|
|
|
על כלבים ואנשים
זאב בן-יוסף
בעיקרון אני אוהב כל מה שנברא.
בצלם או שלא בצלם.
אדם נברא בצלם, ולא כל אחד מודע לזה
ולכן גם לא כל אחד מתנהג בהתאם.
בעלי חיים לא נבראו בצלם,
לכן כנראה אין להם יומרות.
זו אולי הסיבה שאני אוהב בעלי חיים יותר מבני אדם,
כי בני אדם לא תמיד בני אדם
ומתנהגים כמו חיות כאילו
אבל למעשה הרבה יותר גרוע.
ככה שלפעמים נדמה
כאילו החיות מתנהגות יותר כמו בני אדם
ולהיפך,
מה שאולי מאד מבלבל
אבל מסביר לי למה אני אוהב כל כך בעלי חיים.
ומכל החיות אני אוהב הכי הרבה
כלבים.
הכלב המקסים הזה
גם חכם, גם אוהב, גם נוח,
גם מביא תועלת כשהוא שומר עלי,
מוכן להקריב את חייו למעני.
אני יכול לשחק שעות עם כלבים.
הם יכולים לשחק שעות איתי.
גם אני גם הם נהנים שיגעון.
אין לי שום הבדל איזה כלב, גזעי או לא גזעי.
הכל הולך.
אין אפלייה או גזענות אצלי,
גם לא כשמדובר בכלבים.
אלא מאי,
אני מכיר היטב טבעם של כלבים.
ואני יודע שיש כאלה שצריך להיזהר מהם.
ואני נזהר.
בעיקר מכאלה שכבר שפכו דם,
ועוד יותר כאלה שגרמו למוות.
אמסטף ורוטוויילר, למשל.
את אלה אני מציע לסגור מאחורי גדר ובריח.
אפילו מאחורי חומה, אם צריך.
גם אם הם, הכלבים, סובלים מההסגר
והמחסומים האלה
ולמרות שזהו מעשה לא מוסרי
שאיננו תואם אף אמנה בינלאומית
או את עקרונות צער בעלי חיים.
עם כל אהבתי לכלבים,
אני מוכן לגרום להם סבל
ובלבד להציל נפש אדם ממוות.
פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה
ערכי מוסר הם עניין של עדיפויות
בג'ונגל חיות המחמד.
|
|
|
|
על כלבים ואנשים
