פורסם גם בבלוג של אלי אשד.
הבה נתאר לעצמנו מצב היפותטי: במדינה קטנה ומוקפת אוייבים השואפים להשמידה ומלאה באינספור בעיות פנימיות, כלכליות, צבאיות, חברתיות, אקולוגיות, ניהוליות, תרבותיות ומה לא, יש ראש ממשלה. ראש הממשלה הנ''ל הוא, מטבע הדברים, אדם עמוס ועסוק. הוא נאלץ לקבל החלטות חשובות על עניינים דוחקים מדי יום ביומו וכל החלטה שלו עלולה לחרוץ גורלות הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. וזה בעולם שנמצא על סף מלחמה שהולך ומתחמם מדי יום ביומו ועומד על סף שואה אקולוגית. על מנת לקבל את החלטותיו החשובות על אותו ראש ממשלה לקבל כמויות עצומות של אינפורמציה שעל פיה יקבע את החלטותיו.
האם ידע לעבד כהלכה במוחו את אותן כמויות אדירות של מידע על מנת להחליט על פיו את ההחלטה הנדרשת? האם יוכל לשמור במוחו את התמונה הכוללת הנדרשת שבה הכל ''משתבץ'' למרות שכל הדברים נראים כשונים, מפורדים ומנוגדים? האם יוכל ראש הממשלה לבצע במוחו הערכה יעילה של השלכות החלטותיו לטווח הקצר ולטווח הארוך?
לראש הממשלה הנ''ל יש, כמובן, עוזרים הבוחרים עבורו את המידע שהוא מקבל לידיו ולעוזרים האלה יש עוזרים משלהם שמעבירים להם את המידע לאחר סלקציה משלהם, וכך הלאה. על מנת לבצע את תפקידם כהלכתו, כל האנשים האלה, ראש הממשלה, עוזריו ועוזריהם חייבים להיות אנשים בעלי קשב יוצא מהכלל, היכולים לרכז את התודעה, לבצע סלקציה נכונה ויעילה של הכמות העצומה של המידע שהם מקבלים ולבחור מתוכו את המידע החשוב ביותר, שכן אחרת אלוהים יעזור לתושבי אותה מדינה קטנה.
אבל כיצד אפשר לדעת האם לאותם אנשים אכן יש את יכולת
חלוקת הקשב הנדרשות כדי לעמוד במטלות של תפקידם? לכל מי שחרד לאיכות השלטון ולמי שעומד בראשו זוהי שאלה בעלת חשיבות עליונה.
קשב הוא היכולת לקלוט מידע רלוונטי ובו בזמן להתעלם ממידע לא רלוונטי למשימה הנדרשת וכמובן בו בזמן יש לזהות את המידע כלא רלוונטי.
מיכאל שרוןהחוקר מיכאל שרון פירסם ספר העוסק בנושא הקשב והאנשים בעלי הקשב היוצא מהכלל, שעוזר לקוראים להבין משהו בנושא מורכב זה.
שרון, שהוא בוגר פילוסופיה ופסיכולוגיה, הוא אדם רב תחומי שמעטים כמוהו. הוא מרבה לפרסם בפורומים שונים באינטרנט ומבחינות רבות הוא שנוי מאוד במחלוקת. אבל רוחק הראות והגיוון של כמה מרעיונותיו הוא מדהים ממש.
בספרו ''
חלוקת קשב'' בודק שרון את התכונות המאפיינות ''מארגנים'' בעלי יכולות קשב גבוהות לעומת ''לא מארגנים'' בשני מישורים: קוגניציה ואישיות. על סמך סדרת ניסויים שערך, מנסה שרון להבין מיהם האנשים בעלי הקשב המעולה, ''המארגנים'', אלה שמסוגלים להתמודד בהצלחה גדולה עם מכלול של תפקידים מורכבים בזמן קצר יחסית ותוך כדי התמודדות עם עומס מידע.
שרון מצא, בין השאר, שאנשים אלה מסוגלים לצמצם באופן מכוון ומאסיבי עומס מידע במטרה לחסוך במשאבי עיבוד יקרים ובכך הם חוסכים זמן ואנרגיה יקרה בעת התמודדותם עם תפקידים מורכבים.
לרוע המזל, אנשים כאלה הם מיעוט באוכלוסיה, שרובה שייך ל''לא מארגנים''. שרון מזכיר כי מנהיגים גדולים, כמו קיסר ונפוליאון, היו בדיוק אנשים כאלה, שהצטיינו בכל תחום שבו עסקו: שניהם קידמו חקיקה מקיפה, כוננו מחדש מערכת אדמיניסטרטיבית מעולה, הקימו מוסדות חברתיים ששרדו בשינויים מזעריים מאות שנים ופתרו בעיות מדיניות סבוכות בעזרת תושיה בלתי נלאית. אנשים אלה היו מסוגלים לבצע כמה משימות בו זמנית ובהצלחה גדולה. עניין זה העלה אותם בהרבה מעל כל עמיתיהם ומתחריהם. אלה הם גם האנשים שהאוכלוסייה זקוקה שיעמדו בראשה, מאחר שיש סיכוי גבוה יותר שיצליחו להתמודד בהצלחה עם שפע הבעיות הקיומיות של המדינה.
שרון בספרו מנתח את הפעולות ותהליכי המחשבה של אנשים ''מארגנים'' מעין אלה. הוא מציין שבולטת אצלם היצרנות המחשבתית; היכולת לשבור הקבצות מידע קיימות וליצור צירופים חדשים, המביאה לגיבוש פתרונות, דרכי טיפול ואופני התייחסות חדשים. אופן ההתמודדות שלהם עם בעיה אינו שגור ומבוסס על דרכי התמודדות עם בעיות קודמות, אלא מבוסס על כך ש''המארגנים'' מייצרים בזמן אמיתי את תצורת ההתמודדות כנגזרת ייחודית של מצב הבעיה השוטף.
ספרו של שרון אינו קל לקריאה. הוא מיועד בעיקר לאנשי מקצוע ולאנשים משכילים ביותר והוא נותן פירוט מדעי מדוקדק של סדרת הניסויים שביצע. אבל יש בו עניין רב לגבי כל מי שעוסקים בבעיה החמורה של מציאת מנהיגים ומנהלים ''מארגנים'' יעילים, בתקופה שבה אנשים כאלה נראים כקשים ביותר להשגה.
הספר נותן סימנים רבים איך אפשר לזהות אנשים כאלה, אבל אינו עונה על השאלה החשובה מכל: איך אפשר למצוא אנשים כאלה בעלי יכולת קשב גאונית שהם נדירים ביותר ולשכנעם להיכנס למערכת הפוליטית? ובעיקר על רקע ה
בינוניות שנראית כאנדמית אצל הפוליטיקאים של אותה מדינה קטנה מלאת בעיות קיומיות? שכן היום כבר ברור שרק אנשים כאלה יוכלו להתמודד עם בעיותיה המורכבות באופן מדהים של מדינת ישראל.
שרון עוסק כיום בספר על חשיבותן האבולוציונית של רגשות המבוסס על עבודת מחקר קודמת שלו, אנחנו מחכים לראות אם הספר יענה על השאלות השונות שנשארו ללא מענה בספר הנוכחי.
האנשים שיודעים לארגן
