|
|
|
בכל שנה ושנה בשבוע הזיכרון והאבל שבין יום השואה ליום העצמאות אני תוהה על מהותם הפסיכולוגית של פני הדברים בתקופת מלחה''ע השנייה. מודע אני לכך שהכל שואלים מדוע וכיצד יתכן שהיו היהודים כה נאיביים, רכרוכיים וחלשים ואף לא חשו בנפשם להתנגד כאמיצי לב התואמים את דמות המאצ'ו הרצויה כל כך בימינו, אך אין הרוב שואלים כיצד יתכן שמיליונים של חיילים גרמניים נסחפו בגל האלימות והאכזריות חסרת הפשרות של תקופת השואה, שכמובן לא ניתן לומר כי נבעה היא מהיותם במצב מלחמה, בו הגנו הם על חייהם מפני היהודים המלוכלכים שנזרקו מגגות הבתים, נשחטו ברחובות והוכאו למוות כילדים, נשים, קשישים וגברים חסונים שלא העלו בנפשם לנסות ולהתנגד ולו פעם אחת ויחידה? כיצד?
|
|
|
לרגל יום השואה - כיצד?
