|
|
|
גל אוחובסקי פירסם מאמר בעיתון כנגד עירית לינור, על שזאת תקפה את עיתון ''הארץ'' ודיעותיו השמאלניות לטעמה.
עם כמה מהטענות שלו כנגדה (שהיא רוצה להיחשב מחדש כ''רלבנטית'' לאחר שהפכה לדמות של העבר הרחוק) אני מסכים, אבל היתה טענה אחת שלו שכנגדה שהטרידה אותי. במסגרת ההתקפה על לינור הוא העלה איזה סיפור של עמיתה של לינור לעבודה שהראתה ללינור יצירה ספרותית שכתבה, וזאת שלחה אותה לכל הרוחות.
בסדר, אז לינור היא לא היצור האנושי הנחמד ביותר עלי אדמות, אבל מה לכל הרוחות עושה הרכילות המטופשת הזאת במאמר שאמור להיות כתבה פוליטית רצינית? למה העורך לא מחק את זה?
לא הייתי מעיר על כך אילולא שמתי לב מזה זמן רב שהרכלנות האובססיבית הפכה כבר לסימן היכר מאפיין של הברנז'ה שלינור ואוחובסקי שניהם משתייכים אליה, ברנז'ה שאנשיה מראיינים זה את זה באובססיביות ומרכלים ותוקפים זה את זה באובססיביות לא פחותה על הדברים המפגרים ביותר.
לרוע המזל לאנשי הברנז'ה האלה יש מעמד חשוב בכלי התיקשורת שלנו, אבל הרכלנות המפגרת הזאת שלהם רק פוגעת בהם ובמעמדם של כלי התקשורת שאליהם הם שייכים.
|
|
|
רכלנות שינקינאית
