|
|
|
רסיסים של שמאל
יוסי גורביץ
יום חמישי 23 במאי 2002
ההולכים למות מקללים אותך, מתנחל: עוד מחבל, עוד מתאבד, חדר - לא במאמץ רב מדי - אל תחומי מדינת ישראל, והתאבד בשוק בנתניה, בהורגו שלשה ישראלים ובפוצעו עשרות.
מדוע הצליח הטרוריסט - שאותי, אגב, כלל לא מעניין אם הוא היה איש חמאס או ג'יהאד או כל ארגון מתאבדים אחר, אבל מסתבר שכלי התקשורת שלנו עסקו בנושא בעניין רב - לבצע את זממו בקלות רבה כל כך?
מפני שלמדינת ישראל, מדינה הנמצאת מזה שנתיים כמעט במאבק דמים עם שכנתה, אין גבול. מדוע אין לה גבול? מדוע לא משתרעת לה חומת ברלין מבוצרת, עם צריחים ומקלעים, גדרות תיל וכלבים, ומצדי גם תעלות ובהן תנינים, לאורך גבולות המדינה?
כי המתנחלים מתנגדים. המתנחלים יודעים שסימון הגבול יביא עליהם את הקץ. באחת, הם יהפכו מ''חלוצים מגשימים'' לפסיכים שמנסים לגזול את אדמתו של
אחר - הם יהיו, בפועל ממש, מחוץ לגדר. ברגע שתסמן ישראל את גבולה, ולו יהיה זה אך גבול הגנה, תקרוס סופית תפיסת ההתנחלויות. אף אחד לא יקנה רצועת בטחון בשטחי הגדה.
ומאחר וגדר היא קץ ההתנחלויות, מתנגדים המתנחלים לגדר שכזו. בכך, כמובן, הם מסכנים את חייהם של ישראלים רבים - לשיטתם שלהם, בהחלט יתכן שחל עליהם דין רודף - אבל הם מעדיפים את קיומם על חיי רבים מאלה שהם מכנים ''אחיהם''. החזון המשיחי שלהם חשוב להם יותר מהחיים עצמם.
האשמה למעשי המתאבדים חלה, כמובן, עליהם ועל שולחיהם; אבל לאנשים הדואגים לכך שלאזרחי ישראל לא תהיה שלווה, יש אחריות. זיכרו זאת בפעם הבאה שהם ידברו על ''אהבת ישראל''.
אין דבר כזה, ישראלי: משרד הפנים נכנע ללחץ כבד, והואיל בטובו לפרסם את רשימת הלאומים הקיימת אצלו. מסתבר שיש למעלה מ- 200 כאלה, והם כוללים גם את העם האשורי הידוע. רק לעם אחד אין זכר ברשימה הזו: העם הישראלי.
כמובן.
הרי אם יכיר משרד הפנים הישראלי בקיומם של ישראלים, ולא בקיומם של יהודים, מוסלמים, נוצרים, ועוד כ- 200 ''לאומים'' אחרים, הוא יעשה צעד חיוני בכיוון הפיכתה של ישראל ממדינה אתנית - יהודית, לצורך העניין - למדינה אזרחית.
למדינה אזרחית יש שם גנאי בישראל: מדינת כל אזרחיה. פעם, מזמן, זה היה ביטוי של שולמית אלוני; חשבו שזו המהפכה ההכרחית להשלמת המהפכה הציונית: הנורמליות.
הרי מדינה נורמלית היא מדינה בה כל האזרחים שווים. היא מדינה בה יכול כל אזרח להבחר לכל משרה, לקנות כל אדמה (אם ידו משגת), מדינה שאיננה בודקת את מוצאם של אזרחיה, איננה מקטלגת אותם על פי אמונתם.
אבל מדינה כזו לא תוכל להיות יהודית: מדינה יהודית מעצם טיבה תעדיף את היהודים על פני האזרחים האחרים. העימות הבלתי נמנע בין דמוקרטיה
ליהדות - עימות שאנחנו מעדיפים להדחיק, בדברנו על ''מדינה יהודית
דמוקרטית - מתגלע בדיוק בשאלה הזו: האם יש בכלל ישראלי? האם יש בכלל אזרח במדינת ישראל, או רק חבר בקהילה דתית?
מדינת כל אזרחיה מפחידה את היהודי הממוצע, מפני שהיא מאלצת אותו להביט הישר בפני השקר הציוני הישן: השקר בדבר היות היהודים אומה. היהודים הינם קבוצה דתית - ורוב יהודי ישראל אינם דתיים. משתמע מכך, שהקשר של רוב יהודי ישראל עם היהדות הוא בלתי קיים.
והמסקנה הזו היא בלתי אפשרית, משום שהיא אומרת שזכות קיומה של ישראל מוטלת בספק. כידוע, בוני המדינה לא ניסו לבנות את זכות קיומה על זכויות טבעיות ומוכרות, אלא על זכויות הסטוריות, שהן תמיד מפוקפקות; הטענה הציונית מול העוול שנגרם לפלסטינאים היא ''אנחנו (גוף ראשון רבים, להבדיל מגוף שלישי רבים - י.ג) היינו כאן קודם''. אם יכירו הישראלים ממוצא יהודי בכך ששוב אינם יהודים, חומת הגנה פסיכולוגית בסיסית ביותר תקרוס.
ומשרד הפנים לא רוצה שאזרחיו יהרהרו יותר מדי בכגון אלה, על כן אין - ועד כמה שנוגע למשרד הפנים, גם לא יהיה - לאום ישראלי.
פעם, כאמור, מדינת כל אזרחיה היתה סיסמה של השמאל הציוני. ההקצנה הפכה אותה, לרעתה, לסיסמא של הלאומן הפאן-ערבי עזמי בשארה. ועד שלא נגאל את הרעיון הבסיסי הזה, שלפיו כל האזרחים שווים, מידיו של תומך החיזבאללה ומעריץ העריצות הסורית, לא תהיה לנו תקומה.
ובימים ההם אין מלך בישראל: ש''ס מצליחה, שוב, ללמד את הפרלמנטריות הישראלית פרק בחוצפה. ההצבעה אתמול בכנסת הוכיחה, שעם הכנסת הנוכחית, לא ניתן לשלוט בישראל.
ומדוע זה מפתיע? מדוע שבמקום שבו, מבחירה, אין גבול; במקום שבו, מבחירה, אין לאום; אין שוויון - מדוע שבמקום כזה יהיה שלטון יציב?
|
|
|
רסיסים של שמאל / טור אישי
