אני מודה ומתודה שאילו ידעתי את הכיוון שיתפוס הדיון בעקבות המאמר ''מי ימלל גבורות בן-גוריון'' הייתי כותב אותו בצורה אחרת.
כוונתי הייתה לטעון שהריכוזיות בחינוך מזיקה, כי היא מאפשרת לפוליטיקאים העומדים בראש המערכת מניפולציות בחינוך ובציבור. הפתרון אינו לתת את הכוח לפוליטיקאים אחרים, אלא להחזיר את האחריות להורים. זו, לדעתי, דרכה של תורה מאז ומעולם. התוכנית שמציע מילטון פרידמן בספרו ''קפיטליזם וחרות'' היא הטובה ביותר ומתאימה לדין תורה יותר מכל תוכנית אחרת שקיימת.
אינני מאמין כלל שקיימת יכולת לכתוב היסטוריה רטרואקטיבית של העבר ולקבוע מה היה אילו.
סביר להניח שאילו הייתי אני מנהל את העלייה ההמונית, לא הייתי עושה את השגיאות של בן-גוריון, אבל הייתי עושה שגיאות אחרות, שאולי היו מתבררות בראיה רטרואקטיבית כיותר חמורות.
אני מקבל לחלוטין את דברי דוד סיון כאן בהקשר אחר, שהפוליטיקאים במקום לעשות את מה שהם מאמינים בו, או אמורים להאמין בו לפי הצהרותיהם, הם מחפשים מישהו שהיה מקבל החלטות עיקרי בעבר הרחוק ואומרים שהוא אשם ובכך משחררים את עצמם מאחריות למה שקורה עכשיו בהווה תחת שלטונם.
בכל אופן, ניתן להסביר את מרבית הצעדים שנעשו בתקופת הקמת המדינה ללא צורך בהסברים זדוניים.
מחנה עין שמר
לא הייתי לפני חמישים שנה, אבל לפני חמש שנים, במסגרת מבצע שלמה, קלטה עפרה חמישים משפחות אתיופיות. הקשיים שליוו את התהליך היו רבים. ומדובר בישוב שנמצא בתנופת צמיחה של עשרה אחוז ויותר לשנה ומנה אז שלוש מאות משפחות.
המדינה וקופת חולים הבטיחו, למשל, לתגבר את הצוות הרפואי והבטיחו טיפול מיוחד בבעיות הבריאות שלהם. כמו כן הבטיחו לתגבר את בית הספר במורים מתאימים ועוד הבטחות רבות, שאף אחת מהן לא קוימה. עפרה התמודדה בעצם לבד עם כל הבעיות. אין שום סיבה לחשוב שלפני חמישים שנה המוסדות נהגו יותר טוב.
בעפרה מדובר היה בקבוצה שמנתה פחות מעשרים אחוז מכלל האוכלוסיה. אילו היינו צריכים לקלוט חמש מאות משפחות, ולא חמישים, אני חושב שהישוב היה קורס.
לכן ניתן להבין מדוע אנשי עין שמר ויתר הקיבוצים התנהגו כפי שנהגו.
גם היום עפרה קולטת עשרים משפחות מצרפת, ולמרות שמדובר במשפחות טובות מאוד שגם מהוות פחות מחצי מהגידול השנתי במספר המשפחות בעפרה, יש בעיות רבות.
כך שבעיות אינן מונופול של הקיבוצים דאז.
מי שגזזו לו פאות לפני חמישים שנה יכול היה מזמן לגדל אותן מחדש אילו רק רצה - זה אורך לא יותר משלושים ימי עבודה, ואין צורך לזבל לעדר להשקות ולנכש - זה קורה מעצמו.
כך שבמידה רבה מדובר בתירוץ. זאת בלי להתעלם מהכאב שהיה אז.
ספרים
צבי צמרת, מנהל יד יצחק בן-צבי בזמנו, חשף מסמכים, שבהם בן צבי מורה לפתוח מטענים שהגיעו לארץ, כדי להוציא משם ספרים וכתבי יד נדירים.
היום זה נשמע נורא. אבל האם זה נבע מהרצון להשמדה תרבותית?
לא מיניה ולא מקצתיה.
אדרבה, בן צבי חשב שבמסגרת אחריותו התרבותית הוא צריך להציל את מורשת קהילות ישראל. נכון, הוא לא עשה זאת בצינורות שהיום היינו קוראים להם ''מנהל תקין''. הוא לא העביר חוק שמסמיך אותו ואת שליחיו לעשות זאת, כולל פיצויים מתאימים לנפגעים, אבל במבחן הכוונה ברור שלא כיון לרעה אלא לטובה.
אבל אין די במבחן הכוונה. יש צורך גם במבחן התוצאה - האם התוצאה כל כך גרועה? מרבית כתבי היד נמצאים במוזיאונים או בספריות מרכזיות, וכל אדם, כולל אלו שנפגעו, יכול לעיין בהם ללמוד מהם ולחקור אותם. אילו הם היו נשארים בידים פרטיות, האם התוצאה הייתה טובה יותר? ספק רב. יתכן שהם היו נעלמים או נשמדים מחמת תנאי אכסון גרועים. לעומת זאת, היום מי שרוצה ללמוד יכול פשוט להזמין צילום וללמוד וכרצונו, או להוציא לאור כרצונו. עד כמה שאני יודע, זו הייתה גם דעתו של מורי יוסף קאפח.
מובן שהיו גורמים פליליים שהתערבו, הדבר נעשה בחוסר רגישות משווע וכו' וכו'. אבל בסופו של דבר צריך להרים ראש ולהגיד: היה טוב, וטוב שהיה, ולהמשיך הלאה.
שלטון מקומי
המהפך בשלטון המקומי שהעביר את השליטה בו ממפלגת העבודה לליכוד היה בשנת תשמ''א בימי בגין ואחר כך הושלם בשנת תשמ''ח בימי שמיר.
אם מישהו חושב ששליטי הליכוד, בגין ושמיר, נהגו אחרת משליטי מפא''י, הוא אינו אלא טועה. מה שיצר את ההבדל היה שבזמנם המערכת הייתה מבוזרת יותר ולא ריכוזית ולכן הם יכלו להפעיל פחות כוח השפעה - ולא מפני שהם לא רצו.
המסקנה אינה לתת את הכח לאחרים, אלא לבזר את המערכת, כך שהשלטון יוכל להשפיע כמה שפחות על חיי האזרחים.
מובן שניתן להאריך עוד ועוד, אבל אני חושב שהעיקרון כבר ברור.
אז מאיפה צומחים הביטויים כמו מחנות השמדה?
זה משום שבמשך דור שלם, דוברים רבים של השמאל הישראלי משליכים שיקוצים בכל פה על מי שלא מוצא חן בעיניהם. גם בפא''צ אנו רואים את השיטה הזו - גזענים, נאצים, פושעי מלחמה, ועוד נימוקים משכנעים כיוצא בזה.
למשל, הוכח שעקירת הזיתים ליד מצפה יצהר לא נעשתה על ידי תושבי המאחז, אלא על ידי הערבים עצמם ואולי על ידי אנשי שלום עכשיו, שלימדו אותם איך לעשות פרובוקציה. האם מישהו שמע על כך? כמה מקוראי פא''צ יודעים זאת? אבל השלכת השיקוצים נמשכת כמימים ימימה. הביטוי רבינאצים אינו אלא שוה הערך לביטוי יודונאצים והוא רציני כמותו.
מי שמנסה בעקשנות להלביש כתונת משוגעים על חברו, שלא יתפלא אם הוא קם בבוקר ומוצא את עצמו באותה הכתונת שניסה להלביש על רעהו.
מי ימלל גבורות בן-גוריון - חלק ב
