|
|
|
לַילָה בִּכְנָעַןיוסף חרמוני
יָפִים הַלֵּילוֹת בִּכְנָעַן, צוֹנְנִים הֵם וּבְהִירִים,
וְהַחֶבְרֶה יוֹרְדִים אֶל הַזֵּיתִים, עִם הַגַּרְזִנִּים והַמַּסּוֹרִים.
כִּפָּה עַל רֹאש, וְרַבָּנִים אִתָם. וְאִתָּם
גַם אַתָּה, הַשֵּׁם, כִּי אַתָּה בְּחַרְתָם.
יָרֵחַ מַכְסִיף אֶת הַמַּסּוֹר וְאֶת נִגּוּנוֹ.
וּמָחָר, עֵת יֵצֵא הַשֶּׁמֶשׁ מִנְדָנוֹ,
יֵילִילוּ הַעָרַבּוּשִׁים, הַעֲמָלֵקִים,
אֶל מוּל עֲצֵי הַזַּיִת הַגְּדוּעִים, הַמְּלוּקִים.
כְּבַר אַשְׁמֹרֶת שְלִישִית. עַל גִּדְמֵי הַזַּיִת טַל נַח.
לַילָה אֶרֶץ-יִשְׂרְאֵלִי קָסוּם. קְרִיסְטַל-נָאכְט.יוסף חרמוני, 4.11.03
|
|
|
לַילָה בִּכְנָעַן
