איך נמנעים ממלחמת היהודים ביהודים?
או - האם נוכל לגבש את גבולות ההסכמה?

נניח לרגע שאנו בדרך, או אולי כבר בתוככי, מלחמת אזרחים. כרגע העימותים עדיין הם ''קצת כאילו'', הם על הגל הקל. כוחות הביטחון מורידים מאחז על גיבעות השומרון, ומאפשרים מיד לאותם מפונים לחזור ולהקימו מחדש, מן הסתם עם קרוונים במימון מלא של המדינה. מבטיחים ומודיעים שמפסיקים בניה אבל לא ממש עושים את זה. ככה כאילו, כמו שאומרים היום. אבל יש אפשרות, אולי קצת הזויה, כזו שעדיין לא חזינו כמוה, שפתאום תתלקח האש, והמדורה תהייה לשריפה גדולה. איך? כל אחד כיד דימיונו הטובה עליו.

דברים דומים כבר קרו גם אצלנו וגם אצל אחרים. כולנו זוכרים את האמירה ש''ביגלל שינאת חינם נפלה ירושלים'' בזמן המרד הגדול ברומאים. בעמים רבים פרצו מלחמות קשות על רקע כלכלי, דתי, אידאולוגי - מה שתרצו. המהפכה הרוסית ומלחמת הלבנים באדומים, מלחמת האזרחים באמריקה, מלחמת האזרחים בספרד - ואלה רק דוגמאות מארצות הנחשבות תרבותיות.

ומאחר ובחיים דווקא הסיכונים הגדולים קיימים במאורעות שהסיכוי שהם יקרו הוא קטן, כדאי לכל מי שאיכפת לו מעתיד העם הזה, ואני מאמין שכולנו, שמאל וימין כאלה, לעצור ולשאול:

האמנם ניתן למנוע מלחמת אחים?

האמנם?

איך?

אינני יודע אם להיסטוריונים יש תשובות. האמנם נחקרו מקרים של ''כמעט'' מלחמת אזרחים? מדוע למשל העימות בין המעמדות ברוסיה הסתיים במלחמה (אדומים נגד לבנים) ואילו באירופה המערבית וארה''ב אותו עימות נמנע? מדוע אצלנו תמיד (תמיד!) כל ויכוח אצל אשכנזים ניגמר במחלוקת הרת גורל, בפילוגים ושנאות נצח, ואילו אצל הספרדים הפשרה היא העניין?

איך? על ידי שיחות. רצוי פנים אל פנים אך אפשר גם בהתכתבות. מי - כולם. גם פוליטיקאים, גם סתם אזרחים, מהשמאל ומהימין, שרואים את העימות הקרב, ולא רוצים בו. למשל, בואו נתחיל בהקמת פורום אינטרנט שנושאו יהיה: איך להימנע ממלחמת היהודים ביהודים?

בואו נקים את התנועה למניעת מלחמת האזרחים. במקום שלש אימהות וארבע אבות ושנית מצדה לא תיפול ועוד, תקום לה תנועת מחפשי הפשרות. תנועת הפשרנים. תנועת כל אלה שאינם יודעים הכל, שאין להם תשובה בוטה ומהירה לכל מצב, שהספק הוא מידתם העיקרית, שמעדיפים ''לחיות בעד ארצנו'' ולא למות עליה, וקיום המדינה כמדינה יהודית בארץ ישראל, כמדינה שמושכת אליה יהודים בגלל איכויותיה ולא דוחה בגלל מלחמותיה, הוא בעיניהם העיקר שסביבו אפשר להתאחד.

מטבע הדברים, מאחר שהמלחמה שאנו עומדים לפיתחה, היא מלחמת ארץ ישראל במדינת ישראל, או אם תירצו, ישראל ויהודה, בואו ננסה לחפש את גבולות ההסכמה. במקום לדון מה אנו מוכנים לוותר לערבים, והאם המחיר כדאי, ובכלל מה הערבים באמת רוצים, נדון, בהנחה שאין יותר ארץ ישראל שלמה (נדמה לי שיש לא מעט אנשים בימין שמבינים זאת, גם אם בכאב לב), בשאלה מה אנחנו רוצים? מה הם הגבולות הגיאוגרפיים הטובים לנו ביותר? השטחים שעליהם נסכים להתעקש, וגם על אלה שניתן לוותר. בואו נחפש מה טוב לנו, כולנו, שנוכל להסכים עליו, במקום לתת לערבים שסביבנו, ולאומות העולם, לתת את השובה במקומנו, ובשעה שלא תהיה נוחה לנו.

ומאחר שאין לי הרבה תשובות, אהיה הפותח, בתיקווה שיבואו אחרים, הדואגים כמוני, וינסו גם הם לחפש את הפשרות בינינו. לא עוד להאשים את ערפאת, את הערבים, את האנטישנמים ואת הצד השני שבעמנו. במקום לחפש מי צודק, נחפש איך ממשיכים – ביחד, ועל מה אנו מסכימים. ואיך מגבשים הסכמות?
בואו נחפש את המכנה המשותף.
מי מתנדב?

---