על האסימטרייה בין ההווה הפרוזאי לעבר ההרואי במבט לאי וודאויות העתידיוסי בלום הלויאלפי מנשה
אנו עומדים לציין בימים אלה 56 שנים לעצמאות המדינית של מדינת ישראל. תקומת ישראל לאחר הגלות הארוכה, וייסורי הגוף והנפש של העם היהודי, מחורבן בית שני ועד לה' באייר תש''ח, הייתה תהליך ארוך וכואב. כשאנו מתבוננים היום, כאשר ראש ממשלתנו עומד לצאת לפגישה עם נשיא המעצמה העולמית החזקה ביותר, כדי לקבל את ברכתו למה שהוא מגדיר: ''כתהליך התנתקות כואב מחלקי ארץ ישראל, בשל לחץ חיצוני שלא נוכל לעמוד בו''.
כאן, חייבים אנו לשאול עצמנו ולבחון מספר הנחות יסוד. הקמת הישות המדינית הקרויה ''מדינת ישראל, הייתה לכאורה התגשמות מאווייהם של מיליוני יהודים במהלך 2000 שנות גלות, רדיפות, המרת דת כפויה, רצח עם, ושואה תעשייתית, שכילתה בעת המודרנית שליש מבני העם היהודי.
והנה, מול כובד העבר ההיסטורי המעיק הזה, עומד ראש ממשלתנו הנכבד, לבצע מהלך בלתי הפיך, גורלי, ''היסטורי'' כאשר רוב מכריע בעם איננו מבין וגם איננו מסוגל לשפוט את משמעויותיו של המהלך הזה –לא משום שהעם איננו חכם, נהפוך הוא – אלא משום שבכוונת זדון מסתירים עובדות, משקרים, עושים מצגות שווא והונאה, ומפעילים דרכי תעמולה תקשורתיות כלל-ממלכתיות, כדי שהציבור לא יבין והעם לא יזעק: הצילו, עצרו, אתם מובילים אותנו לאסון ולהתרסקות! והלא אנו יודעים היום, שכך בדיוק קרה ''באסון הקטן'' של אוסלו – וכיצד מערכת תעמולה דורסנית השתיקה את הקולות הזועקים, ואטמה את אוזניה, גם כשראשוני המתאבדים פוצצו עצמם בחדרה ובעפולה, תל אביב וירושלים.
מי שיקרא את ''מלחמות היהודים'' של יוספוס פלביוס יישתאה למראה האמונה של היהודים הנלחמים על מבואות בית המקדש ומקריבים נפשם באמונה השלימה, שהקב''ה לא ייתן לבניינו להיחרב ולעמו ליהפך משיסה לגויים. חייל אחד מלגיונותיו של טיטוס הטיל לפיד אל קודש הקודשים, ושינה את מהלך ההיסטוריה של העם היהודי לדורות ארוכים.
אני רוצה לומר לכל מנהיג ואזרח במדינה שלי: מי שסבור כי מדינת ישראל תשרוד לעד ותצליח לקום מכל שגיאה, מחדל ואסון של מנהיגיה – טועה! גם היום, די בלפיד אחד להרוס את הבית השלישי! לא לעולם חוסן. גדולים וחזקים מאתנו קמו ונפלו בעבר, קל וחומר בתקופתנו, כאשר ברית המועצות האדירה קרסה והתפוררה כמגדל קלפים, ומשטרה הוחלף בלא ירייה אחת. חשבתם פעם אחת שכדבר הזה עלול לקרות גם לנו?! דמיינתם לעצמכם את צבא הג'יהאד המוסלמי מגיע לתל אביב, מציב שוטרים ברמת אביב ג', נכנס לכנסת, משתלט על הכור האטומי בדימונה ומניף דגלי איסלאם ירוקים שחורים, על ראש מגדל ''מרגנית'' בקריה בתל אביב?
זה דמיון פרוע? מה דעתכם חברים.... אוהבים את הרעיון? חשבתם אולי על ''גבול הקו הכחול'' מול חוף הדולפינריום בתל אביב, או מול מלון הילטון, היכן שטובעה אלטלנה לפני 56 שנים? שם יהיו רבבות ישראלים שיימלטו לחו''ל בסירות,וביכטות; כשמסוקים של הצי השישי מבריחים את הצמרת של מדינת ישראל במסוקים מגג השגרירות ברחוב הירקון אל ספינות הצי השישי? כך יראה לכם חורבן בית שלישי? אולי חשבתם על בורות מוות גדולים בהם יירו חיילי צה''ל ואזרחים כחלק מרצח עם שייגרם בגלל טיפשות מנהיגינו?
אריאל שרון אמר בערב השביעי של פסח: ''תוכניתי תביא ביטחון לתושבי ישראל וגם תביא לפריחה כלכלית''. אמר ופטר עצמו במושגים של ההווה הפרוזאי מן העבר ההרואי, כשהוא מטיל את עמו וארצו למערבולת וודאית של עתיד לוט בערפל ולסכנות בקיום הבית השלישי.
עשיתי אישית, ניסיון להציג לראש הממשלה, חברי הכנסת, אישי ציבור, עיתונות, תקשורת ואקדמיה מחקר המציג בצורה אורתוגונלית, משמעויות, סיכונים, ותסריטים הכרוכים בתוכנית ההתנתקות. נחשו כמה מחברי הכנסת, השרים, מערכת הביטחון, המועצה לביטחון לאומי, קרא את המסמך וניסה להתמודד עם טיעוניו? להתקשר ולברר? יש במסמך תסריט המתאר נקודתית, מה עלול להתרחש בחבל עזה אם תנסה הממשלה לפנות בכוח את התושבים. תיארתי את סדרי הכוחות שיידרשו לצורך זה, את האפשרות שיתרחש מרי אזרחי ואולי מלחמת אזרחים – לא רק בעזה- גם בשאר חלקי הארץ. ניסיתי לתאר מצבים בו חיילים בודדים, ואף חמור מכך, יחידות שלמות יסרבו לעקור, ואף יפנו נשק לעבר יחידות אחרות. מי במדינה הזו נותן דעתו לדברים הללו? ראיתם את העליבות של ראש הממשלה שרון אתמול בטלוויזיה כשדבר על בטחון ושגשוג כתוצאה מההתנתקות? ואיך הכתבים מהנהנים בראשם להסכמה ולא מנסים לשאול אותו, ולו שאלה עניינית אחת על תוכנית האסון המתרגשת עלינו?
שרון מדבר על שיפור הביטחון, אבל יועציו-חכמיו במועצה לביטחון לאומי, ממשיכים לשאול בעצמם שאלות נוקבות ללא תשובה, ובה בעת זורקים לחלל האוויר המלצות בלתי מנומקות לפינוי מסיבי של שטחי ארץ ישראל, כשהם לא מבינים את משמעות המלצותיהם.
שואלים חכמי המועצה לביטחון לאומי (מל''ל): ''האם מעמד שטחי עזה יהיה כמעמד שטחי B A באוסלו?'' – רבותיי! התשובה: לא! לא באלף רבתי! זוהי נטישה של שטח מריבה שבו לישראל על פי החוק הבינלאומי מעמד של ריבון, שהוקנה לה, על פי התוקף השריר והקיים של מנדט חבר הלאומים שניתן על בסיס הצהרת סן רמו מ- 18 באפריל 1920. והיה אם תנטוש ישראל שטח כלשהו בארץ ישראל המערבית – מרגע זה ואילך הצד השני לטענות הריבונות, רשאי לא רק להקים מדינה ריבונית משלו (על בסיס האמנה הפלשתינית הידועה לשמצה), אלא לטעון שהניצול שעשתה ישראל ''בשטח כבוש'' זה היה בלתי חוקי, והיא תיתבע לשלם פיצויים בעד השימוש שעשתה בהם! יתירה מכך! ישראל לא תוכל להתנגד או לפעול נגד המדינה שתקום בשטח הנטוש, אחרת תחשב כצד תוקפן. והנה, ראש הממשלה שרון הצהיר ערב צאתו לוושינגטון, שהוא יבקש מאמריקה רשות להפעיל ''מרדף חם לאחר הנסיגה מעזה''. כלומר כבר עתה מבין שרון שהוא לא יהיה רשאי להגן על ישראל לאחר בריחתה הצפויה משם. ונלך צעד אחד קדימה: מי יהיה אחראי על המעברים הימיים, האוויריים והיבשתיים אם ישראל נוטשת כדבריה את השטח? ישראל לא יכולה לאחוז, עפ''י החוק הבינלאומי, את החבל בשני קצותיו! אם ישראל נטשת שטח שהוא בריבונות של מדינה אחרת – סגירת המעברים תהייה מעשה תוקפני לכל דבר, המנוגד לחוק הבינלאומי!
כאן תישאל השאלה: ומה באשר לזכות להגנה עצמית על פי אמנת האו''ם? יאמרו לישראל: ראו יש מדינה (פלשתין – חברה באו''ם מרגע ההתנתקות – יש לה ראש ממשלה והוא עושה הכל כדי למנוע טרור – תנו לו צ'אנס! מה תשיב אז ישראל? והלא אנו יודעים שהרשות הפלשתינית משחקת עמנו משחק כפול – שולחת רוצחים ומתאבדים, ובה בעת ''מגנה'' כביכול את הטרור, אך בפועל איננה פועלת נגדו.
אבל בואו ונבחן תסריט חמור עוד יותר! הלא ידוע שמנהיגי איראן והחיזבללה הם המפעילים והמממנים כבר היום את טרור עארפאת לאחר נפילת סאדאם, ומשלמים למתאבדים סכומי כסף רבים עבור הרציחות. מהרגע בו ננטוש את עזה – בדיוק כפי שנטשנו את רצועת הביטחון בדרום לבנון, החיזבללה, והמשמרות המהפכניים האירניים, בתוספת כוחות ''המאהדי'' מעיראק ואל-קעידה מאפניסטאן יגיעו ''להתיישב'' בנוה דקלים, קטיף נצרים וכפר דרום. האם יש למישהו ספק שחיזבללה לא יפעיל נגד ישראל את האסטרטגיה המוצלחת שלו, אותה הוא מיישם היום נגד יישובי צפון הארץ? זוהי האסטרטגיה-אוכפת, שבה כל שטח ישראל, ממטולה ועד חדרה – מאויים כולו על ידי 12000 טילים מדויקים וארוכי טווח, המסוגלים לפגוע בכל מטרה חיונית, החל מעריסת תינוק בקריית שמונה וכלה במתקני הגרעין של ישראל בצפון הארץ.
רמת הביטחון שתיתן תוכנית התנתקות של שרון לאזרחי ישראל, תהיה כעוצמת האש בטווח ההשמדה של טילי ''משמרות המהפכה'' והקטיושות של חיזבללה. מנתניה ועד דימונה – כל השטח וכל המטרות יהיו כמטווח אש למחבלים, וגדרות רצועת עזה יהפכו מקום עלייה לרגל, כדי לחרף את מערכות ישראל חיים, לבזות את עמה, דתה וכבודה, בדיוק כפי שעשה הפרופסור אדוארד סעיד, מי שזרק אבנים משער פאטמה אל מטולה ומדינת ישראל, ירק וחירף את יהודיה באבי אביהם. ואם יש כאלה הסבורים שכבוד הוא מותרות במזרח התיכון, הכבוד הוא החיים ועם הכבוד בא השלום - יאמרו לך במקומותינו, ובשביל כבוד צריך להלחם!
אל תפחידו אותנו! יאמרו לכם יועצי אחיתופל של שרון: ''יש לנו צבא אדיר וכוח אש עצום, והיה אם תיירה ירייה אחת מגבול עזה על ישראל – נפעל!'' זוכרים סיסמה זו? מזכיר לכם משהו?
ומה היא האמת? האם ישראל תוכל באמת לפעול נגד מחבלים ורוצחים שיחצו את הגדר? –
בבקשה! יאמרו המחבלים. תירו עלינו – תחטפו בחזרה טילים שיפגעו בדימונה, בתל אביב, ובאר שבע, בתל נוף ובנמל הנפט באשקלון. ומה יקרה בלב השומרון, על חורבות שא-נור, גנים, וכדים? לאל פתרונים. חיזבללה כבר שם. הוא נמצא כאן בלב הארץ, אליה הוא חדר מייד לאחר בריחתנו המבישה מלבנון. כוחותיו ומחבליו הם אלה שביצעו בדיוק לפני שנתיים את הלחימה הקשה בג'נין נגד חיל המילואים של צה''ל שספג שם אבדות כבדות, ושר הביטחון המהולל של ישראל סרב לאפשר סיוע אווירי לכוחות הלוחמים בחירוף נפש, ''כדי לא לפגוע במעמדה הבינלאומי של ישראל בתקשורת''... כל אמר. ומה על עזה? התקשורת תהפוך ידידת הציונות?
אינני יודע אם רבבות מתפקדי הליכוד, עליהם הוטלה האחריות מבינים את כובד משקלה של ההיסטוריה היהודית, כמו שאינם תופסים את משמעותו של ההווה ההרסני שאריאל שרון, אהוד אולמרט ושאול מופז, כבר בנו לנו. בתקשורת כש''איש ימין'' מנסה להתווכח ולהביא כנימוק מי מנכסי צאן הברזל של העם היהודי, עונה לו המנחה אוטומטית: ''אנו לא עוסקים בהיסטוריה, וזו לא חלק מהנושא, כי זמננו קצר''.ואני רוצה לומר לאריאל שרון: זמננו לא תם. הוא רק מתחיל!
מדינת ישראל בת החמישים ושש, לא כבוד בה, ולא הדר לה, מוכה, עלובה, נוטשת ובורחת מגורלה בדיוק כפי שיונה הנביא ניסה לברוח מגורלו והאל הוכיחו, כי קונן על הקיקיון ולא ניסה להציל את נינוה העיר הגדולה על רבבות תושביה.... יש לנו חוב לחיים, אבל חובתנו לזכור את הנופלים שבהקרבתם נתנו לנו את הזכות להמשיך ולהלחם על קיומנו בארץ הנפלאה הזו, ארץ הצבי, ציון ומשוש תבל, נחלת שמשון וארץ שבטי ישראל, בר-כוכבא ורבי עקיבא, יוסף טרומפלדור ויישובי חומה ומגדל. ולמרות כל השפל, ושנאת החינם, והפקרת רון ארד ויונתן פולארד, ושאר הנעדרים, בחייהם או במותם, הם לא ייפרדו לעולם מהגרעין הקשה של העם היהודי. ביום ד' הקרוב, 14 באפריל 2004, אנו נפרד לעולמים, בנשמתנו ולבנו, במהות ובשבועה מראש הממשלה אריאל שרון, היוצא לדרכו לאמריקה הגדולה כדי לגזור כרת על העבר, לוותר על ההווה ולמכור בעבור נזיד עדשים את העתיד של העם היהודי בארץ ישראל.
|