מזה ימים רבים שאני חוזר ומתריע כאן נגד השימוש הנפסד שעושים הקיצוניים, מימין ומשמאל, בדימויים בעולם השואה בהקשר הפוליטי האקטואלי.
לא רק ב''ארץ הצבי'' מתרחשים הדברים.
לשיא חדש של שפלות מגיע חבר הליכוד אוהד קמין , איש ''מנהיגות יהודית'' וכותב מאמרים קבוע באתר מנהיגות יהודית הוא משווה את ראש הממשלה אריאל שרון לפושעים נאציים (שדינם ברור וידוע..)
קראו נא הכתבה
פעיל ליכוד: ''שרון הוא אויב מסוכן''.
כאשר עיינתי באתר ''מנהיגות יהודית'' צדו את עיני פנינים נוספות:
- האשמת הממשלה בבגידה :
''חברי ליכוד אהובים !
כל מי שאמונה בליבו עוד מ''בית אבא'' וינק את אהבת עמו וארצו ובאמת ובתמים רוצה בשלומו ובטחונו של עם ישראל אל יתן ידו לבגידה בהבטחה האלוקית הכתובה בתורתנו שבה הובטחה ארץ ישראל לעם ישראל. כל מי שקשה לו ההחלטה, לפחות שימנע מלהרים ידו על ארץ מולדת אהובה !''
- כינוי ממשלת ישראל שלטון עריץ:
''הם, תושבי חברון, יודעים כי במלחמתם זו הם קובעים את החלטותיו העתידות של השלטון העריץ הרואה את כל נתיניו כרכושו ואת זכויותיהם כמושא למרמס רגלו - ובכך הם מגינים על זכויות העם כולו. על מלחמתם הצודקת הזו ראויים הם לכל הכבוד והתמיכה מעם ישראל.''
- האשמת אהוד ברק כבוגד:
''זכור את פרשת הנסיגה מלבנון. מה אמרו המסיגים הבוגדים. מה אמרו ארבעת האמהות?''
- השוואת שרון וממשלתו למרגלים מן התנ''ך (שכולם יודעים מה עלה בגורלם~):
''מבצע פנים אל פנים שעורכים תושבי יש''ע הנפגשים עם מתפקדי הליכוד למען ארץ ישראל יש בו תקון חטא המרגלים. נמסר לי על ידי הרב יעקב שפירא בשם אביו, רבנו הרב אברהם שפירא ראש ישיבת מרכז הרב, להסתכל בספר 'אם הבנים שמחה' ולראות מה הוא כותב בענין זה.''
אכן - אהבת ישראל יש אצל החברים האלה.
גבול הלגיטימיות
