מדינת ישראל תקיים שיוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין, תבטיח חופש דת מצפון ולשון, תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.מתוך מגילת העצמאות
ישראל לא קיימה אף אחת מהבטחות אלו, והקורבן האחרון היה מרדכי ואנונו.
מרדכי ואנונו, אסיר מצפון שנחטף בפעולת טרור של ממשלת ישראל ונכלא על לא עוול בכפו ל-18 שנים, חתן פרסי שלום רבים, בעל דוקטור כבוד מאוניברסיטת טרומסו הנורבגית, זוכה פרס השלום על שם ג'ון לנון ויוקו אונו, חתן פרס ''הקיום הנכון'' (המוכר גם כ''נובל האלטרנטיבי''), מועמד לפרס נובל לשלום ומי שנבחר לאחרונה כרקטור אוניברסיטת גלזגו, הינו נוצרי באמונתו. למנוע ממנו להתפלל בכנסיית המולד בבית לחם בחג המולד, היא החלטה מרושעת בדומה לשלטונות מדינה שימנעו מיהודי להתפלל בכותל המערבי באחד ממועדי הדת היהודית.
האיסור על מרדכי ואנונו להגיע לבית לחם, בגלל הגבלות התנועה שהוטלו עליו, הינו במקרה זה בלתי חוקי בעליל.
בעוד ההגבלות שהוטלו עליו על ידי אלוף הפיקוד ושר הפנים מקורן בתקנות, זכותו להתפלל בכנסיית המולד ביום הקדוש ביותר למאמינים הנוצרים מעוגנת בהבטחת חופש דת במגילת העצמאות, שיש לה מעמד חוקתי.
במאזן שבין התקנות לבין המגילה, גוברת האחרונה ועל כן מרדכי ואנונו לא עבר על החוק, אלא ביקש לממש את זכותו החוקתית שהובטחה במסמך המכונן של מדינת ישראל.
חופש הדת והמצפון? הצחקתם אותי (2)
המודעה של אינטלקטואלים פלסטינים אזרחי ישראל ב''הארץ'' (12.12.2004) שקראה להפסקת רדיפת התנועה האיסלאמית בישראל, לביטול המשפט נגד ראשיה ולזכותם להגיש סיוע הומניטרי לפלסטינים הנמצאים תחת כיבוש אכזרי, מחייבת אותי להביא לידיעת הציבור דברים מלכתחילה לא רציתי בפרסומם.
אני אדם חילוני. לא מאמין באלוהים של היהודים, הנוצרים והמוסלמים. לא מאמין כי משה דיבר עם אלוהים פנים אל פנים ובהטיית ידו נבקע ים סוף, לא מאמין כי מוחמד עלה השמימה עם סוסו, לא מאמין כי ישוע נולד לבתולה.
כאדם חילוני אני שואף למדינה דמוקרטית שבה הדת מופרדת מהמדינה וזו אינה מעדיפה דת אחת על פני רעותה ומימון הפעילות הדתיות נעשית מתרומות המאמינים.
כאדם חילוני שוחר זכויות אדם אני תומך בחופש דת ובחופש מדת, בזכותם של כל אדם וארגון לעבוד את אלוהיהם ולסייע לבני דתם הנזקקים על פי עקרונות החסד והחמלה שכל דת קבעה לעצמה.
בהקשר זה נראה לי אך טבעי שהתנועה האיסלאמית בישראל תרצה לסייע לקורבנות בני דתה שנפגעו מהכיבוש והדיכוי של ממשלת ישראל וצבאה.
יחד עם זאת, אין אדם צריך להיות דתי על מנת לתרום לקורבנות הכיבוש. גם חילוני חסר כל קשר לאלוהים כלשהו יכול לעשות זאת, אם רגישותו האנושית האוניברסלית לסבל בני אדם לא קהתה. אפשר לעשות זאת באופן ישיר, בלי לפרנס עובדי עמותות ובלי להתרושש.
לפני מספר ימים העברתי את שכר הסופרים שקיבלתי על מאמר שכתבתי למשפחה פלסטינית שביתה נהרס בפלישת צבא הכיבוש למחנה הפליטים ג'בליה. ביקשתי מעיתונאי פלסטיני בעזה, אשרף עג'רמי הפעיל בקואליציית השלום הפלסטינית, לאתר משפחה פלסטינית שנמצאת במצב חמור במיוחד בעקבות פעולות ההרס של הצבא הישראלי. הוא בירר באונר''א וקיבל את שמה של אלמנה עם שבעה ילדים שביתה נהרס ומצויה במצוקה קשה. לא שאלתי אם היא מאמינה באלוהים אם לאו, ממה נפטר בעלה, אם היה חבר בארגון כזה או אחר. די לי שהיא וילדיה סובלים בגין החלטת ממשלת ישראל להגן על מתנחליה הבלתי חוקיים ברצועת עזה. אני מקווה שהתרומה הצנועה תסייע במשהו לאותה משפחה.
אם עוד 200 אלף יהודים שוחרי שלום בישראל יפעלו בצורה דומה, הרי בנוסף למעשה הטוב והחשוב לגופו של ענין, יזדקר לעיני כל כי העמדתם למשפט של ראשי התנועה האיסלאמית הינה חלק ממדיניות אפליה נגד אזרחים ערבים, שהרי אי אפשר להעמיד לדין 200 אלף יהודים בגין סיוע הומניטרי לאלמנות פלסטיניות וילדים פלסטינים שהתייתמו.
ונקודה לא פחות חשובה. התרומה הצנועה אינה במקום מאבק נגד הכיבוש ומדיניות האפרטהייד בשטחים הכבושים, אלא בנוסף לו.
גזענים עם טלאי כתום
ראשי ''יד ושם'' יצאו בהצהרות נרגשות נגד הטלאי הכתום שהדביקו מתנחלי עזה על דש בגדיהם. השואה צריכה להיות מחוץ לתחום המחלוקת הפוליטית, כך הם גרסו. זו כמובן שטות מוחלטת. היא לא יכולה להישאר מחוץ למחלוקת, בוודאי לא במדינה גזענית וקולוניאלית כישראל.
השאלה היא לא אם לערב את השואה במחלוקת, אלא באיזה הקשר. מה שעושים המתנחלים הוא כמובן אבסורד מוחלט. אם יש דמיון כלשהו לתקופת השואה, הרי הוא מצוי קודם כל במתנחלים שחיים ככוח כובש בתנאי אפרטהייד באדמה לא להם, והם דומים לעשרות אלפי המתנחלים שגרמניה הנאצית שלחה לפולין במטרה לגרמן את השטחים הכבושים כשלב ראשון לסיפוח.
מוסד ''יד ושם'' קוצר כעת את מחדליו. ברצונו להישאר מחוץ למחלוקת הפוליטית בתוך ישראל זרע את השימוש המניפולטיבי בשואה, שהרי המוסד לא בחל בהירתמות למדיניות הישראלית הכובשת, החומסת והגזענית.
אילו ראשי ''יד ושם'' היו יוצאים מהיום הראשון נגד ההתנחלויות, דווקא בגלל ההקשר ההיסטורי הבלתי נמנע למתנחלים נאצים במלחמת העולם השניה, אילו היו יוצאים מיד בהתחלה נגד משטר הכיבוש והאפרטהייד שישראל יישמה בשטחים הכבושים, דווקא משום שהוא מזכיר תופעות גזעניות בגרמניה הנאצית, אילו היו יוצאים נגד הפרות זכויות האדם בשטחים הכבושים ובישראל עצמה, דווקא בגלל הלקחים של שמירה על זכויות שיש להפיק מתקופת השואה, יתכן וכלל לא היינו מגיעים לתופעה המזוהמת של מתנחלים גזענים העושים שימוש מטופש וחסר שחר בסמלי השואה.
מה שעושים המתנחלים עם הטלאי הכתום, עושה חבר כנסת אריה אלדד, מתנחל מהימין הקיצוני, בשמותיהם של המהטמה גנדי והכומר מרטין לותר קינג. במאמר שכתב ב''ידיעות אחרונות'' נתלה הגזען הנ''ל בשני הצדיקים כמי שהפרו את החוק במאבקיהם. מה שמותר להם, גרס אלדד, מותר גם למתנחלים. הוא רק שכח, הציניקן הזה, שמרטין לותר קינג והמהטמה גנדי ייצגו את המדוכאים במאבק לשיחרור מכיבוש קולוניאלי ומגזענות ולהשגת שוויון וזכויות אדם, ולא את המדכאים והגזענים, אותם מייצג ח''כ אלדד.
אינני יודע אם ישראל צועדת למלחמת אזרחים, כפי שמאיימים המתחלים (''מלחמת אחים'' בשפתם הדוחה, אוי לי מאחים כאלה). אם כן, נקווה שתומכי הרפובליקה הדמוקרטית, יהודים וערבים, ידעו להביס את החבורה הפשיסטית, בהבדל ממלחמת האזרחים בספרד שם ניצחו הפשיסטים.
סא''ל לכל כתה
אילו היה ''יד ושם'' ממלא תפקיד דמוקרטי במרקם הישראלי, היה יוצא נגד תכנית משרד החינוך להצמיד סא''ל לכל בית ספר, במסגרת מה שקרוי ''חינוך לערכים''. המיליטריזציה הזו של בתי הספר, היתה צריכה להדליק אור אדום ב''יד ושם''. כן כן, בגרמניה הנאצית שיחק הצבא תפקיד חשוב ''בחינוך לערכים'' של הנוער הגרמני.
בבתי ספר של מדינה דמוקרטית יש לחנך את הנוער לערכים של חברה אזרחית ודמוקרטית, ולא להתגייסות ליחידות קרביות.
תפקיד סגני האלופים יהיה לבטל התלבטויות של צעירים בעלי מצפון, לשטוף את מוחם בסיוע המערך הפדגוגי של בית הספר למען יהיו חיילים ממלאי פקודה, שלא ישאלו יותר מדי שאלות על תפקידם בשטחים הכבושים. שידעו להרוג ילדות בדרכן לבית הספר, ולחסום יולדות בדרכן לבתי החולים, להרוס בתי משפחות ולהשפיל פלסטינים במחסומים.
באחת, תפקידם יהיה להכין כבר מכתה י' את התשתית לחייל אטום, קהה חושים, כובש וגזען.
אילו היו ילדיי עדיין בבית הספר הייתי מארגן את ההורים בעלי מחוייבות לדמוקרטיה וחוסם את כניסתם של סגני האלופים לבית הספר. לא בבית ספרנו, הייתי אומר להם. אני מקווה שנותרו במערכת הורים כאלה שיעשו זאת.
חופש הדת והפולחן? הצחקתם אותי
