מהומת התקשורת סביב הרעיונות שראש הממשלה הביע לאחרונה בדבר פינוי חד צדדי של יישובים יהודיים במסגרת התוכנית שלו להתנתקות מהערבים, מעוררת כמה סימני שאלה. ההתנגדות שרעיונות אלה מעוררים בקרב חברי הליכוד ובקרב מה שמכונה מפלגות הימין איננה בבחינת הפתעה. גם את תגובתם של המתיישבים עצמם ניתן היה לצפות מראש. מה שלא כל כך מובן היא ההתנגדות לרעיונות האלה שבאה מהצד השמאלי של הקשת הפוליטית.
הרי מה שקורה כאן - אני מרשה לעצמי לצורך העניין לשאול ביטוי מאוצר הסיסמאות של ''גוש שלום'' - בשאלת היישובים היהודיים, הוא בבחינת ''חלום דורות שהתגשם''. כשקראתי את דיווחו של יואל מרקוס ב''הארץ'', חזיתי בעיני רוחי את עצרת ההתבכיינות של מוצאי שבת ליד ביתו של ראש הממשלה הופכת ל''הפנינג'' המוני שבו יפי הבלורית והתואר יוצאים במחולות המחניים. אבל זה לא מה שקרה.
התגובות שבאו מהשמאל נעו בין ''כבדהו וחשדהו'' לבין דחייה מוחלטת. בין 2 למינוס 5 בסולם ריכטר (אני מניח לצורך הדיון שכמו שיש סולם ריכטר למדידת העוצמה של רעידות אדמה, יש גם סולם כזה באמצעותו מודדים תגובות שמאליות ושבסולם הזה יש גם ערכים שליליים). ישנם כאלה הטוענים שיוזמת שרון לא נועדה אלא להגן עליו מפני בועת הסבון המשפטית של הגב' ארבל. שוב, זו תגובה שניתן להבין אותה כשהיא מועלית מצד ימין. אבל מהשמאל? הרי חזקה על כולנו אימרתו של עמוס עוז, יו''ר מועצת גדולי התורה של השמאל הישראלי, ש''למען השלום הוא מוכן להשלים עם קצת שחיתות'' (אינני ערב לניסוח המדוייק). מה גם שכל הרעיון שראש הממשלה זקוק לפינויי חד צדדי של יישובים על מנת להתגונן בפני דבר שהוא לכל היותר בועת סבון, הוא שטות ורעות רוח. יש כמובן בשמאל אנשים קצת יותר רציניים שמעלים טענות יותר מבוססות נגד יוזמת שרון. יוסי ביילין, למשל, התבטא נגד ''פינוי חד צדדי של יישובים בלי הסכם או הבנה עם הערבים''. אני לא בטוח שזה היה הנוסח המדוייק של דבריו אבל זה מה שהבנתי מהציטוטים שהופיעו בעיתונות. כך בדיוק נהגה הממשלה בה יוסי ביילין כיהן בעת פינוי לבנון – הושג הסכם והיתה הבנה עם החיזבולה לפני שניתנה ההוראה לצה''ל להרים את הרגליים ולברוח. נו טוב, לחפש היגיון ועיקביות אצל יוסי ביילין זה כמעט כמו לצפות מספירו שיאמר אמת. אבל מה עם אחרים בשמאל? ממש עולם הפוך. יש אפילו שמועות שמחוגי השמאל עומדת לצאת פניה לקופי שיפעיל את בית הדין הבינלאומי בהאג על מנת שזה האחרון יאסור על ראש הממשלה לפנות יישובים. בעולם האבסורד של השמאל הישראלי הנאור זו לא תהיה בחזקת הפתעה אם אכן יתברר שיש ממש בשמועות האלה.
לכאורה אפשר לראות בתגובות האלה ביטוי נוסף לתיסמונת הרל''ש (רק לא שרון), לה הורגלנו משכבר הימים. תגובת ברך (knee jerk) שמאלית טיפוסית לכל מה ששמו של ראש הממשלה קשור בו. אבל נראה לי שהפעם ההסבר הזה פשטני (simplistic) מכדי לתת תשובה מלאה למה שקורה. נראה לי שיש כאן מה שהוא יותר עמוק.
נסו לחשוב לרגע מה בדיוק עובר במוחו של שמאלן מהשורה כשהוא שומע בחדשות ש''שרון יוזם פינוי של יישובים''. מיום שהוא עומד על דעתו, השמאלן המצוי עובר שטיפת מוח מפי פולמוסאים וקולמוסאים למיניהם, בדבר היות היישובים היהודיים מקור כל הרע בעולם, בדבר היות ההתיישבות היהודית אם כל חטאת, בדבר היות המתיישבים היהודיים מוקצים מחמת מיאוס. עולם שבו לא יהיו יישובים יהודיים, כך אומרים לו, יהיה עולם שכולו טוב, עולם שבו יתגשם חזון אחרית הימים, עולם שבו לא ישא גוי אל גוי חרב, עולם שבו לא תהיינה יותר מלחמות לא כל שכן טרור.
והנה כל המעשייה הזאת עומדת לעמוד למבחן. וזה הדבר שמפחיד את הקולמוסאים והפולמוסאים יותר מכל. לקום מחר בבוקר, לראות עולם נטול יישובים יהודיים ולגלות שבעצם שום דבר לא השתנה, שגם בעולם נטול יישובים יהודיים המלחמה נמשכת ללא כל מעצורים והטרור ממשיך להכות ללא רחמים.
נסו לחשוב לרגע מה עובר במוחו של קולמוסאי או פולמוסאי כזה כשהוא מגלה לפתע שהוא עשוי לעמוד בפני שוקת שבורה ושכל המאמץ האינטלקטואלי שהוא השקיע במשך כמעט שנה שלמה בהמצאת השם ''מלחמת שלום ההתנחלויות'' בעקבות כשלון קמפ דייויד עומד לרדת לטימיון. כשהוא עומד לגלות את מה שבעצם בתוך תוכו הוא ידע כל הזמן – שאין שום קשר לא בין קיומם או אי קיומם של יישובים יהודיים ולא בין מיקומם של היישובים האלה לבין המלחמה והטרור.
אינני מתייימר להבין מה ולמה ראש הממשלה אומר את מה שהוא אומר ואם באמת בכוונתו להביא את הדברים לידי ביצוע. זה כלל לא רלוונטי לדיון כאן כי מה שבאמת מעניין זאת התגובה משמאל. אחרי שערוותם נחשפה כשתהליך אוסלו התמוטט בקמפ דייויד 2000, הם חוששים לעבור את החוויה הזאת פעם שניה אם מגדל הקלפים שהם בנו סביב ההתיישבות היהודית יתמוטט כמו שהתמוטטו מגדלי וורסאיי. זה לדעתי הרקע האמיתי להתנגדות משמאל לפינוי היישובים.
לסיום הדיון, כדאי גם לחרוג מהמסגרת הפרובינציאלית ולהסתכל על הנושא מנקודת מבט אוניברסאלית. עבור השמאל הישראלי הנושא ששמו ''יישובים יהודיים'' מתייחס לשטחי יהודה שומרון ועזה, אבל השמאל בעולם הרחב איננו סובל ממגבלות כאלה. משם הדברים נראים אחרת. בעולם הרחב הנושא הוא כל מדינת ישראל. בעולם הרחב, כשמדובר במדינת ישראל, לא מבחינים בין ''ימין'' לבין ''שמאל'', בין ''קו ירוק'' לבין ''קו סגול'', או בין נתיבי איילון לבין נהר הירקון.
בעיני העולם הרחב כל יישוב יהודי באשר הוא שם, כפי שמעידים משאלים שונים שהתפרסמו לאחרונה, הוא בחזקת ''סכנה לשלום העולם''.
על מה יוצא הקצף?
