשע שהם סימלו, יש לעקור ולגרש, וכל המרבה הרי זה משובח.
- בימי הפינוי הולעטנו עד גועל בכל מיני תמונות קיטש של חיבוקי חיילים ומתנחלים, וגם דיווחים על שוטרות ושוטרים, חיילות וחיילים ש''הזילו דמעה'' יחד עם המתנחלים. הדבר מוכיח כי ראשי הצבא והמשטרה לא הכינו את צבא הפינוי כהלכה. חיילי ושוטרי הפינוי אומנם הוכנו לספוג גידופים ואלימות מבלי להחזיר באותה מטבע, אבל לא קיבלו את ההכנה הפוליטית הראויה. הם לא פינו את המתנחלים בלהט אנטי פשיסטי. מרבית הכוחות המפנים עדיין שבויים בעמדה הגזענית לפיה למתנחלים מהימין יש לשמור יחס עדין ומיוחד.
יחד עם זאת, המשטרה הוכיחה כי אפשר לטפל במפגינים אלימים בלי כדורי גומי וגז מדמיע. עתה צריכים מפגיני שמאל יהודים כערבים, לקוות כי המשטרה תיישם גם לגביהם את פרקטיקת גוש קטיף.
- למתנחלים חוצפה שלא תאמן. הם קיבלו פיצויים מופרזים בסדרי גודל של מיליונים, שוכנו במלונות פאר, כמעט כל משפחה הפכה למיליונרית, קיבלו דיור מסובסד לשנתיים, עד להשלמת ישובי הקבע, ובכל זאת הם מלאי טענות כרימון וחלקם אפילו מנסה לשחק אותה ''פליטים''. מקימים מחנות אוהלים בעיבורה של עיר, ומביימים פליטות.
יש אזרחים ישראלים שקונים את הצגות הפליטות והקימו ארגון ''למען אחי'' ופתחו במבצעי התרמות. הטלוויזיה הממלכתית מסייעת בידם ומפרסמת את מספר הטלפון וחשבון הבנק. (בשביל זה אני משלם את האגרה?). עכשיו יכולים המתנחלים לצרף למיליונים שהמדינה נותנת להם על חשבון משלם המסים גם את התרומות בגין ''פליטותם''. אין גבול לציניות.
- בשמאל בכלל, והרדיקלי יותר בפרט, התנהל ויכוח מתבקש בדבר מימוש כוונותיו של שרון. היו כאלה שסברו כי תכנית הנסיגה היא עוד תרמית וניסיון להולכת שולל, לעומת אחרים שסברו כי הפעם לא תהיה לשרון ברירה. היו גם כאלה שהעריכו כי כוחם הפוליטי של המתנחלים, ''אדוני הארץ'' חזק דיו כדי לסכל את התכנית, מול אלה שסברו, ואני ביניהם, כי ממשלה נחושה תביס את המתנחלים.
לעומת זאת בשמאל המיליטנטי של השמאל הרדיקלי, שרבים מחבריו התנגדו לתכנית הנסיגה משום שהיא לא מממשת את תכניתם הכוללת להקמת מדינה אחת מהים עד לנהר, יש מקום לחשיבה מחדש. ראשית, כל נסיגה, ולו חלקית, מכילה בתוכה גם אלמנט של צדק. ושנית, כאשר רואים את השמחה האדירה של הפלסטינים בעזה לנוכח סילוק המתנחלים והקלת החנק הנורא שסבלו בגינם, זה לכשעצמו מהווה גורם חשוב בתמיכה בנסיגה. ובכלל, השדה הפוליטי לא מתנהל לפי העקרון של הכל או לא כלום.
גם מי שהעריך כמוני, שהנסיגה מעזה נועדה להעמיק את הכיבוש בגדה, ויש כבר סימנים לכך בתכניות בנייה חדשות, רואה בחיוב כל נסיגה משטח כבוש וכל פירוק של התנחלות. עתה יש להמשיך במאבק ליישום עקרון הנסיגה גם בגדה המערבית.
ועוד תובנה. אפשר לעשות זאת בלי עשרות אלפי חיילים ושוטרים מפנים. כך פעל נשיא צרפת הגנרל דה גול באלג'יריה. הוא הודיע על תאריך עזיבה. מי שרוצה להצטרף, אהלן, מי שרוצה להישאר, זה עניינו.
- פינוי ההתנחלויות שבר טאבו בחברה הישראלית, לפיו פינוי כזה הוא בלתי אפשרי, שפירושו מלחמת אזרחים. שרון הוכיח, ועם כל פשעיו זו תהיה זכותו, כי אפשר לפנות התנחלויות, ובקלות יחסית, והעולם לא מתהפך, ואפילו הבורסה ממשיכה לעלות. הפינוי הוכיח כי המתנחלים הם אדוני הארץ בערבון מוגבל. הם אדונים כל עוד הממשלה נותנת להם חבל. מרגע שהממלכה מגייסת את כוחה מולם, הם מקבלים את המימדים הנכונים שלהם. ראשי המתנחלים הבינו נכון את חשיבות התקדים של הפינוי מרצועת עזה. כפי שזה היה אפשרי שם, זה אפשרי גם בגדה. צריך שתהיה ממשלה נחושה שתחליט ותבצע. (וכמובן לחצים בינלאומיים שרק יכולים לעזור במקרה זה).
- ח''כ אפי איתם, באחת מהתפרצויות החימה שלו, הודיע לאומה כי הוא וחבריו יפילו את שרון המושחת, והימין המתנחלי יעמוד בראש הממשלה לאחר הבחירות הבאות.
אינני מתרשם מהפאתוס של המתנחל מרמת הגולן אפי איתם או שר המשטרה לשעבר בממשלת שרון עוזי לנדאו, ראש המורדים בליכוד, שגילו לפתע את שחיתותו של שרון. ימי השחיתות שלו הם שנות דור, עוד מימי קניית חוות השקמים. כל עוד השחיתות שלו שירתה אותם זה לא הפריע להם. להיפך הם שיתפו פעולה איתה והפכו להיות חלק ממלכת השחיתות.
אולם בכל הקשור ליומרות להנהיג את המדינה, זה בהחלט צריך להפחיד. בסצינות השונות בימי הפינוי ראינו דוגמא לניהול זוטא של מדינה מתנחלית בדרך. מדינה המתנהלת על ידי רבנים שהם עובדי אלילים, שקורעים בגדיהם לאות אבל על נסיגה ''מאדמה קדושה'', ראינו אותם בהתכנסותם בכותל, ''להדיפת רוע הגזירה'' (''היה לא תהיה'' הכריז הרב הראשי לשעבר אליהו), שלא היתה שונה מכנסים פונדמנטליסטים באיראן או אפגניסטן. יש בהחלט ממה לחשוש. על כן, בצד המאבק נגד הפיכת ישראל למדינת הלכה יהודית קנאית, (ובמקביל מאבק פלסטיני נגד הפיכת פלסטין למדינת הלכה איסלאמית), כדאי שכל אחד מאיתנו ישים בצד מנת ברזל שתאפשר מילוט בימי חירום, למקרה שחזון האימים יתרחש והרב שפירא ודומיו ינהיגו את המדינה (וגם תהיה בידם פצצת אטום).
ולסיום: אם יש על מה להתאבל, זה על חיי האדם שאבדו בגין הכיבוש, על פשעי המלחמה שביצע שלטון הכיבוש הישראלי בעזה, על המיליארדים שנלקחו מאזרחי ישראל והושקעו בהזיית השווא של נוכחות יהודית קולוניאלית בקרב מיליון וחצי פלסטינים רעבים ומדוכאים, על ההשחתה המוסרית שהיתה ביסוד ההתנחלות, ועל כך שהאחראים על הפרויקט הגזעני והמסואב כנראה שלא יתנו את הדין.
|
|
|
מספר הערות בעקבות הנסיגה מגוש קטיף
