ההצגה הגדולה מכולן

בניגוד אולי למה שניתן לחשוב, או לקוות, נראה שיש אינטרס לשני הצדדים, גם לממשלה וגם למנהיגי המתנחלים, להציג קרב גדול, עם הרבה אש והרבה דם, וגם כמה מתים, גם מן הצבא וגם מהמתנחלים. הממשלה רוצה להראות שתהליך הפינוי הוא כה קשה עד כי בלתי אפשרי יהיה לחזור עליו באזור אחר עוד שנים ארוכות מבלי למוטט את המשטר, ולא חשוב מאיזו מפלגה הוא. גם למנהיגי המתנחלים יש אינטרס זהה. הם רוצים להוכיח שהחלטת הפינוי היא כה כואבת, עד שאיש לא יעז לחזור עליה שוב.

העובדה שגם המפנים וגם המפונים הם בני אדם, שלהם משפחות דואגות, לא ממש מטרידה את הפוליטיקאים, בעיקר לא את מנהיגי המתנחלים. שהרי ברור כעת לכולם שהפינוי יבוצע, כי לשרון או כל מי שיהיה במקומו אין שום דרך נסיגה מהחלטת הפינוי, ואין זה משנה אם זה בגלל החלטה אסטרטגית שזה מה שטוב למדינה או בגלל התחייבות מפורשת לאמריקה (אני מניח ש-‏10 מיליארד דולר ערבויות לא ניתנו לנו ללא תמורה..).

למעשה מנהיגי המתנחלים הבינו כבר מזמן את חוסר התוחלת במעשיהם. בדחותם את כל האלטרנטיבות האחרות שהיו על הפרק, החל מאפשרות של מדינה דו לאומית, דרך אפשרות של השארות ישובים תחת שלטון המדינה הפלשתינית ועד הפשרה הירדנית מצרית, נשארה רק האלטרנטיבה היחידה של הכל או לא כלום. וכרגיל במצבים כאלה, הם יסתיימו בלא כלום, כלומר: נגוז לנצח חלום ארץ ישראל השלמה (שלשמו קמו ההתנחלויות, לא כדי לבעול את האדמה...) ויפונו ישובים רבים.

מדיניות היא אמנות האפשרי. משיחיות היא מדיניות הרצוי ללא קשר לאפשרי ולמצוי. אלא שמשיח ההתנחלויות, הרב צבי יהודה קוק, מת מזמן והותיר אחריו חבורה של אנשי מעשה טובים, אך פחדנים. כן, פחדנים. כי במקום לגלות מנהיגות ולפנות לבני עדתם ולעודד אותם להתפנות בשלום למען קדושת החיים, גם חייהם, שעליה הם מכריזים, הם יובילו את המאמינים לקרב הנראה כאילו לקוח מקרבות האבירים של ימי הביניים, או להבדיל ממרד בר כוכבא אותו הנהיג רבי עקיבא, עד כלות.

אכן, זה לא נעים להיות מפונה מביתך ואדמתך, אפילו לא כאשר עוטפים אותך בפיצויים נדיבים עבור השקעות שממילא נעשו על ידי המדינה ולא על ידך. אבל יש דברים יותר גרועים בהרבה, החל מחיי הערבים שהפכו בלתי נסבלים ליד המתנחלים אדוני הארץ ועד משפחות כל אותם אנשים שימותו בפינוי.

ולכן רבותי, חנן פורת ואורי אליצור ושאול יהלום ושאר מקימי גוש אמונים, דעו לכם שאתם עדיין יכולים לקנות את עולמכם ולהציל נפשות רבות. קיראו להתפנות שקטה. הציבו יעד חדש לתנועתכם. אך אם לא תעשו כן, דעו לכם, כי נכשלתם ברגע האמת של המנהיגות.