''האם חדלת מהנוהג לא לומר אמת''? שאל בשעתו בן גוריון את אריאל שרון. התשובה מאז ועד היום, היא, האיש לא חדל. או שהוא מרמה את חבריו לליכוד, או שהוא מרמה את אזרחי ישראל ואת נשיא ארה''ב בהצגת אותה תכנית הקרויה ''התנתקות'', שאם היה מתכוון ברצינות, לא היה איש בעל נסיון פוליטי כשלו נענה לאותו יצור מוזר ולא מוכר בדמוקרטיה השבירה הישראלית - ''משאל מתפקדי הליכוד''. העובדה שהסכים להתמלכד, מחזקת את ההנחה ששרון לא התכוון מלכתחילה למעשה רציני אלא להצגה וירטואלית בלבד.
ממשלת ישראל והמפלגות המיוצגות בה הינן סרבניות שלום. זה לא חדש עבורי, אבל יתכן שתוצאות המשאל לפיהן יש להשאיר את ההתנחלויות על כנן ולהמשיך במשטר הכיבוש והאפרטהייד ברצועת עזה, יפקחו כמה עיניים נוספות בארץ ובחו''ל שיבינו כי בכל מה שקשור במהלכים לקראת שלום, שרון וממשלתו הם באר חרבה. זו לפי שעה תרומתו החשובה של המשאל.
''פעלו לפי הנהלים''
במקומון התל-אביבי ''העיר'' (רשת שוקן) פורסמה רשימתו של אסף לוי בנושא ריסוקו ופציעתו הקשה של במאי הקולנוע דוד בן שטרית על ידי מאבטחי משרד הביטחון, כאשר היה בדרכו לפגישה עם דוברת צבא הכיבוש הגברת הגנרלית רות ירון. הרשימה מחייבת לדידי תגובה תלת שלבית.
- ''הם פעלו בהתאם להוראות והנהלים'' כך הגיב משרד הביטחון על האלימות והברוטליות של המאבטחים. משפט זה הפך בישראל כבר למנטרה מנצחת. אם פעלת לפי הנהלים, משמע היית בסדר. וזה מזכיר לי את משפטי נירנברג בסוף מלחמת העולם השניה, בה הועמדו לדין גם שופטי גרמניה הנאצית. ''שפטנו לפי החוקים וההוראות'' הצדיקו השופטים את פסקי דינם הקשים. נכון, אמרו להם שופטי בעלות הברית, אבל אסור היה לכם לשפוט לפי חוקים והוראות אלה, כי הם היו בלתי חוקיים בעליל. מחבר הכתבה לא מאתגר את מערכת הביטחון הישראלית באמירה דומה: אם ההוראות והנהלים של משרד הביטחון מאפשרים פציעתו הקשה של אזרח חף מפשע עד שקיימת סכנה כי יישאר נכה כל חייו, אולי הנהלים וההוראות האלה הם בלתי חוקיים בעליל ויש לשנותם? על הרעיון הגאוני הזה לא שמענו בכתבה.
- דוד בן שטרית מעלה את הסברה כי האלימות שהופעלה כלפיו נבעה מחזותו המזרחית שדומה לחזות ערבית, וזה איפשר את שיחרור כל המעצורים. ''לא יתכן'' אומר דובר משרד הביטחון.''הרי האיש שטיפל בבן שטרית היה אתיופי''. אהה, שוב נימוק שאמור להכות את המתנגד בנוקאוט. ישראלים רבים, בוודאי השטחיים שאינם מתלבטים יתר על המידה, יקנו את התשובה הגזענית הזו. במציאות הישראלית זהו נימוק הלקוח מבית המדרש של משטרים קולוניאליים. האתיופים בישראל הם הקבוצה היהודית המופלה והדפוקה ביותר. יחד עם זאת נתן המימסד השלטוני לאתיופים רבים פורקן לתיסכולם. קוראים לפורקן הזה ערבים או פלסטינים. עליהם מותר לפרוק את כל הזעם. לא במקרה יש אתיופים רבים במשמר הגבול וביחידות אחרות שם ניתן להפעיל אלימות ואכזריות ברשות ובסמכות נגד הקבוצה שהיא עוד יותר דפוקה מהאתיופים: ערבים בכלל ופלסטינים בשטחים הכבושים בפרט. מרגע שבן שטרית זוהה על תקן של ערבי, הוסרו המגבלות, ''פעלו לפי הנהלים'' וכיסחו לו את הצורה. בדרום אפריקה היתה שיטה זו מפותחת במיוחד. יחידות של שוטרים שחורים תחת פיקוד השלטון הלבן היו ידועות באכזריותן כלפי שחורים אחרים. השחור האתיופי מצא בבן שטרית הפלסטיני את הסדן להוצאת כל הזעם.
- מה עושה בן שטרית בשעת מצוקה, שעה שמכים אותו מכות רצח? הוא צועק ''אני יהודי'', בתקווה כי הדבר יקטע את רצף המכות. אבל זה לא עוזר, כי המכים כבר בטרנס. כאילו אמרו לו: ''חביבי, עלינו לא תעבוד. אנחנו הרי יודעים שבהנחיות שקיבלת מהחמאס נאמר כי בשעת מצוקה תזעק אני יהודי, ובגלל זה נכה אותך כפל כפליים''. וזהו עוד לקח שיש ללמוד. כאשר אתם מוכים על ידי אנשי כוחות הכיבוש או הביטחון, לעולם אל תצעקו ''אני יהודי'' כי זה רק יגביר את הזעם, האיבה, המכות והאכזריות.
המסקנה: תשמרו מרחק מאנשי צבא הכיבוש, גם כאשר הם במתחם הקריה בתל-אביב. אל תקבעו עימם פגישות כי זה יכול להיגמר (במקרה הטוב) בבית חולים, ובמקרה הפחות נעים, בבית הקברות.
להסיר את הכיפה
בצרפת התקבל לא מכבר חוק האוסר חבישת סמלים דתיים במסגרות ממלכתיות, כמו בתי ספר, משרדי ממשלה ועוד.
זהו רעיון שראוי לאמץ אותו בישראל, כמכשיר עזר חשוב נוסף למניעת דירדורה של ישראל למדינה הלכה דתית. כמות הכיפות שהולכות ומשתלטות על מגזרים ממלכתיים ממש מפחידה, בעיקר לאור העובדה שחלק לא קטן מאותם חובשי כיפות הם ראשי כרוב פודמנטליסטים.
אפילו משחק כדורסל אי אפשר לראות בטלוויזיה הממלכתית בלי שאיזה פרשן חבוש כיפה יכניס את אלוהים לתוך העסק.
מדינת ישראל, כדי שתהיה באמת דמוקרטית, חייבת כמובן לחדול מאופייה הקולוניאלי והגזעני, זהו תנאי הכרחי אבל לא מספיק. אחד מסימני ההיכר של מדינה דמוקרטית הוא שמירה קפדנית על חילוניותה. אמונתו הדתית של האדם הוא עניינו האישי ואל למדינה להתערב בכך. לכן חשוב שמי שממלא משרה ציבורית, בין בצבא, בין במשרדי המדינה, בין במוסדות הממומנים על ידי המדינה, לא ישא כל סימן היכר דתי שעה שהוא ממלא את תפקידו, יהיה הוא מאמין יהודי, נוצרי, מוסלמי או אחר.
במדינה חילונית לא יממן השלטון חינוך דתי מכל סוג שהוא ולא יהיו רבנים או כהני דת מכל זרם דתי אחר בעלי מעמד ממלכתי. הנישואים והגירושים יהיו אזרחיים ובתי דין רבניים ושרותי דת אחרים ימומנו על ידי המאמינים. אם המימון לא יוכל לפרנס כל כך הרבה רבנים, סימן שהאמונה כנראה לא כל כך חזקה.
הפרדת הדת מהמדינה היא אחת הערובות שלא נימצא עצמנו ברבות הימים הולכים ונשאבים לעבר תהום של חברה חשוכה ששולטים בה מקובלים חסרי השכלה שמחלקים תמורת תשלום ברכות שאין להן כל ערך.
האם מכבי תל-אביב היא אלופת אירופה?
על פי שאגות קהל אוהדי מכבי תל-אביב אפשר היה לחשוב כי הקבוצה הישראלית זכתה באליפות ארופה. ולא היא. הקבוצה שזכתה באליפות היא ניבחרת של שחקנים אמריקנים שתמורת שכר של מיליוני דולרים הסכימו לשאת את שמה של מכבי תל-אביב. מחר, תמורת שכר מעט גבוה יותר יתנו אותם שרותים לקבוצה מארץ אחרת. העובדה שהמאמן הגזעני של תל-אביב גייס גם את הקב''ה למשחק בוודאי שיעשעה את השחקנים, שהרי הם יודעים שהאלוהים האמיתי שלהם הוא הדולר, ובלי השכר המרקיע שחקים שום אלוהים לא היה עוזר. הניצחון הזה כלל לא ריגש אותי.
הרבה יותר התרגשתי מהישגי הספורטאים הנכים באולימפיאדת הנכים. כאן מדובר בעבודה ישראלית למהדרין. ישראל היא מהיצרניות המובילות של נכים שהוא תנאי מוקדם ליצירת הספורטאים הנכים. בעניין זה ניכר שיש בישראל חשיבה לטווח ארוך, שהרי בכדי לשמור על המעמד המוביל של ישראל בתחום ספורט הנכים צריך לייצר כל הזמן דור חדש של נכים שימלאו את השורות של הנכים המבוגרים שיוצאים ממעגל הספורט התחרותי. ממשלת ישראל לא שוקטת על שמריה וכל הזמן ממציאה ו/או יוזמת מלחמות חדשות שלא רק ממלאות את שורות הקברים אלא גם יוצרות דור חדש צעיר וטרי של נכים. הראייה להצלחות ישראל בתחום זה היא שרשרת של מדליות ושיאי עולם בספורט הנכים שלא נקטעת והולכת עימנו מאולימפיאדת נכים אחת לשנייה.
הרבה יותר מרגש מניצחון של לגיון הזרים של מכבי תל-אביב שלא לחמו באף אחת ממלחמות ישראל.
באו ללמד דמוקרטיה בנוסח צבא ארה''ב
התמונות שפורסמו בתקשורת הבינלאומית המציגות התעללויות קשות של חיילי הפלישה האמריקנים והבריטים בעצירים עיראקים, סותמות את הגולל, אצל מי שהיה עוד ספק, על היומרה של הפולשים ''להביא דמוקרטיה לעיראק''. למרבה האירוניה בוצעו העינויים באותו בית כלא בו עינה קודם לכן הרודן סדאם חוסיין את מתנגדיו בשיטות דומות.
ככה זה מאז ימי ג'ינג'יס חאן. כיבוש כרוך בדיכוי ודיכוי כרוך במעשי אכזריות, בעינויים ברצח ובהרג. אנחנו מכירים את זה היטב ממציאות הכיבוש הישראלי. אין כמעט סוג של עינוי שחיילי הכיבוש וחוקרי השב''כ הישראלים לא הפעילו על פלסטינים, כולל חוטי חשמל, מעשי סדום ורצח. עתה, עם פרסום התמונות מעיראק, אפשר לומר כי האמריקנים והבריטים לא מפגרים אחרי עמיתיהם הישראלים. החידוש של האמריקנים הוא אוליי בכך שהתמונות שפורסמו מתעדות גם חיילות שמשתתפות באורגיית העינויים, מצטלמות ומחייכות. אמנם גם בישראל משתתפות חיילות באורגיית הכיבוש, ההתעללות והעינויים, אבל טרם ראינו את אלה מונצחים בתמונות למזכרת. בוודאי גם זה עוד יבוא, שהרי יש בישראל רעב מתמיד לחקות כל תעלול אמריקני.
המתנתקים בע''מ
