מעשה טרור חמור ונפשע התרחש אתמול בשפרעם. מחבל יהודי פתח באש אל אזרחים חפים מפשע, אשר כל ''חטאם'' היה נסיעה באוטובוס, הרג 4 מהם ופצע אחרים.
מעבר להיות הרצח מעשה נתעב, עלולות להיות לו השלכות חמורות. חבית אבק השריפה של יחסי ערבים- יהודים בישראל אינה זקוקה לחומר תבערה משובח. כל ניצוץ יכול להבעיר אותה. בנוסף, לערביי ישראל יש הנהגה חסרת אחריות ולאומנית, אשר אין לסמוך עליה שתעשה להרגעת הרוחות. נהפוך הוא: הם כבר מיהרו להודיע על שביתה כללית, אשר יש רק לקוות שלא תתפתח לאסקלציה בלתי נשלטת. וכך, ''הודות'' לחוסר אחריותם של מנהיגים אלה, רצונו של המטורף הרוצח, לעצור את המהלך הקרוי ''התנתקות'' ע''י יצירת מהומות, אלימות ושפיכות דמים, יכול עוד חלילה וחס, להתממש.
אין ספק שהמקרה חושף מחדל חמור של כוחות ביטחון הפנים, אשר נכשלו פעמיים: הן בעצירת המתנקש והן בתגובה המאוחרת לאחר מעשה ובכשלונם למנוע את מעשה הלינץ' בו המהווה רצח לכל דבר בפני עצמו.
הכישלון חמור במיוחד אם נביא בחשבון את העובדה ששמו של הטרוריסט היה מוכר לשב''כ כפעיל קיצוני ומסוכן. בנוסף הוא ערק מיחידתו, כאשר על פי הרשומות הצה''ליות היו ברשותו נשק ותחמושת. גם את מקום מגוריו העדכני ניתן היה לאתר במאמץ מינימלי.
הצלבה פשוטה, אלמנטרית, של פריטי מידע הייתה חושפת את הסכנה. פעולה פשוטה אך נמרצת בעקבות הצלבה זו הייתה מביאה למעצרו. במקום זאת המקרה ''זכה'' לטיפול השיגרתי והאיטי של לוכדי העריקים במצ''ח, וכך לא נמנע האסון.
השאלה המתבקשת היא כיצד הדבר לא נעשה, כאשר ידוע לכולם שיש קומץ קטן מסוכן של קיצונים אשר לא יהססו לעשות כל מעשה בזמן הקרוב. מדובר בסה''כ בקבוצה קטנה. גם תקופת הזמן היא מוגבלת וקצרה - עד לסיום ה''התנתקות'' כביכול. ובכל זאת כישלון מהדהד. מדוע?
התשובה טמונה בעיקרון פיסיקלי פשוט: חוק שימור האנרגיה.
האנרגיה של כוחות ביטחון הפנים והצבא מוגבלת:
כאשר כל תשומת הלב מרוכזת במניעת מהלך לגיטימי ודמוקרטי של מחאה.
כאשר מגייסים עשרות אלפי שוטרים וחיילים לכליאת מפגינים מאחורי גדר.
כאשר עסוקים במעצר ממושך של נערות בנות 14 ללא משפט.
כאשר עוקבים אחרי התבטאויות ולא מעשים, עסוקים ב''ספינים'', בהשמצות ובסתימת פיות.
כאשר מגייסים מאות מאבטחים של השב''כ לשמירה על ישבנו של כל פוליטיקאי סוג ג'.
כאשר עושים את כל אלה, לא נשארת אנרגיה לטפל בדבר האמיתי. דוגמא מעציבה לכל אלה ראינו אמש.