|
|
|
ערב הגיעו לגבורות, שימעון פרס מוכיח שוב שלא נס ליחו, ושלצעירים וטובים ממנו יש עוד מה ללמוד. ליד היצירתיות של מוחו בן ה 79, אפילו רמון נראה כמורון.
הרעיון האחרון מבית היוצר של שימעון, הוא שבמקום עם הפלשתינאים, ישראל תחתום על הסכם שלום עם ה''ארבעה'' - ארה''ב, רוסיה, האו''מ והאיחוד האירופי (זה נשמע כמעט כמו ''כנופיית הארבעה'' בסין של מאו).
אל תצחקו. יש היגיון ועיקביות בדרך חשיבתו של שימעון. מאחר וישראל איננה יכולה להשיג שלום עם מי שאיננו רוצה לעשות שלום אתה (הערבים), יש להסתפק בשלום עם מי שכן מוכן לעשות שלום עם ישראל.
אומנם זה קצת סותר את מה שהסבירו לנו עד היום ש''שלום עושים רק עם אוייבים'', אבל גם לזה יש תשובה בהיגיון של פרס:
אם הם היו מוכנים לעשות שלום אז הם כבר לא היו אוייבים ואז לא היה עם מי לעשות שלום, ולכן כל זמן שהם לא מוכנים לעשות שלום הם נשארים אוייבים, ועל ישראל לנצל את חלון ההיזדמנות שנפתח ולעשות שלום אם מי שכן מוכן לעשות אתה שלום,
אתם הבנתם את זה? מי שענה כן - שיבוא הערב לכיכר מלכי ישראל להפגין.
אבל עכשיו ברצינות. אם תחשבו לרגע, הרעיון של פרס הוא פשוט גדול. זו ממש פשרה אידאלית. כל אחד מהמעורבים יוצא עם מה שהוא ביד. אולי לא כל מה שרצה, אבל לפחות חלק:
הערבים יכולים להמשיך לרצוח יהודים (בינתיים, עד שיבשילו להקים מדינה משלהם זה יספק את השאיפות הלאומיות שלהם).
ישראל (ובמיוחד שימעון פרס) תקבל הסכם שלום (אומנם לא עם האוייב, אבל זה בעל חשיבות מישנית. כמו שראינו כבר באוסלו - השלום עם נורבגיה אף פעם לא סבל מבעיות מיוחדות).
והארבעה? - לפחות האיחוד האירופי והאו''מ יוכלו לספק במלואן את שאיפותיהם לעשות צרות.
נראה לי שאפילו אורי אבנרי לא יוכל לאמר מה שהוא בגנות היוזמה הזאת של פרס.
אילו לא היה לנו פרס, צריך היה להמציאו.
|
|
|
מה היינו עושים אם לא היה לנו שימעון פרס?
