אמש, יום רביעי, שודרה כתבה נזעמת וסרקסטית ב''מבט לחדשות'' בערוץ הראשון.
הנושא, איך לא, היה סבלות עם ישראל בעקבות חופשת הפסח של הילדים.
ומה נאמר בכתבה? הנה הטיעונים העיקריים:
שחיתות נוראה היא שהמורים יוצאים לחופש שבוע שלם לפני חג הפסח.
החופשה הזו עולה, על פי חישוב חשב השכר של הערוץ הראשון 82 מיליון שקל המשולמים למורים לחינם!!!
קיטנה עולה להורים מעל אלף שקל. בייביסיטר 879 ש''ח.
הסכמי העבודה של המורים הם משנות ה70. (רמז לכך שהם מיושנים)...
ובכן, כתבה זו, גם אם נתעלם מרדידותה הבולטת מעלה שוב את השאלה: לשם מה יש בית ספר ומהו תפקידם של המורים?
כי אם תפקידם של המורים הוא להיות הבייביסיטר של המדינה, הרי שאין צורך בלימודיהם. להעסיק ילדים במשחקי כדור ושירי חג יכול כל אחד.
אולם אם הכוונה היא כי המורים יחנכו, יעניקו ערכים, ילמדו, יכינו את הילדים לחיים ויפעלו לחברה טובה יותר בעתיד - אזי לא ניתן להתייחס אליהם כאל בייביסיטר. איש מאלה שערכו את הכתבה הזו לא עמד מימיו 45 דקות בכיתה של כ40 תלמידים תוך שהוא עושה ככל יכולתו, למרות כל התנאים, גם ללמד וגם לחנך. עורך הכתבה ומפיקה ודאי אינו מושג לעוצמת השחיקה של המקצוע כפוי הטובה הזה, ואינו מבין כי ללא המנוחה הזו, הניתוק הזה מן התלמידים המפונקים והמשתוללים, הוריהם התוקפניים והמזלזלים, מערכת החינוך המנחיתה והדורשת שינויים חדשות לבקרים, תרד רמת ההוראה עוד יותר. ואז, כמובן, תבוא כתבה ב''מבט'' שתסקור את הישגיהם הדלים של התלמידים ואת אשמת המורים, שעליהם מצווה לדרוך ככתוב בהגדה של פסח.
מלכודת לבייבי סיטר
