הילארי קלינטון לנשיאות!

(הופיע בגרסה שונה בעיתון ''גלובס'')

הילארי וביל קלינטון מטיילים במכוניתם ועוצרים למלא דלק. כשהם ממלאים דלק הילארי לפתע שמה לב שהעובד בתחנה היה חבר שלה לפני שנים רבות. היא יוצאת להגיד לו שלום, הם מתחבקים ומשוחחים על ימים עברו. אחרי שהיא חוזרת לרכב והם נוסעים לדרכם ביל אומר להילארי: נו, את לא מודה למזלך שהתחתנת איתי ולא איתו, תארי לך שהיית היום אשת עובד תחנת דלק!
הילארי מסתכלת על ביל כעל ילד קטן ותמים ואומרת לו ''אם הייתי מתחתנת איתו הוא היה היום נשיא ארצות הברית''.

בדיחה אמריקנית ידועה

מי זוכר מי זאת בטי פורד? או רוזאלין קרטר? לאורה בוש אולי? חלק מן הקוראים לא יזכרו שהיו אלה נשות נשיאי ארה''ב בתקופות שונות והאחרונה שבהן היא אישתו של נשיא ארה''ב הנוכחי. אבל להגיד ''הילארי קלינטון'' זה מספיק, אנחנו יודעים היטב.

בימים אלה יצא לאור בעברית הספר ''לחיות את ההיסטוריה'' (הוצאת אור עם, 2004), ספר הזיכרונות של הילארי קלינטון, אישתו של נשיא ארה''ב לשעבר, ביל קלינטון. בספר הענק, בן הלמעלה מ-‏500 (!) העמודים, מתארת הילארי את חייה בפרטי פרטים ובראש ובראשונה את תקופת נשיאותו השערורייתית של בעלה ביל במשך תקופה של 8 שנים. תקופה שבמהלכה נמצאה הילארי באור הזרקורים לא פחות מבעלה וחטפה התקפות מרושעות לא פחות (ואולי הרבה יותר) ממנו. ספרה הכבד של קלינטון הפך לבדיחה אצל מנחי טוק שואוז בארה''ב שהצהירו ש''הספר כל כך כבד עד שביל יכול לצאת איתו''. אבל מצד שני בספר יש עניין עצום למי שמתעניין לדעת על הקריירה ועל דיעותיה של הילארי קלינטון.

יתכן שזאת קלישאה, אבל המשפט שסיכם בצורה בטובה ביותר את הפילוסופיה הפוליטית שלי היה ''תמיד מדובר בעתיד'', על מה שיש לעשות כדי שאמריקה תהיה בטוחה, חכמה, עשירה, חזקה וטובה יותר, ועל האופן שבו האמריקאים יכולים להיערך כדי להתחרות ולשתף פעולה בקהילה הכלל עולמית.

''לחיות את ההיסטוריה'', ע' 501

מי שמחפש בספר פרטים אקזוטיים ''רכילותיים'' על שערוריות המין של הבעל ובראש ובראשונה אותה פרשה זכורה מכל מתקופת נשיאותו של קלינטון, פרשת המאהבת של הנשיא, מוניקה לוינסקי, שבגלל הקשר עימה כמעט שאיבד את נשיאותו במשפט הדחה דרמטי, עלול להתאכזב. פרשיה זאת, שתפסה מקום כה חשוב בתקשורת העולמית בסוף שנות התשעים, תופסת מקום קצר עד להדהים, רק כמה עמודים בספר הענק. הילארי מעדיפה להתרכז בספרה בתיאור האירועים הפוליטיים שבהם היו בעלה וגם היא מעורבים, ובתיאור החזון שהינחה אותה ואת בעלה לאורך דרכם המשותפת. ואכן, התמונה שיוצאת מהספר היא לא של גבר בעל חזון ואישתו המעריצה מאחוריו, אלא של זוג שהוא צוות לאורך כל הדרך. בכך הילארי קלינטון שונה מכל אשת נשיא שהיתה אי פעם בארה''ב בעבר. אין ספק שכל התנהגותה ותפקודה הם שונים מאוד מאלה של נשות נשיאים ידועות אחרות כמו ז'קלין קנדי (שבעלה, ג'ון קנדי, הוא ששימש כמודל הנערץ על בעלה של הילארי הן בתחומי הפוליטיקה והן בתחום רדיפת הנשים) וננסי ריגן, שאם כי הייתה לה השפעה גדולה מאוד על בעלה, הרי הקפידה מאד להישאר תמיד מאחורי הקלעים. שתי נשות הנשיאים לבית בוש, לשם השוואה, בכלל לא עלו לשלב הגמר של המשפיעות ולא התבלטו במכוון, אם כי אשתו של בוש הנוכחי, ספרנית ומורה במקצועה, היא על פי הדיווחים אישה מוכשרת ביותר.

הילארי מודעת היטב למיוחדותה. היא מקפידה להדגיש בספר את הקירבה הנשית שהיא חשה עם אשת נשיא ידועה אחרת, אלינור רוזולט. ספר הזיכרונות שלה הוא בהחלט שונה מאוד מזה של ננסי ריגן (שתורגם ביחד עם זה של בעלה לעברית). בניגוד לספר הזיכרונות של כל אשת נשיא קודמת (והן כולן, מאז בטי פורד, פירסמו ספרי זכרונות) שתמיד עסקו רק בפן האישי של חייהן כנשות נשיאים והקפידו להשאיר את הפוליטיקה ורעיונות אידיאולוגיים משלהן מחוץ לתחום.

גם הילארי עושה זאת ומספרת על תולדות חייה מימי ילדותה המאושרים ונערותה (בנערותה היא שאפה, בין השאר, להצטרף לתוכנית החלל של נאס''א, אם כי למרבית הצער לא יצא דבר משאיפות אלה גם מאחר שכאשר בדקה את העניין בגיל 14 עדיין לא קיבלו נשים לתוכנית החלל, מדיניות שהשתנתה מאז), את סיפור פגישתה הראשונה עם ביל ואת חייהם המאושרים ביחד. על המאהבות השונות של הבעל, שהיא (על פי עדויות שונות של מקורבים) ידעה עליהן יותר מפרט אחד או שניים, היא מעדיפה לעבור בשתיקה.

אין דבר החשוב לעתידנו יותר מרווחתם של ילדים,כי הלא ילדים חיים בליבנו –לא רק כיצורים פגיעים הזקוקים לאהבה ולטיפול, כי אם בעיקר כאבן פינה מוסרית בתוך כל המורכבות והניגודים של החיים המודרניים. ממש כמו כפר שצריך לגדל ילד, כך גם ילדים צריכים לגדל את הכפר כדי שיתפתח לכל מה שעליו להיות. הכפר שאנו בונים, כאשר אנו חושבים עליהם יהי המקום טוב יותר עבור כולנו.

נדרש הכפר כולו, ע' 280

בתוספת לסיפור חייה האישי הילארי דנה שם בפירוט גם ברעיונותיה הפוליטיים, נושא שהיה הס מלהזכיר לגבי נשות נשיאים קודמות, שלא היו אמורות כלל לעסוק בנושאים גבריים מעין אלה. היא דנה בפירוט בתוכניותיה השונות בנושאי בריאות וחינוך ילדים, נושאים שמעסיקים אותה מאוד, ולהם הקדישה ספר שלם בנושא ''נדרש הכפר כולו'' (שאף הוא תורגם לעברית בהוצאת אור עם), שבו תיארה את רעיונותיה כיצד להפוך את החברה לקהילה המאפשרת לילדים לגדול ביתר רווחה ויתר קשב לצרכיהם האמיתיים. מתנגדי בעלה תקפו את הספר וטענו שהילארי מסיתה שם את הילדים לתבוע לדין את הוריהם.

כך או כך, אין ספק שהיא אשת הנשיא היחידה עד כה שתרמה ישירות לא רק לעיצוב הנשיאות של בעלה אלא לעיצוב האידיאולוגיה והמדיניות שלו, וזה מה שהפך אותה לשנואה אף יותר מבעלה.
נראה שיש הרבה בטענות אלה. ביל קלינטון עצמו כתב בספר שלו שבו תיאר את רעיונותיו לגבי עתיד האומה האמריקנית ''בין תקווה להיסטוריה: כיצד תתמודד אמריקה עם האתגרים של המאה ה-‏21'' (שגם הוא תורגם לעברית בהוצאת ''סער'') כי ''בשנה שעברה כתבה אישתי הילארי ספר על ילדים, שאת שמו שאלה מאימרה אפריקנית עתיקה האומרת ש''כדי לגדל ילד דרוש כפר'' בסיימי את הספר הזה עולה בדעתי שבעצם הוא דן במה שדרוש כדי לבנות כפר. יש ביכולתנו לבנות את הכפר הזה. אנו יכולים להכניע את כוחות הפירוד והציניות ולצקת חיוניות מחודשת בקהילה הלאומית שלנו...'' הדברים נשמעים קלישאיים מאוד, אבל בלתי אפשרי היה למצוא עד כה נשיא או פוליטיקאי אמריקני שהודה באיזו תרומה של אישתו לרעיונותיו.

מכל מנהיגי העולם שנפגשתי עימם פנים אל פנים, רק שניים התנהגו באופן שהטריד אותי אישית: רוברט מוגאבה מזימבאבווה, שצחקק בלא הרף ובצורה בלתי הולמת בשעה שרעייתו ניהלה אתי שיחה ומנהיג סלובאקיה מאייר... מתאגרף לשעבר... סיפרתי לו כי התרשמתי לטובה מהארגונים הלא ממשלתיים שפגשתי..ומעבודתם החשובה. הוא רכן לעברי ובנעימה זדונית, קופץ ופותח לסירוגין את אגרופיו, דיבר גבוהה גבוהה על צביעותם של ארגונים אלה ועל הבוגדנות שלהם כלפי המדינה. בסוף פגישתנו ישבתי קפואה, דחוקה לפינת הספה,חוששת מגישתו המפחידה והזעם שבקושי הצליח לכבוש...

לחיות את ההיסטוריה, ע' 348

הילארי מתארת בספר את גדולי העולם שבהם פגשו היא ובעלה, כך היא מתארת בכבוד רב את יצחק רבין ולעומת זאת מטילה את האחריות להתמוטטות מאמצי השלום של בעלה על יאסר ערפאת. היא גם אינה חוסכת מילים ממנהיגים שעוררו מסיבות שונות את סלידתה, כמו מנהיג סלובקיה. גם הסינים חוטפים את שבט ביקורתה והתוצאה: כאשר תורגם לאחרונה הספר לסינית, ההוצאה הסינית צנזרה את כל הקטעים הביקורתיים על סין בספר, דבר שהרגיז מאוד את הילארי קלינטון והיא דרשה שההוצאה הסינית תיגנז. הספר, בכל אופן, הפך לבסט סלר ענק בסין.

אני סבורה שהיתה ושנותרה רשת המחברת בין קבוצות ובין יחידים שרוצים להחזיר את המצב לקדמותו ולחבל ברבים מההישגים שנחלנו בארצות הברית, החל בזכויות האזרח וזכויות הנשים, וכלה בחוקים להגנת הצרכן ולהגנת איכות הסביבה, והם משתמשים בכל הכלים שברשותם, כסף, כוח השפעה מצעי תקשורת ופוליטיקה –כדי להשיג את מבוקשם. בשנים האחרונות הם שלטו גם בפוליטיקה של הרס עצמי.. מוסתים בידי קיצונים שנלחמו עשרות שנים בפוליטיקאים וברעיונות פרוגרסיביים,הם זוכים למימון של חברות, מוסדות ואנשים פרטיים....מעטים בלבד מהעובדים בכלי התקשורת החלו לחפשם.

לחיות את ההיסטוריה ע' 348

נושא שלו מקדישה הילארי עמודים רבים מאוד הם פעולות החקירה הבילתי פוסקות של התובע המיוחד סטאר כנגדה וכנגד בעלה שהיגיעו לשיאן בפרשיית לוינסקי.הילארי מתארת אותן כ''קנוניה'' שלה היו שותפים גופים שונים שהיו נחושים בדעתם להרוס אותה ואת בעלה.
הספר מסתיים בתיאור המהלך יוצא הדופן בתולדות ארה''ב, כאשר הילארי רצה לסנאט בעוד בעלה עדיין מכהן כנשיא, וזכתה במושב כסנטורית של מדינת ניו יורק. מה שמוודא שהיא תישאר קוץ בבשרם של חוגי הימין הקיצוני בארה''ב וככל הנראה מועמדת אפשרת לתפקיד של נשיאת ארה''ב בעוד כמה שנים. היא הצהירה שאין לה כוונה לרוץ לתפקיד זה בנשים 2004 ו-‏2008 אבל לא אמרה דבר על השנים שלאחר מכן.

אבל כתוצאה מתפקידה החדש, האהדה כלפיה מצד אחד והשנאה מצד שני הם גדולים כיום יותר מאי פעם. באינטרנט יש אתרי שנאה שמטרתם להילחם באפשרות (הסבירה לדעת בעליהם) שהיא תתמנה לנשיאה או סגנית נשיאה, ושקוראים לה ''מכשפה סקסואלית של ארגון האילומניטי'' (ארגון קונספירטיבי שעומד מאחורי הפנטסיות של קבוצות גזעניות שונות). בניגוד לשאר נשיאות הנשיאים בעבר (ובניגוד לבעלה) הילארי קלינטון לא תיהפך ל''מי שהיתה'' בעתיד הקרוב, נהפוך הוא.

שרון לוי, מרצה בחוג להיסטוריה כללית ובחטיבה ללימודי האישה באוניברסיטת חיפה, בדקה במחקר איך תפקיד הרעיה התפתח במערב מאז המאה ה-‏18 על כל רעיות הנשיאים בארה''ב, ובראש ובראשונה חקרה את הקריירה של הילארי קלינטון. להלן ראיון איתה בנושא:











האם תיתכן הילארי קלינטון בישראל? היו כאן כמה פוליטיקאיות אידיאולוגיות בולטות. גולדה מאיר שאף הגיעה לדרגת ראש ממשלה, שולמית אלוני אידיאולוגית החברה הליברלית אזרחית, יעל דיין, יולי תמיר. ובליכוד בולטת לימור לבנת שרת החינוך. אולם, נכון, הן מעטות ביותר.

עינת וילף סופרת ופוליטיקאית בולטת במפלגת העבודה חושבת שהדבר יתכן.





אז מי יודע יתכן שכבר בעשור הבא תקום הילארי קלינטון ישראלית שתוכל להתוות דרך חדשה למדינה או אף להנהיג אותה.

קישורים:

האתר של הילארי קלינטון הביוגרפיה הרישמית של הילארי - אתר הסנאט עוד ביוגרפיה רשמית - אתר הבית הלבן האתר הלא רשמי על הילארי חדשות על הילארי אוריאלה בן צבי על הילארי קמיליה פגאליה על הילארי כמלכת הדראג הראשונה קריקטורות על הילארי פסיכוביוגרפיה של הילארי צנזורה של הספר בסין - וושינגטון פוסט צנזורה של הספר בסין - BBC הילארי דומיננטית במפלגה הדמוקרטית תגובות נשיות על הספר של הילארי - מאת בטסי רוטשטיין דעותיה של הילארי החברים של הילארי ספרים על הילארי קריאת כף ידה של הילארי הילארי קלינטון מכשפה של האילומניטי? הילארי קלינטון מכשפה סקסואלית?