...בממד הכלכלי ההישג מרשים: לנגד עינינו ישראל מזנקת כעת ממיתון מדכדך
בנימין נתניהו ... אל צמיחה מואצת של חברה החוזרת להאמין בעצמה ... לאריאל שרון מגיע לא מעט אשראי על הניצחון המסתמן ... הוא שאיפשר לבנימין נתניהו לחולל תפנית כלכלית.
על הצלחתו [של נתניהו] לשקם את המשק הישראלי לא יוכלו לחלוק גם גדולי יריביו.... המציאות טפחה על פניהם: המשק, אפילו לדעת כלכלנים זהירים, ובהסתמך על נתונים של בנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נחלץ מן המיתון. הכלכלה התחילה לצמוח, ...
המשק הישראלי אכן נמצא על מסלול של צמיחה בקצב גובר והולך. אפילו התחזיות של בנק ישראל וקרן המטבע הבינלאומית הן אופטימיות. ברוח דברי ארי שביט נתניהו חולל תפנית. אבל עדין אי אפשר להגיד שהוא שיקם את המשק ויותר מתאים להגיד שהמשק בעצם
נחלץ מן המיתון בעור שיניו.
לכן אני קורא את המילים ורואה את המראות אבל אינני מצטרף לחגיגה – עוד מוקדם מדי.
במאמרים קודמים הדגשתי ששני הגורמים העיקריים להתפתחות הצמיחה היו אישור הערבויות על ידי האמריקאים וחידוש הצמיחה בארה''ב ובאירופה – ארצות בהן תלוי היצוא שלנו. שני הגורמים הללו הם בעצם גורמים חיצוניים ובמהות לא הושפעו ממדיניות האוצר. הגורם השלישי, הפנימי, היה המפנה שחולל שר האוצר בנימין נתניהו (
הסכנות האורבות לצמיחה). למען הגילוי הנאות, עלינו לציין שהיוזמה לבקשת הערבויות נולדה עוד בתקופתו של שר האוצר הקודם ושהתפנית שחולל נתניהו סייעה בהשלמת המשא ומתן בנדון. זאת עדיין המציאות במשק הישראלי.
לא רק בנק ישראל העלה את התחזיות לאחרונה אלא גם קרן המטבע הבינלאומית. הקרן צופה שהצמיחה במשק הישראלי תהיה גבוהה יותר מזו של גוש האירו ונמוכה מן הממוצע של כל המשקים המתקדמים. גם הצמיחה במצרים, סוריה וירדן צפויה להיות יותר מהירה מזו של ישראל. הקרן גם היא מדגישה את הביקושים החיצוניים ואת תוצאות קבלת הערבויות (קיטון פרמיות הסיכון על החוב החיצוני). אבל כמו כלכלנים מקומיים הקרן מתייחסת לשיעור האבטלה הגבוה שאולי יירד אבל צפוי להישאר מעל 10.1% במהלך השנתיים הקרובות (
אופטימיות בדו''ח קרן המטבע).
מה שבאמת מעניין אותנו זה מהות המפנה שחולל נתניהו. לצורך העניין אעשה שימוש בדברי משתתף אלמוני שטען:
''... בכל המלחמות ניצחנו והכרענו (טקטית) את המלחמה בתוך מספר ימים, אך מעולם לא הכרענו (אסטרטגית) ושינינו מגמה מדינית-אזורית בעקבות מלחמה'' (
בננה ספליט). זו לא תהיה טעות לציין שרוב שרי האוצר שכיהנו בעשורים האחרונים לא הציגו תכנית אסטרטגית ארוכת טווח ופעלו על פי גישה טקטית קצרת טווח. על הרקע הזה בולט שר האוצר הנוכחי שמגייס את הטקטיקה לטובת קוו אסטרטגי ברור שהציג בתחילת דרכו במשרד. זוהי המהות העיקרית-החשובה של המפנה: הכנסת ההיבט האסטרטגי ארוך הטווח למהלכים של משרד האוצר.
אבל המשק עדין לא שוקם - החלפת הדיסקט עוד לא הושלמה. נתניהו סובב את הגה הספינה (המשק) כך שהיא תוכל לנוע לכיוון חדש. אבל השיפוץ היסודי של מנועי הספינה (כדי לעורר גורמי צמיחה מקומיים) עוד לא הושלם. תהליך השיפוץ מתעכב בגלל בעיות טקטיות כמו קשיים בפירוק והפרטת מונופולים, קיצוץ הגירעון בתקציב והגדלת חלקן של ההשקעות מוטות צמיחה מסך התקציב או מסך התמ''ג. בנתיים הגלים שמגיעים ממשקים אחרים מניעים את ספינת המשק הישראלי.
אז עם ישראל יכול באמת לחגוג את היחלצות מן המיתון הכבד עם נתניהו כאורח הכבוד. אבל צריך לקצר בחגיגות כי עוד לא הגענו אל המנוחה והנחלה - לשר האוצר ממתינה הרבה עבודה. אני מעדיף שנתניהו ישאר בתפקידו לפחות עד אשר תחל הספינה לנוע גם בכוחות מנועיה.
מפלאי חברת החשמל
כפי שקראנו כאן בעבר חוות חפציבה שהוקמה על ידי יהושע חנקין עוברת תהליכי שיקום (
אוברקוביץ'). כעת מתרקמת לה אגדה חדשה בחווה. חברת החשמל, בעלת השטח, מנהלת משא ומתן להקמת
שלוחה של הטכניון במסגרת אתר ההדרכה במקום.
חברת החשמל מתמודדת בשני מאבקים שהם בעצם מאבק לשימור המונופול:
- נגד שחיקת ההקצאה של חשמל חינם,
- נגד פיצול החברה והפרטתה.
התחנה בחדרההמאבקים הללו ניטשים כמובן על שמירת התנאים המפליגים של עובדי החברה ומנהליה. למרות כל ההצלחות בכל זאת העובדים הסכימו לוותר על חלק מצ'ופר החשמל חינם, והם ודאי חוששים שבקרוב יצטרכו לוותר עוד. כאן, כנראה, נכנס הרעיון של שלוחה אקדמאית.
האם מדובר בהטבה חליפית להקצאת החשמל חינם – תואר אקדמי חינם ''ובקלות''?
אחר כך, אם ירצה אוברקוביץ', תהפוך השלוחה לטכניון או אוניברסיטה למקצועות החשמל. עוד אמצעי לצבירת כוח למאבקים נגד פתיחת משק האנרגיה לתחרות והתייעלות.
האמנם תפנית מרשימה?
