בימים אלה יצא ספרו החדש ומרחיב הדעת של מר ברוך קפלינסקי
הביוגרפיה של אברהם אבינו ותקופתו. בהוצאת החברה לחקר המקרא בישראל המדובר בספר הגדול ביותר שפורסם אי פעם על אברהם ותקופתו, למעלה מ-330 עמודים שבהם מסביר המחבר בצורה בהירה ומרשימה ביותר כל אספקט הקשור לחייו של אברהם אבינו, העברי הראשון לתקופתו, כפי שהם מוצגים במסורת ובמחקר התנ''ך הקלאסי.
ברוך קפלינסקי אינו חוקר מקרא במקצועו. הוא עורך דין. אך הוא שייך לאותו זן הולך ונעלם, לצערנו, של חובבי המקרא שאינם רק דתיים הקוראים בו להנאתם ומסוגלים לעסוק בו בעמקות ובפרטנות שאינה נופלת מזו של חוקרים באוניברסיטה. מרכזם של חובבים אלה היתה במשך עשרות בשנים ''החברה לחקר המקרא'', הפועלת בארץ משנת 1954 וליסודה תרם, בין השאר, דוד בן גוריון, שהיה נשיא הכבוד הראשון שלה. בשיאה היו לחברה סניפים רבים ברחבי הארץ והיא פרסמה ספרי מחקר רבים בתנ''ך החברים בה היו מאות רבות של דתיים וחילוניים שאת כולם איחדה הזיקה והעניין בתנ''ך.
אך כיום, לאחר כ-50 שנות פעילות אינטנסיבית, הצטמצמה מאד החברה לחקר המקרא וכוללת רק סניף בתל אביב, שבו ממשיכים לשמוע הרצאות בנושאי תנ''ך.
ברוך קפלינסקי הוא מזה שנים רבות יו''ר החברה והרוח החיה שבה. מזה שנים רבות הוא מארגן תחרות חיבורים בנושאי תנ''ך בבתי ספר שונים ונותן באופן אישי פרסים שונים לזוכים. בנוסף, הוא מארגן את ההרצאות של החברה וגם טיולים בנושאי תנ''ך שבהם הוא משמש כ''מורה דרך'' ומסביר את הקשר של השטחים שבהם מתנהל הטיול לתנ''ך באמצעות הידע העצום שלו.
ואת הידע העצום הזה ניתן למצוא בסדרת הספרים ש''אברהם'' הוא רק הרביעי שבה. לפני כן פרסם קפלינסקי ספרים מקבילים על המלך חזקיהו שפורסם ב-1990 (''רק'' 369 עמודים...), ספר על הנביא ירמיהו ותקופתו מ-1996 (יצירה מונומנטלית של 736 עמודים) וספר שלישי ב-2002 ''הביוגרפיה של שלמה המלך ותקופתו (''רק'' 630 עמודים), ספר שהוא ככל הנראה הגדול השלם והמקיף ביותר שנכתב אי פעם על תקופתו ואישיות של שלמה.
מכל בחינה, ספרים אלה הם יחידים במינם ומן הסתם יישארו במשך שנים רבות ''המילה האחרונה'' בנושאים שלהם. קשה למצוא מקבילה ליצירות מונומנטליות ומסכמות אלה בשפה העברית או בשפות אחרות. ניתן אולי לחשוב על הספר בשלושה כרכים של אפרים צורף על ''יוסף המשנה למלך מצרים'', שהוא מקביל בדרך הטיפול של המחבר ביוסף בן יעקב ובתקופתו המשוערת, אבל על מעט מאוד ספרים אחרים. במידה רבה אלה הן עבודות סיכום, של כל מה שנצבר הן במחקר האקדמאי בעברית (אבל פחות בשפות אחרות) והן בדיונים בחברה לחקר התנ''ך על דמויות אלה ותקופתן וגם פרקים מיוחדים ומעניינים על הדרך שבה נראו בעיני דורות מאוחרים וביצירות הספרות והאמנות שלהם. כל זה כתוב באהבה רבה לנושא, שאותה מצליח המחבר להעביר גם לקוראים המרותקים לטקסט הרבה יותר מאקדמאים מומחים, שלרוב מרצים על הנושא שלהם בצורה יבשה, המעניינת רק חוקרי מקרא אחרים ויודעי ח''ן. ומה שלא פחות חשוב, גם בצורה בהירה ביותר שהופכת את הספרים לאידיאליים עבור תלמידים בבתי ספר. הבהירות אינה רק בתוכן הדברים אלא גם בצורתם. המחבר עשה כמיטב יכולתו כדי להקל על הקורא והטקס מלא בראשי פרקים מודגשים, באיורים (שחבל שלא צוין מקורם) ובאינדקס רחב ומפורט ביותר.
בספרו הקודם על שלמה המלך, עוסק קפלינסקי בפירוט רב בהיסטוריה של תקופת שלמה (ושל תקופת דוד) כפי שהיא מוכרת לנו מהמקרא ומרחיב מעבר לכך על חיי היום יום בימי שלמה, נותן סקירות מפורטות ביותר על הצבא של שלמה על מדיניות החוץ והמנהל שלו, על בית המקדש ועל ספרות החכמה שמיוחסת לו. מבין השיטין בולטת הערצה – ואף ניתן לאמר אהבה – לדמותו של המלך הקדום. קפלינסקי שם דגש על האלמנטים האקזוטיים ואף הרומנטיים במלכות שלמה, כמו ביקורה של מלכת שבא וארץ אופיר, והוא מצליח להעביר אל הקורא את העניין העצום שהיה קיים בדמותו של שלמה, שהפכה אותו לאורך אלפי שנים לדמות אהובה של בני עמים שונים מאתיופיה (שם הוא נחשב לאבי השושלת המלכותית ביחד עם מלכת שבא) וערב ועד אנגליה (בה הוא נחשב למייסד ארגון ''הבונים החופשיים''). וכך הוא עושה גם בספרו הנוכחי על אברהם שבו הוא עוסק בשאלה מתי בדיוק חי אברהם (לדעתו בשנים שבין 2000 ל-1900 לפנה''ס) ובשאלות נוספות כמו ''האם היתה לאברהם אוריינטציה גיאוגרפית'' (לדעתו כן). הוא מסכם כל פרט הקשור לחיי אברהם המופיע במקרא, וזאת בצורה ברורה ונעימה לעין. אמנם ניתוח מדעי של ממש אין כאן אבל זאת גם לא המטרה, שהיא לעניין את הקורא בדמות המקראית ובעולמה כפי שהוא משתקף מהסיפור המקראי.
| א.א.: | מר קפלינסקי, מה הסיבה שכתבת את הספרים האלה? |
| קפלינסקי: | כל האחים של סבי בפולין היו רבנים שכתבו ספרים גדולים ורק סבי היה סוחר ולא כתב. אני, כל חיי הייתי עורך דין, אבל לבסוף נכנס בי חיידק הכתיבה, כנראה מגנים של כתיבה שירשתי מאותם רבנים בפולין, אלא שאני, בניגוד להם, עוסק בתנ''ך. |
| א.א.: | מהספרים נראה שאתה השקעת מאמץ רב במחקר. |
| קפלינסקי: | הספר הראשון על חזקיהו היה קל יחסית למחקר וכתיבה, אבל הספרים על ירמיהו ושלמה דרשו הרבה מאמץ ומחקר. אלה ספרים עצומים בכמות העמודים בהם. הספר על אברהם הוא כבר קצר יותר, גם בגלל שמפאת הגיל כבר אינני יכול להשקיע את אותו מאמץ עצום שהשקעתי בספרים הקודמים. |
| א.א.: | ולמה בחרת דווקא בדמויות האלה – חזקיהו, ירמיהו, שלמה ואברהם? |
| קפלינסקי: | התשובה פשוטה. אני אוהב את כולם. הם אנשים חיים בשבילי, אבל יותר מכולם – אני אוהב את אברהם, שניתן לאמר שאני מאוהב בו ממש. |
סביר להניח שתחושת האהבה, ההנאה הזאת מהאקזוטיות והקסם שבתקופות התנכיות הרחוקות היא שמשכה אנשים כה רבים אל העיסוק בתנ''ך ואל החברה לחקר התנ''ך (דבר שאין להעלותו על הדעת בימינו, כאשר התנ''ך נראה בעיני רבים כדבר ''עבש'' ומשעמם וגרוע מכל, דתי) ובכך קפלינסקי הוא המבטא המושלם של יחס האהבה לתנ''ך שכמעט בלתי אפשרי למצוא אותו אצל חוקרים אקדמאים. אמנם, סביר להניח שחוקרי התנ''ך יתייחסו בחשדנות מסוימת לספר זה. יש בין החדשנים ביניהם המטילים ספק בעצם קיומו של שלמה ובכל אופן בגדולתו, כפי שהיא מתוארת במקרא, שאותה הם מייחסים בעיקר לכתיבתם של סופרים מאוחרים. הם יתלוננו שהמחבר מתעלם מהמחקרים הארכיאולוגיים החדשים ביותר בתחום, שלא הצליחו למצוא עדויות לקיומו של אברהם, כמו גם על הדמויות האחרות שבהם עסק קפלינסקי כמו שלמה וכו'. ניתן גם להעיר על כך שבתמונות של יצירות אמנות שבספר לא מצוינים שמות האמנים ולא ניתן להם קרדיט. אך לדעתי אין זה פוגם בקסמו של הספר, המצליח להעביר את הדמות של אברהם כפי שנראתה בעיני בני דורות רבים, שהפך לאחת הדמויות ההיסטוריות המפורסמות ביותר של כל הזמנים.
ברוך קפלינסקי עוסק בימים אלה בהשלמת ספר חמישי בסדרה המונומנטלית שלו והפעם על חייו ותקופתו של שאול המלך. אנו מחכים לכרך זה בעניין רב.
את הספרים אפשר להשיג בטלפונים: 03-5614737, 03-6059639.
סיכום ימי אברהם
