הפמיניזם מכה שוב

במדור דעות של העיתון ''מעריב'' מהיום (6 לדצמבר), מתפרסם מאמר הנושא את הכותרת ''די לגברים אשכנזיים מעונבים''. לכותבת המאמר, פמיניסטית בשם שלומית ליר, יש טענות קשות על כך שבכל המישלחות שניהלו את המו''מ עם הערבים עד היום לא נכללו נשים.
לדברי הכותבת:

לא ניתן לכמת את פתרון הקונפליקט לכלכלת שטח תוך התעלמות מהמסר שנוצר מהרכב הנציגות הישראלית; כלומר, אי אפשר להציג משלחת הומוגנית המורכבת מנציגות גברית אשכנזית לשיחות מדיניות - כי ככה לא עושים שלום.

זה באמת משפט חזק, אבל אודה לכל המשתתפים בפורום אם מי שהוא יואיל להסביר לי מה זה בדיוק ''לכמת את פתרון הקונפליקט לכלכלת שטח''.

לדברי הכותבת מונחת כעת על שולחן הכנסת הצעת חוק, עליה חתומות ''כל חברות הכנסת'', שתחייב שההרכב של כל משלחת עתידית למו''מ עם הערבים תכלול 25 אחוזים נשים.

משום מה הכותבת איננה מוצאת לנכון להציג דרישה דומה לצד הערבי. מה זה, לאישה הפלשתינאית אין מה לאמר? בייחוד כשמדובר ב''כלכלת שטח'' (שעדיין לא ברור לי מה זה בדיוק...).

באשר לכותרת, ''גברים אשכנזיים'' – מילא, אבל מה מפריע לכותבת בעניבה של ביילין? אני דווקא חושב שהוא נראה טוב עם ז'קט ועניבה ושבחולצת טי (T Shirt) הוא לא יראה כל כך טוב... וגברים לא אשכנזיים, עם או בלי עניבה, זו סגולה להצלחה?

נדמה לי שב-‏1948, כשהתנהלו מגעים עם המלך עבדאללה מירדן, הרכב המשלחת הישראלית היה 100 אחוזים נשים (גולדה מאיר. ששון שנלווה אליה היה בתפקיד משני לחלוטין). לפי כל הגירסאות מאותם זמנים, המו''מ הסתיים בכישלון טוטאלי בגלל שעבדאללה ראה בזה ששלחו אישה לנהל אתו מו''מ פגיעה אישית.

למיטב ידיעתי, מאז ועד היום לא חל שינוי משמעותי במעמדה של האישה בעולם הערבי, ולפיכך מה שהכותבת מציעה הוא מתכון בטוח לכישלון נוסף.

הכותבת מתוארת כ''מהנדסת מחשבים, דוקטורנטית באוניברסיטת ת''א''. לא כתוב מה נושא עבודת הדוקטורט.