שבת 7 במאי, הוא יום המריחואנה הבינלאומי. גם בישראל מציינים יום זה באירוע המוני בפארק הירקון.
אני מסכים עם מארגני האירוע כי המלחמה שמנהלת המשטרה נגד הסמים, לא זו בלבד שאינה עוקרת את הנגע אלא מגבירה את הפשיעה.
המלחמה בסמים גוזלת מהמשטרה כוח אדם לרוב ותקציב עתק של מאות מיליוני שקלים.
מלחמה זו היא חסרת תוחלת ככל שהדבר תלוי בחיסול הסחר בסמים והפשע המאורגן הנלווה אליו. להיפך, מלחמה זו יוצרת לעתים מחסור בסמים, או אז המחירים עולים, והמכורים, שהפרוטה אינה מצויה בכיסם נאלצים להזדקק לפשיעה כדי לממן את צריכתם.
עולם העבריינות מספק סמים שאיש אינו יודע את הרכבם המדויק, אין כל פיקוח על ייצורם ולעתים הם מכילים חומרים נוספים שמחישים את הנזק עד כדי מיתה.
ליגליזציה של הסמים היתה מחוללת פלאים.
ייצורם היה נעשה תחת פיקוח ממשלתי, מחירם היה יורד פלאים, כתוצאה מכך היתה יורדת גם הפשיעה. הפשע המאורגן היה מקבל מכה אנושה כי מעיין שופע של הכנסות אדירות היה נקטע באחת. מכירה חוקית של סמים היתה גם מהווה מקור של הכנסות לממשלה, שהיה מאפשר לממן את העמותות למלחמה בשימוש בסמים, שכיום מתמוטטות בגלל שהממשלה לא מתקצבת אותם.
כי זאת לדעת. ליגליזציה של סחר בסמים, אין פירושו הפסקת התעמולה נגד השימוש בהם. כפי שהמאבק בעישון ובשתיית אלכוהול אינו כרוך באיסור מכירת סיגריות ומשקאות חריפים, כך ראוי שינהגו גם בסוגיית הסמים.
ליגליזציה של סמים היתה גם מאפשרת למשטרה להפנות את כוח האדם והתקציב המוקדשים כיום לנושא לאפיקים אחרים, הרבה יותר חשובים.
ועוד יתרון היה צומח לנו מהפיכת הסחר בסמים לחוקי. השחיתות במשטרה היתה פוחתת. החיכוך בין משטרה לסוחרי הסמים הוא פיתוי לשוטרים לחצות את הקווים, כאשר הם רואים את הכסף הקל שניתן לעשות אל מול משכורותיהם.
יום המריחואנה גם מזכיר לנו את הטימטום שבגישה היוצרת גזירה שווה בין סם קל כמו מריחואנה לבין סמים קשים.
יש ויכוח בין מומחים האם עישון של מריחואנה, בוודאי עישון מזדמן, כרוך בנזקים. ברור כי מריחואנה פחות מסוכנת מעישון סיגריות או שתיית אלכוהול מרובה.
היא בוודאי פחות מסוכנת מהקטל בכבישים.
הסטטיסטיקה מראה כי הנספים במלחמות, מחלות ותאונות, גדול לאין ערוך ממספרם של אלה שמתו משימוש בסמים, כולל הקשים ביותר.
שיטת המאבק בסמים כפי שמנוהלת היום בישראל ובארצות רבות אחרות היא העתק של השיטה האמריקאית. ארה''ב מקדישה מיליארדים למלחמה בסמים, וההצלחה ממנה והלאה. תקופת היובש בארה''ב בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת, בה נאסרה מכירת אלכוהול, היתה קרקע פוריה לצמיחת הפשע המאורגן. לאחר שבוטל האיסור, עבר הפשע המאורגן לעולם הסמים, שוב באדיבותה הרבה של ממשלת ארה''ב. השאלה היא, כמה זמן זה ייקח לארה''ב, להבין, כי מאות המיליארדים ועשרות אלפי השוטרים שמושקעים במלחמה בסמים, מסייעים לפשע המאורגן להגביר את רווחיו. הליגליזציה כמוצע כאן, תשים קץ למאפיות הסוחטות את רווחיהן מהאיסור החוקי על סמים.
מכללת השטחים הכבושים
הממשלה קיבלה החלטה להפוך את המכללה בהתנחלות אריאל, בשמה הרשמי ''מכללת יהודה ושומרון'', לאוניברסיטה. ההיסטוריון פרופסור שלמה זנד מאוניברסיטת תל-אביב, הציע להתייחס אל המכללה כאל מאחז בלתי חוקי, שאל להן לאוניברסיטאות בישראל לשתף עימה פעולה.
מנגד פרסמו שלושה ראשי רשויות של ישובים ערבים מודעה גדולה בעמוד הראשון של ''הארץ'', שעלתה קרוב לוודאי אלפי שקלים, בה הם ''שמחים לברך את המכללה האקדמית יהודה ושומרון באריאל לרגל פתיחת ההרשמה לשנת הלימודים 2006''.
לא זו אף זו, קאסם חליל ראש עיריית טירה, עיסאם סאמי ראש מועצת כפר קאסם ועודה פאיק ראש מועצת ג'לג'וליה יוצאים מגדרם לשבח ולהלל את המכללה ואומרים במודעה כי הסטודנטים מהישובים הערבים הלומדים במכללה הם עדות בדבר תרומתה ''לקירוב לבבות בין המגזרים השונים בחברה הישראלית''. לא פחות.
רגע רגע. האם האישים הנ''ל לא חיים בישראל? הם לא יודעים שהמכללה נמצאת בשטחים הכבושים? הם לא יודעים כי שורר שם משטר אפרטהייד המונע מבני עמם זכויות יסוד? הם לא יודעים כי משטר הכיבוש פוגע בהשכלה הגבוהה של המוסדות האקדמיים הפלסטינים? הם לא יודעים שבני עמם בשטחים הכבושים נהרגים, ניפצעים, מטורטרים, סובלים מענישה קולקטיבית ומושפלים על יד צבא הכיבוש, אותו צבא שמאפשר למכללת המתנחלים באריאל לפעול באורח חופשי?
בוודאי שהם יודעים. מה היינו אומרים אילו ראשי ארגונים יהודים בארה''ב היו מפרסמים מודעה בעמודו הראשון של הניו יורק טיימס המשבחת מוסד המקורב ברוחו לקו קלוקס קלן?
אז מדוע הם כתבו את המודעה? האם גורל בני עמם לא חשוב להם? האם כמה סטודנטים ערבים שלומדים במכללה עיוורו את עיניהם?
ואולי לא כל כך אכפת להם מה קורה לבני עמם בשטחים הכבושים כפי שלא היה אכפת לממשלת ישראל גורלם של אלפי היהודים שנעצרו ונרצחו ונעלמו בתקופת הדיקטטורה הפשיסטית בארגנטינה?
ומנגד, אולי הם אומרים לעצמם, את הכיבוש אנו לא יכולים לחסל אז לפחות נדאג לתושבים שבחרו בנו, בבחינת ''עניי ישובינו קודמים'', ואם המכללה מוכנה לקלוט 300 סטודנטים ערבים ''בעלי תעודת זהות כחולה'' כמו שהגדירה אותם בשיחה עימי דוברת המכללה, ולתת להם השכלה והכשרה מקצועית, אז מדוע שלא ניקח לפחות את המעט שנותנים?
שאלתי את דוברת המכללה המתנחלת עינת דיין, האם יש במכללה סטודנטים פלסטינים מהשטחים הכבושים, בשפתה ''יהודה ושומרון''? שהרי המכללה אינה נמצאת בשטח ישראל, בדיוק כמו ג'נין ושכם, (''שומרון'')? לא, אמרה, אין סטודנטים פלסטינים בעלי ''תעודה כתומה'', אבל הוסיפה, אין מדיניות עקרונית נגד זה. לדבריה היו שני סטודנטים מג'נין שלמדו פיזיוטרפיה שסיימו שנה ראשונה בשלוחה של אוניברסיטה אמריקנית בג'נין, ורצו להמשיך במכללה בשנה שניה, אולם הדבר לא התאפשר משום שלא עמדו בקריטריונים אקדמים.
שאלתי אותה האם המכללה מפרסמת מודעות להרשמה גם בעיתונים פלסטינים, כדי ליידע אותם על האפשרות ללמוד ''ביהודה ושומרון''? לא, היא אומרת.
יחד עם זאת, עצם העובדה שמוסד אקדמי שנולד כחלק ממדיניות הנישול וההשתלטות של ישראל בשטחים הכבושים, שפועל בתוך מציאות של ממשל צבאי ואפרטהייד, מוכן לקלוט 300 סטודנטים ערבים ישראלים, מתוך 9000 הלומדים שם כיום, מבדילה אותו מאותן התנחלויות בהן אף ערבי לא יכול להיקלט.
מה שמוכיח כי גם בעוול יש דרגות של רוע, והמכללה, היא במציאות של השטחים לא בתחתית הבור.
והרי לנו חלק מהמציאות המשוגעת. בעקבות החלטת הממשלה להפוך את המכללה לאוניברסיטה, נסעו חמישים יהודים לאריאל והפגינו בכניסה למכללה נגד קיומה, משום שהיא בלתי חוקית כמו כל ההתנחלויות האחרות. משטרת השוחים הכבושים חכתה להם בכוח של בערך אוגדה, התעמתה עם 50 המפגינים ופיזרה אותם. בה בעת למדו שם 300 סטודנטים ערבים, שבוודאי סובלים לא מעט הטרדה מבדיקות ביטחוניות, ומן הסתם חששו להצטרף למפגינים, או שמא סברו שאין בכך צורך? בבחינת העבד שלא רצה להשתחרר בנימוק ''טוב לי עם אדוני''. עולם מטורף.
מפצחי הבונקרים
כל העיתונים בישרו באותיות קידוש לבנה על הסכמתה של ארה''ב למכור לישראל 100 פצצות מפצחי בונקרים. הפרשנים והכתבים הצבאיים של כלי התקשורת העיקריים פצחו בזמר אחיד וקבעו כי מדובר בנשק אסטרטגי ממדרגה ראשונה שנועד לפצח בונקרים תת קרקעיים ומתקנים במעבה האדמה כמו כורים גרעיניים.
העיתונים ומהדורות החדשות בטלוויזיה וברדיו ציינו כמובן שהמכירה היא יותר מרמז לאיראן שתיזהר מהמשוגע התורן במזרח התיכון שעתה מצויד בנשק המסוגל להרוס את מתקניה הגרעיניים.
בניגוד לצהלת הכסילים בגין הנשק החדש, אני התמלאתי חרדה. אם יש פצצות שמסוגלות לחדור למתקנים גרעיניים תת קרקעיים, פירוש הדבר שניתן לפצח כך גם את הכור בדימונה ולהעלות את ישראל השמימה בפטרייה הגרעינית.
מה שחוזר ומוכיח כי התרופה אינה בעוד ועוד פצצות אלא בחיסולן של הפצצות ובסגירתו של הכור.
בימים אלה מתכנסת הוועידה החמש שנתית של המדינות החתומות על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, 189 במספר. האמנה נתונה עתה במתקפה לנוכח סכנת התפשטות הנשק הגרעיני. צפון קוריאה ואיראן מדאיגות את המערב. העולם הערבי ואיראן מודאגים מישראל בעלת מאות פצצות אטומיות שאינה חתומה על האמנה, ואילו הודו ופקיסטן בעלות הנשק הגרעיני, שאינן חתומות על האמנה, מהוות אף הן מקור לדאגה לנוכח העימות השורר ביניהן.
ישראל מציינת עתה את יום השואה, שנמצא בקרבה רבה לחג הפסח, עיתוי ראוי להקשות קושיות באשר לנשק השואתי שהצטבר בישראל, ואשר העיתונאים הרשמיים מעולם לא שואלים.
למשל, מספר שאלות למפקד חיל הים, ששלוש מצוללותיו החדשות שהתקבלו כמתנה מגרמניה, מצוידות בטילים גרעיניים. הצוללות מתחלפות בשהייה רצופה מתחת למים, מוכנות למה שקרוי ''מכה שניה'', במקרה שישראל תוכחד בנשק השמדה המוני.
מי נותן את פקודת ההפעלה של הטילים הגרעיניים?
כיצד מתמודדים עם הסכנה שמפקד צוללת יפעיל את הנשק על דעת עצמו?
למשל, מפקד צוללת שסבור כי הנסיגה מעזה הוא אסון שמצדיק את ההשוואה לשואה (טלאי כתום), האם יש ביכולתו להפעיל כמה ''צמיגים גרעיניים''?
החיילים המופקדים פיזית על הפעלת הטילים, האם יש דרך להבטיח כי לא ישבו שם קנאים לאומניים שמוכנים להבעיר את העולם במלחמת גוג ומגוג?
האם יכולה לקרות תקלה גרעינית בצוללת בנוסח ''אש ידידותית'' על כוחותינו? או תקלה של ירי טילים גרעיניים על מדינה ידידותית?
אם צוללת כזו טובעת, מה גורלם של הטילים הגרעיניים? האם הם מהווים עדיין סכנה צבאית, אקולוגית?
כמה מחשבות לרגל יום השואה.
זרועות השב''כ
מי שסבור כי השב''כ עוסק רק בענייני ביטחון, טועה. מדובר בתמנון שזרועותיו מכסות את הארץ מקצה עד קצה והוא מתערב לא פחות בגסטרונומיה ובכלכלה.
כאשר שר האוצר נתניהו הלך לאכול במסעדה בירושלים, נעלו אנשי השב''כ את השף והעובדים הפלסטינים עד שיסיים את הארוחה.
השב''כ פסל חברה מלהתמודד על הפרטת ''בזק'' משום שבין מרכיביה היתה חברת הטלקום הצרפתית שיש לה גם עסקים בעולם הערבי.
השב''כ כפה על חברת ארקיע להפסיק את טיסות היום לירדן.
להחזיר את השב''כ לקסרקטינים.
שואה ביזנס
הביזיון הקרוי ''מצעד החיים'', במסגרתו מועברים אלפי צעירים ישראלים לפולין כדי להשתתף בתהלוכות לאומניות במחנות ההשמדה, מגיע השנה לשיא חדש: למעלה מ-20 אלף ישראלים ממלאים את רחובות פולין, בהנהגת ראש ממשלתנו, גיבור קיבייה וסברה ושאתילה.
התהלוכות האלה מעוקרות מכל מסר אוניברסלי של התנגדות לגזענות, תוך האדרת המסר המיליטריסטי של ''רק צבא יהודי יציל אותנו''. אושוויץ כמקדם גיוס לצבא. תרומה ישראלית לביזוי השואה.
היחידים שרשאים לחוש סיפוק מכל הפרויקט הזה, הם משרדי הנסיעות ובתי המלון בפולין שעשו קופה נאה וגם משגיחי כשרות של הרבנות הראשית שקיבלו טיול חינם לפולין כדי להכשיר את המלונות.
סמים – היכן טמון הפשע?
